האם יוכנס קוצב הואגוס המיוחד לסל התרופות?

בעקבות פנייתה אתמול (ד') של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (מפד"ל) לשר הבריאות דני נווה בדרישה להכניס לסל הבריאות קוצב עצבי מיוחד, אשר יכול להציל ילדים הסובלים ממחלת האפילפסיה, הודיע שר הבריאות, כי הוא שוקל לפעול להכנסת הקוצב לסל הבריאות הקרוב.

קוצב הואגוס (VAGUS), שעלותו נאמדת ב-90 אלף ד"ח וששיווקו החל בארץ בחודש מרץ האחרון, מיועד לטיפול בחולי אפילפסיה (מחלת הנפילה) שאינם מגיבים לטיפול התרופתי. הטכנולוגיה מבוססת על גירוי חשמלי של עצב ה-VAGUS המוביל למוח באזור הצוואר . הגירוי מושג באמצעות גנרטור (קוצב) זעיר המושתל תת-עורית באזור בית השחי ומחובר באמצעות אלקטרודה לעצב ה-VAGUS . הפרוצדורה הניתוחית הינה קצרה,פשוטה ובטוחה יחסית ודורשת שני חתכים קטנים באזור בית השחי ובאזור הצוואר.

עד היום בוצעו ברחבי העולם 35 אלף השתלות של המכשיר בהצלחה רבה. הניסיון המצטבר הוכיח יעילות גבוהה מאד של הקוצב בהפחתת כמות ההתקפים האפילפטיים ועצמתם, ושיפור משמעותי באיכות החיים של המושתלים.

בישראל חיים כ-40 אלף חולי אפילפסיה, כאשר יותר ממחציתם ילדים וכרבע מהם אינם מגיבים לטיפול התרופתי. חלקם מופנים לניתוח אבל בסופו של דבר עדיין ישנם כמה מקרים קשים רבים, שאין להם כל פתרון יעיל ובטוח אחר מלבד קוצב ה-VNS.

כ-10 אחוזים מהעמידים לתרופות הינם מקרים קשים במיוחד המהווים נטל כבד על מערכת הבריאות (צריכת כמות גדולה ומגוונת של תרופות חדשות ויקרות, ביקורים תכופים בחדרי מיון וביחידות טיפול נמרץ וימי אשפוז רבים) , על משפחתם ועל החברה בכלל. חולים אלו מופנים במקרים רבים לניתוח, אולם רק 20 אחוזים מאותם חולים יכולים להתאים לניתוח. הניתוח הינו הליך מסובך (הכרוך בפתיחת גולגולת), יקר ומסוכן.

לעומת מספר החולים הגבוה, מבוצעים בישראל רק כ-60 ניתוחים אפילפטיים מידי שנה. וזאת למרות שמחקרים מראים שקבוצת החולים העמידה לתרופות אנטי-אפילפטיות נמצאת בסיכון גבוה יותר למוות (SUDEP) מחולים אחרים. לאותם חולים קשים, שהינם עמידים לתרופות ושאינם מתאימים לניתוח (או שחוששים מהסיכונים הכרוכים בניתוח), מהווה טכנולוגית ה-VNS פיתרון יעיל והבטוח היחידי (ישנה גם אפשרות של דיאטה, קטוגנית אולם השימוש בה נדיר מאד).

עלויות. בשלב זה, כאמור, חולים ובני משפחתם נאלצים לממן את עלות הקוצב מכיסם או לבקש השתתפות חריגה מקופות החולים. לאחרונה הוגשה בקשה על ידי מספר רופאים נוירולוגים להכללת הקוצב בסל הבריאות לשנת 2006. הקוצב כבר נמצא בסל הבריאות של רוב המדינות המערביות בעולם.

כדאיות כלכלית של הקוצב. מחקרים שבוצעו בעולם הוכיחו ש-VNS מביא לחיסכון משמעותי בהוצאות הישירות של מערכת הבריאות על אותם חולים מושתלים (באירופה כ-3,000 דולר חיסכון לחולה בשנה לא כולל חיסכון בתרופות). המחקרים מדווחים על ירידה בביקורים בחדר מיון - 31 אחוזי הפחתה במספר הביקורים למושתל במהלך 18 חדשים לאחר השתלה; ירידה בהגעה לטיפול נמרץ - 100 אחוזי ירידה במהלך 18 חדשים לאחר ההשתלה; ירידה בימי אשפוז - 86 אחוזי ירידה במהלך 18 חדשים לאחר השתלה; ירידה בצורך בתרופות חדשניות ויקרות - 71 אחוזים מהמושתלים הפחיתו את כמות התרופות ללא כל הרעה בהתקפים (לאורך 13 חדשים לאחר ההשתלה).

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר