הפרידה מאיל מקיאג'

"למה דווקא אני?" חשבתי לעצמי, "ומה אני הולכת לעשות בצילומי אופנה, לעזעזל?" בתור בחורה שלא יודעת למרוח איליינר בלי להיראות כמו אישה מוכה, העובדה שנשלחתי לצילומי הקטלוג החדש של חברת האיפור איל מקיאג' לשנת 2007 היתה מתמיהה, אבל עבודה זה עבודה. בחיי המסרק הישן שלי שלמרות שעולם הזוהר רחוק ממני, כמרחק בין צפון לדרום, שאני אנסה להביא כתבה מעניינת. קצת איפור, מעט דוגמניות וכמה פלאשים ויהיה לעורך מאסטרפיס.

הלוקיישן הנבחר: אי-שם בדרום תל אביב. מצאתי את עצמי מפלסת את דרכי בין פחי האשפה, העובדים הזרים וחנויות המעצבים של פלורנטין, לכיוון הסטודיו של צלם האופנה יניב אדרי, חמושה בהמון סקרנות עיתונאית לגבי תחום האופנה והיופי בכלל, ולגבי הפרידה של איל מקיאג' מנעה תשבי בפרט.

תשבי, שלהבדיל מאקי אבני העדיפה להתברג בהוליווד בתפקידי אופי (ולא בתור מחבל ערבי), נפרדה מאל מקיאג' לאחר שש שנים בהן תפקדה כדוגמנית הבית שלהם, ואני הייתי בדרכי לפגוש לראשונה את המחליפות שלה.

יניב אדרי כנראה התרגל להסתפק בקרדיטים בגודל פונט 7 בתחתית העמוד, כך שמאמין גדול בשילוט הוא לא. למזלי, עוזר הצלם כבר מתורגל לראות עלמות צעירות חסרות ישע מסתובבות באזור, וכיוון אותי אל הסטודיו.

אמרו לי להיות שם בשעה תשע, אבל כשהגעתי לשם גיליתי מאיפה הביטוי "איחור אופנתי" קיבל את שמו. כל מי שמבין דבר וחצי דבר באופנה כבר יודע שהשעה הרשמית מיועדת רק לשירותי הקייטרינג, ובכל זאת מצאתי את עצמי ממתינה בסבלנות לא אופנתית בעליל לדוגמניות, שכנראה זקוקות ליקיצה טבעית בכדי לשמור על זוהר הנעורים שלהן.

אני, שזוהר הנעורים שלי כבר אבד ממזמן במושב האחורי של סיאט איביזה אדומה, שתיתי אספרסו אחרי אספרסו וחיכיתי שתזרח השמש על עולם האופנה, לפחות לשעתיים.

למזלם, הסטודיו התגלה כמקום חביב להפליא, כך שהעברתי את זמני בשיטוט בין מטריות ענק, מזמוז צעיפי תחרה ותמרון בין החצובות והעדשות, תוך כדי שאני סופגת את ניחוחות הפודרה של עולם הזוהר ומנשנשת פריכיות אורז - כי זה מה שהיה שם לארוחת בוקר.

המיתוסים של עולם היופי

כשהגיעו הדוגמניות התנפץ לי מיתוס היופי ישר בפנים. תמיד טענתי שעולם האופנה מלא בשקרים, שאידיאל היופי קיים רק בתוכנת הפוטו-שופ ושדוגמניות הן אנורקסיות שמקיאות בכל בוקר את עלה החסה שאכלו אתמול.

אבל האמת העירומה פשוט ניצבה שם מולי ולא הסכימה להיעלם, גם כשהתחננתי: שתי הדוגמניות שהגיעו לצילומים: יעל מזרחי (אימג') וטניה (יולי) היו פשוט יפיפיות. וגרוע מכך - הן גם היו מאוד חביבות.

"עם המזל שלי, בטח כל אחת מהן היא דוקטורנטית לפיזיקה בטכניון", עברה המחשבה בראשי, אבל התביישתי מדי להוציא אותה החוצה. נעה תשבי או לא נעה תשבי, איל מקיאג' יודעים לבחור את הדוגמניות שלהם.
<@ --- IMG_2 --- @>
ניגשתי אל עמדת ה"איפור-שיער" ומצאתי שם את גלית ורטהיים, בעלת איל מקיאג' והמאפרת הראשית, עמלה במרץ על איפור שתי הדוגמניות במראה ססגוני משהו. גלית סיפרה לי שמראה האיפור לשנת 2007 הולך להיות אווגנרדי.

"המראות שלנו לשנת 2007 הולכים להיות הרבה יותר צבעוניים וזוהרים, אבל לא כמו בפורים", היא הסבירה, "יש הרבה שימוש בצבעים זוהרים ומטאליים, כמו זהב, כסף וברונזה, גם בצלליות, גם בליפ-גלוס וגם בשפתונים.

הצבעים השנה עמוקים יותר, ואנו משתמשים בהרבה מאוד מסקרה. השנה חוזרים לאופנה גם הריסים המלאכותיים, שלא חייבים לתת מראה דרמטי, אלא גם מראה טבעי ומודגש יותר", היא הוסיפה.

ומה עם נעה תשבי? "נעה עשתה בשבילנו עבודה מדהימה", אמרה גלית, "אבל אנחנו צריכים להתרענן ולחדש". זו לא הפעם הראשונה בה איל מקיאג' ונעה תשבי נפרדים, מעניין אם הפעם זה יצליח להחזיק מעמד.

ובאשר אלי, שלושה ספלוני אספרסו וכמה עשרות פלאשים אחרי, מצאתי את עצמי חזרה במשרד, על המקלדת. פרידה או לא, צילומי קטלוג חדש או התרפקות על הישן, בעולם הזוהר (שהוא באמת זוהר, אל תאמינו למי שאומר שלא) ממשיכים לחדש טרנדים ולטשטש גבולות בין קווי איפור עדכניים ומריחות ליפ-גלוסים חדישים. ולכו תדעו, אולי אפילו אני אשתכנע להתאפר.

תמונות מהקטלוג החדש של איל מקיאג' יתפרסמו בקרוב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר