משככי כאבים: מי מתמכר אליהם ולמה?

אף אחד לא מחליט להתמכר לתרופות מרשם נגד כאבים. התנכרות למשפחה ולחברים, כשלון בעבודה והשקת קריירה פלילית קצרה הם לא דברים שאנשים מתכננים כשהם בולעים את הוויקודין הראשון שלהם.

משככי כאבים הניתנים במרשם מפריעים להעברת המסרים העצביים שאותם אנו חווים ככאב. רובם ממריצים גם את החלקים של המוח שקשורים להנאה, כך שבנוסף לחסימת הכאב הם יוצרים מצב רוח מרומם לכאורה ותחושת אופריה. משככי הכאבים החזקים ביותר נקראים אופיאטים, שהם תרכובות דמויות אופיום המיוצרות כדי לפעול על מערכת העצבים באותה הדרך כמו הסמים שמופקים מפרג, כגון הרואין.

למידע נוסף בנושא משככבי כאבים היכנסו לפורומים:
פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול
פורום התמכרות, התמכרויות
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום תרופות ייעוץ תרופתי

על פי נתונים בארצות הברית, אחד מכל עשרה אנשים מדווח שעשה שימוש לא הולם בתרופות מרשם לפחות פעם אחת בחייו, אך הרוב המכריע מפסיקים עם הכדורים מבלי שנגרם להם נזק ארוך טווח. אז איך מגיעים משימוש לא ראוי במשככי כאבים במרשם להתמכרות במלוא מובן המילה?

ראשית, שימוש במשככי כאבים בטווח הארוך יוצר מצב בו הגוף מסתגל להימצאותו של החומר. אם האדם מפסיק לקחת את התרופה בבת אחת מופיעים סימפטומים של גמילה, דוגמת חוסר מנוחה, כאבי שרירים ועצמות, נדודי שינה, שלשול, הקאות, התקפי קור ותנועות לא רצוניות של הרגליים.

אופציה שנייה שיכולה להוביל להתמכרות היא שהגוף יפתח סיבולת לסם, וכך יווצר צורך לקחת מנות גדולות יותר של משככי כאבים על מנת להשיג את אותה ההשפעה.

"זה ברור יש אנשים שיש להם נטייה גנטית להתמכרות", אומר אנדרו סכסון, פרופסור לפסיכיאטריה ומנהל התוכנית הפסיכיאטרית להתמכרות באוניברסיטת וושינגטון. "יש משהו שונה במוחם מלכתחילה, וסביר להניח ששימוש ממושך בתרופות יוצר שינויים כימיים נוספים".

עבור אנשים עם פגיעות מולדות להתמכרות לאופיאטים (משככי כאבים רבי עוצמה המפחיתים כאב חד כרוני), נטילת משככי כאבים יכולה להוביל לעוררות גופנית במידה שתגרום למוח לרצות עוד. חזרה על הפעולה מחזקת את המעגל ומכשירה את הקרקע להתמכרות לתרופות.

מדוע ההתמכרות למשככי כאבים נמצאת במגמת עלייה?

המומחים לא יודעים בדיוק כמה אנשים מכורים לתרופות מרשם היום, אבל כולם מסכימים שהתופעה נמצאת במגמת עלייה. "זו בין היתר בעיה של זמינות", אומר רוברט ג'יימיסון, פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. "למספר גדול יותר של אנשים יש גישה לתרופות האלה היום מאשר לפני 15 או 20 שנה".

בתגובה לדרישות המטופלים, רופאים נעשו פחות קפדנים במתן מרשמים למשככי כאבים. בעשור האחרון חלה עלייה חדה במתן מרשמים לתרופות אלו - וביצירת מיליוני מחבואי תרופות פוטנציאליים בארונות תרופות ברחבי העולם.

שימוש לא ראוי במשככי כאבים בקרב בני נוער שני עכשיו רק ??למריחואנה בפופולריות שלו. כמעט אחד מכל 10 בוגרי תיכון בארה"ב מדווח כי לקח וייקודין במהלך השנה האחרונה. לא במקרה, רבים מהוריהם נוטלים גם הם משככי כאבים: Vicodin והצורה הגנרית שלה היא התרופה שניתנו לה הכי הרבה מרשמים מבין כל סוגי התרופות במשך רוב העשור האחרון. וייקודין לא נמכרת בישראל,
אבל אחד החומרים הבעייתים שהיא מכילה, אצטמופין, נמצא גם באקמול, דקסמול, פרמול, רוקמול.

"כולם מסכימים כי האפשרות לשלוט בכאב עבור אנשים שצריכים זאת היא דבר טוב", אומר פרופ' סכסון. "אבל היום, אנשים נחשפים לתרופות שמעולם לא היו נחשפים אליהן בעבר. לאלו שיש להם נטייה, הן מכינות אותם להתמכרות".

משככבי כאבים: קשה לנבא מי יתמכר

מיליוני אמריקנים משתמשים במשככי כאבים במרשם - או אפילו עושים בהם שימוש מיותר לזמן קצר - בלי לפתח התמכרות. מה קובע מי מתמכר, ומי לא?

למרות המוניטין של אופיאטים כ'גלולות אושר', לא כל האנשים יכולים להנות מהשפעות שלהם. אצל אנשים רבים בחילות וסחרחורות עולות על כל תחושת אופוריה מן התרופות. "הם לא אוהבים אותן כל כך, ואין להם שום עניין לקחת אותן שוב" אומר פרופ' ג'יימיסון. יותר מכך, אנשים רבים עשויים לחוות משככי כאבים כמו שרוב האנשים חווים אלכוהול. הם מהנים כשצורכים אותם במתינות, אבל אין להם כל דחף להגזים בכך.

אבל לפי פרופ' סכסון, המוח של כ- 5-10% מהאוכלוסייה מועד מלכתחילה להתמכרות. "הם לוקחים את התרופה ואומרים, 'וואו, זה פנטסטי'. הם באמת רוצים לחוות את ההרגשה הזאת שוב. בקרוב, הם יחפשו הזדמנויות נוספות להשתמש בתרופה, ויעלו את המינון.

למאמרים נוספים בנושא משככבי כאבים ועוד:
כאב הוא רק מסר, הוא לא הבעיה
1 מ-6 ישראלים נוטל משככי כאבים פעם ביום
תרופות נגד כאבים, מחלות כליה: מה הקשר?
משככי כאבים מונעים את סרטן המעי הגס
האם מותר ליטול כל יום משככי כאבים?

האם אדם יכול לדעת אם המוח שלו רגיש להתמכרות לאופיאטים? למרבה הצער, אין בדיקת דם ואין סריקה של המוח שיכולה לנבא מי יהיה מכור. בעוד גנים מסוימים נקשרו לסיכון של התמכרות לתרופות, אין גן אחד שאחראי לכך, ואנחנו רחוקים מבדיקה גנטית שתוכל לזהות מי נמצא בסיכון.

בגלל הבסיס הביולוגי להתמכרות לאופיאטים, גינוי וביקורת על המכורים אינם מועילים, אומרים המומחים. למרות שתחת אחיזתה של ההתמכרות אנשים לעתים יכולים להיות אנטי חברתיים, תמיכת המשפחה, החברים והרופאים חיונית להחלמה. אנשים שמחלימים מהתמכרות למשככי כאבים נמצאים במאבק על חייהם. הם צריכים את כל העזרה שהם יכולים לקבל".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר