נשירת שיער תוקפת גם ילדים

סיבות רפואיות לנשירת שיער אצל ילדים:

רוב הילדים בני 26 חודשים ומעלה הסובלים מנשירת שיער, סובלים למעשה ממצב רפואי שיש לאבחן. רופא הילדים או רופא עור לילדים יאבחן את אחד מהמצבים הבאים:

גזזת

זהו זיהום פטרייתי המופיע לעיתים קרובות אצל ילדים. הוא יכול להתבטא במספר דרכים, לעיתים קרובות הוא נראה כטלאים של אזורי קרחת על ראשו של הילד. הטלאים לרוב עגולים או אובאליים והשיער עשוי להיות שבור סמוך לקרקפת ולהראות כנקודות שחורות עליה. בדיקה מיקרוסקופית על ידי הרופא תאשש כי מדובר בגזזת. הטיפול כולל לרוב מתן אוראלי של תרופה אנטי פטרייתית, כמו גריסאופולבין, למשך חודש עד חודשיים. כמו כן יש לחפוף את שיער הילד בשמפו אנטי פטרייתי שיסייע להגברת הלחימה בפטרייה. מאחר ומדובר בפטרייה מדבקת, יש להקפיד כי הילד לא יחלוק חפצים הנוגעים בראש עם ילדים אחרים, כמו כובעים, ציפיות של כריות, אביזרי שיער או מברשות שיער.

למידע נוסף בנושא נשירת שיער הכנסו לפורומים:
פורום השתלת שיער
פורום מחלות עור ומין
פורום נשירת שיער
פורום רפואה אסתטית, רפואת עור אסתטית
פורום שיער, עיצוב שיער, שיער יבש

קרחת מסוג אלופסיה אראטה

איבוד שיער שאינו מדבק, ויש החושבים כי הוא נגרם בשל תקיפת זקיקי השיער על ידי מערכת החיסון. הקרחת הזו מתבטאת בהופעה פתאומית של קרחות קטנות בדמות טלאים עגולים או אובאליים. הטלאים חלקים ואינם כוללים שיער שבור. כ-25% מהילדים הסובלים מתופעה זו סובלים גם מגומות או חרשים בציפורניים. למחלה זו אין מרפא, אך טיפול מתאים יכול לשלוט במחלה בקרב חלק מהילדים. רבים מהילדים יצמיחו חזרה את שיערם תוך שנה, למרות שהצמיחה אינה צפויה ורבים מהם יאבדו את שיערם בשנית. בקרב כ-5% מהילדים, המחלה תתפתח לכדי אלופסיה כללית – הכוונה לאובדן של כל שיער הגוף ולא רק שיער הראש.

ילדים צעירים יקבלו טיפול המורכב בעיקר ממשחות או קרמים קורטיקוסטרואידיים חזקים שיש למרוח על האזורים הקרחים. בני נוער, שיחפצו בהשבת נפח שיערם למצבו האופטימלי, עשויים לבחור אף בזריקות של סטרואידים לתוך הקרקפת. מינוקסידיל (רוגאין) משמש לעיתים קרובות לטיפול בתופעה בנוסף לטיפולי סטרואידים מקומיים. ניתן להשתמש גם באנטרלין המיושם על העור לפרקי זמן קצרים ונשטף לעיתים תכופות. יש לצפות לגדילת השיער חזרה תוך 8-12 שבועות.

טריכוטילומניה

איבוד שיער שנגרם בשל משיכת השיער על ידי הילד. איבוד השיער מטולא ומאופיין בשערות שבורות באורכים שונים. הטלאים נראים בדרך כלל בצד הראש התואם את היד הדומיננטית של הילד. הגורם לטריכוטילומניה יכול להיות מקור של חרדה או לחץ בחיי הילד בבית, כמו איבוד סבא או סבתא, לידת אח צעיר או גירושין, ויכול לנבוע מגורם חרדה בבית הספר או הגן. אם אתם מבחינים כי ילדכם החל למשוך בשערו, לא יעזור לנסות להתריע בפניו על כך. יש לקבל ייעוץ על מנת לעזור לילדכם להתמודד עם מקור הלחץ שגרם לו להתחיל בהרגל המגונה הזה. קיים מצב נוסף בשם אלופסיה משיכתית, הנגרם עקב תסרוקות הדוקות מדי כמו צמה או קוקו. התוצאה תהיה איבוד שיער שיכול להיות מלווה בהופעת זקיקים מודלקים באזור הגירוי.

טלוגן אפלוביאום

מצב בו מקור מתח חמור או פתאומי, כמו חום גבוה מאוד, ניתוח בהרדמה מלאה, מוות של אדם אהוב, פציעה קשה או שימוש בתרופות מרשם מסויימות – מפר את מעגל צמיחת השיער הנורמלי. זקיקי השיער מפסיקים לצמוח לפני שהגיעו לצמיחה מלאה ונכנסים לשלב של מנוחה, המכונה שלב הטלוגן. 6-16 שבועות לאחר מכן, תהיה נשירת שיער מאסיבית, שתוביל להתקרחות חלקית או מלאה. אין בדיקות ספציפיות לאבחון טלוגן אפלוביאום וגם אין טיפול לכך. עם זאת, ברגע שהאירוע המלחיץ עובר, ישוב השיער לצמוח במלואו תוך שישה חודשים עד שנה.

חוסרים תזונתיים

למרות שזה פחות נפוץ, נשירת שיער יכולה להיות סימפטום לחוסר ברכיבים תזונתיים שונים, בינהם:
ויטמין H או ביוטין, אחד מקומפלקס הוויטמינים מקבוצת B, שתורם בתהליך המרת הפחמימה לגלוקוז על מנת לספק דלק לגוף.
אבץ, שהוא מינרל חיוני המעורב במגוון היבטים של המטבוליזם התאי. כמו כן הוא תומך בגדילה הנורמלית של התינוק במהלך ההריון, ובגדילת הילד בילדות ובבגרות.
בחלק מהמקרים איבוד שיער יכול להיות סימפטום של יותר מדי ויטמין A.
תזונה בריאה ומגוונת תשמור על רוב הילדים מפני חוסרים תזונתיים. עם זאת, אם אתם חוששים כי קיימת בעיה, יש להתייעץ עם רופא הילדים לפני שתחליטו לתת לילדכם תוספים תזונתיים.

לכתבות נוספות בנושא נשירת שיער:
ויטמינים חיוניים לשיער בריא וחזק
רוצים קרקפת בריאה? 5 טיפים שכדאי לקרוא
כל הטיפולים נגד קרחת
סוף לנשירת שיער? הכל על מינוקסידיל
הקשר בין נשירת שיער וסטרס

בעיות בבלוטות

אצל חלק מהילדים איבוד השיער נובע מתת פעילות של בלוטת התריס, אשר אינה מייצרת מספיק הורמונים הדרושים לוויסות המטבוליזם. ניתן לאבחן תת פעילות של בלוטת התריס על ידי בדיקת דם, ולעיתים על ידי סריקה של בלוטת התריס. הטיפול עשוי לכלול תרופות שיחליפו את ההורמונים שאינם מיוצרים בכמות מספקת. ההחלטה לגבי תרופות תלויה במספר גורמים – גיל הילד, בריאותו הכללית והיסטוריה רפואית; התפשטות המחלה; סבילות הילד לתרופות מסויימות ולהליכים רפואיים; ציפיות לגבי התפתחות המחלה; העדפת ההורה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר