1. מעכבי ACE
כשדם עשיר בחמצן מתקשה להגיע לאיברים המרוחקים מהלב, מכל סיבה שהיא, תהיה עלייה בלחץ דם על מנת לבצע את עבודת הזרמת הדם לכל האיברים כהלכה. אחת הדרכים להעלאת לחץ הדם היא הצרת כלי הדם. אינזים מיוחד בשם אנגיוגסטין 2 מאותת לכלי הדם שסביב רקמת השריר להתכווץ, וכך גורם להצרות של כלי הדם ולהעלאת לחץ הדם. עם זאת, ידוע כי לחץ דם גבוה עלול לסכן מאוד את הלב. דרך אחת למנוע לחץ דם גבוה היא ליטול מעכבי ACE. אלו תרופות המונעות את ייצור אנזים ה-ACE – אשר משתתף בתהליך ייצור האנגיוגסטין 2. על ידי מניעת ייצור אנזימי ACE, התרופה גורמת לכלי הדם להשאר רחבים וללחץ הדם לרדת לנורמה.
למידע נוסף בנושא תרופות ללב הכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום שיקום לב
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום תרופות סבתא
2. תרופות דיורטיות
כשהגוף צובר מים ומלח, הוא מתנפח ונוצר מצב של בצקת. המלח והמים העודפים משתתפים בתהליך כיווץ כלי הדם והגבלת תנועת דם עשיר בחמצן דרכם אל האיברים. תרופות דיורטיות אמורות לגרום למתן שתן מוגבר, על מנת שהגוף ייפטר מעודפי המלח והמים. זה גורם להורדת לחץ הדם ויעיל במיוחד לאנשים הסובלים מנפיחויות ברגליים. תרופות דיורטיות הן לרוב הדבר הראשון שרופאים ירשמו נגד לחץ דם גבוה.
3. תרופות וזודילטוריות (מרחיבות כלי דם)
מעכבי ACE אינם הדרך היחידה להרפות את כלי הדם. תרופות וזודילטוריות (מרחיבות כלי דם), מאותתות לרקמת השריר החלקה שנמצאת בכלי הדם להרפות וזה מקל על הלב בהזרמת הדם לאברי הגוף ומביא כמובן לירידה בלחץ הדם. בעיה אחת עם תרופות וזודילטוריות – שהן יכולות לעבוד טוב מדי. נטילתן עלולה לגרום לירידה פתאומית בלחץ הדם, סחרחורת, ואף איבוד הכרה. לרוב התרופות הוuזודילטוריות אינן ניתנות בבלעדיות לחולה, על מנת לטפל בלחץ דם גבוה, הן מצורפות לתרופות אחרות לטיפול במחלות לב כמו חוסמי בתא, תרופות דיורטיות ומעכבי ACE.
4. חוסמי בתא
מצב בו זורם הרבה אדרנלין בגוף, בין אם זה נובע ממצב סיכון או מריגוש, גורם להגברת קצב פעימות הלב ולהעלאת לחץ הדם. חוסמי בתא מורידים את לחץ הדם על ידי חסימת ההשפעות של אדרנלין והם מוכרים גם כאפינפרינים. ברגע שהשפעת האדרנלין מנוטרלת, כלי הדם נפתחים, קצב הלב מואט והלב מפמפם דם אל האיברים באופן רגוע אך אפקטיבי יותר.

5. מדללי דם
שמם הרשמי הוא אנטיאוקוגולנטים, והם לכשעצמם לא מדללים את הדם כלל וכלל. התרופה גורמת להפחתה ברמות ויטמין K בדם אשר משמש את הכבד ליצירת מנגנונים לקרישת דם. שילוב בין כלי דם צרים או חסומים לבין קרישי דם הוא קטלני ועלול להוביל להתקף לב. על ידי הפחתה של אספקת ויטמין K לכבד, תרופות מדללות דם מפחיתות למעשה את יצירת קרישי הדם. חולים שהושתלו להם מסתמים אנושיים או סטנטים, נוטלים פעמים רבות מדללי דם כדי למנוע יצירת קרישי דם בשתל. בכל מקרה, הקרדיולוג חייב להיות זהיר ביותר בכל הנוגע למינון התרופה. יותר מדי ממנה עלול לגרום לדימום פנימי. יש לציין בפני רופא המשפחה ורופא השיניים שאתם נוטלים מדללי דם לפני כל טיפול רפואי או טיפול שיניים.
6. חוסמי רצפטורים של אנגיוגסטין 2 – ARBs
אנגיוגסטין 2 שהוזכר מעלה, נקשר לרצפטורים בכלי הדם וגורם להם להתכווץ. לעיתים קרובות רופאים רושמים מעכבי ACE על מנת למנוע את הווצרות האנזים אנגיוגסטין 1, שאחראי על יצירת אנגיוגסטין 2. אולם, מעכבי ACE אינם עוזרים לכולם, ויש חולים שתופעות הלוואי שלהם קשות, ועלולים לסבול אפילו מכשל כלייתי. במקרים כאלו, ירשום הרופא ARBs. בעוד שמעכבי ACE מונעים את יצירת האנגיוגסטין 2, ARBs מונעים מאנגיוגסטין 2 לעשות את פעולתו. כיצד? הם מונעים מהאנגיוגסטין 2 להגיע לרצפטור המתאים הממוקם על הדופן החיצונית של כלי הדם. מולקולות האנגיוגסטין 2 יצופו באזור ולא יגרמו לנזק.
7. חוסמי תעלות סידן
לעיתים אדם שסובל ממחלת לב יסבול מאנגינה. זה לא התקף לב, אך זהו אות אזהרה חשוב לגבי התקף לב אפשרי. אנגינה מתרחשת כשהלב לא מקבל מספיק חמצן על מנת לתפקד כהלכה. אחת הדרכים להקלת האנגינה היא על ידי מתן תרופות החוסמות תעלות סידן – CCBs. התרופה מרפה את כלי הדם ועוזרת להרחיב את העורקים וכך מאפשרת ליותר דם רווי בחמצן להגיע מהלב אל האיברים. זה גורם לירידה בלחץ הדם וכמו כן, התרופה מונעת מסידן לחדור את קירות כלי הדם. יש לכך חשיבות רבה מאחר והסידן מקשה את כלי הדם, מונע מהם לפעול כהלכה ובכך מייצר עוד יותר עבודה ללב. חלק מתרופות ה-CCBs עובדות מהר אך הן משפיעות לטווח קצר בלבד, בעוד אחרות עובדות לאט והשפעתן ארוכת טווח.
לכתבות נוספות בנושא תרופות ללב:
חולי לב עם תעוקת חזה לא נוטלים תרופות
ישראל: אחרי התקף לב, ולא לוקחים תרופות
שילוב קטלני: צמחי מרפא עם תרופות ללב
נוגדי קרישה: יש תרופה טובה יותר מקומדין
טיפול חדש לחולי מחלת לב איסכמית
8. אשלגן
אשלגן חשוב לכל תא ורקמה בגופנו והוא משמש כאלקטרוליט המאפשר מעבר סיגנלים חשמליים בין התאים. זה חיוני לכיווץ התאים כולם ובמיוחד לתאי הלב. ללא הסיגנל המאותת לתאי הלב להתכווץ, לא יעבור דם לגוף. ניתן למצוא אשלגן במזון – בבשר, דגים, מוצרי חלב, ירקות ופירות כמו בננה. מעט מדי אשלגן מזיק לגוף, אך גם יותר מדי אינו בריא כלל. כשאנו מתבגרים יש חשש ליתר אשלגן בגוף – היפרקלמיה, מאחר והכליות עובדות פחות טוב ומאפשרות לפחות אשלגן להשתחרר מהגוף. עם זאת, מחקרים מצאו כי צריכה של פי 2 אשלגן מסידן, ללא קשר לכמויות, משפרת את בריאות הלב.
קיימות תרופות נוספות כמו תרופות להפחתת כולסטרול ולא נרחיב כאן על כולן. במידה והנכם סובלים מבעיה לבבית כלשהי ונוטלים תרופות, חשוב לשים לב להשפעת התרופות על הגוף וליידע את הרופא בכל שינוי או סימפטום שמדאיג אתכם.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


.jpg)
