חדש: מניעת הידבקות לאחר ניתוח

הידבקות רקמות מסכנת 85% מהחולים לאחר ניתוח. באוניברסיטה העברית פיתח פרופ' חומרים שימנעו את תופעת הידבקות רקמות לאחר ניתוחי לב וימנעו פגיעה בכלי הדם או בתפקוד הלב
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 14/06/2008 |
צפיות: 5,363
הידבקות רקמות לאחר ניתוח היא תופעה המתרחשת אצל 85% מהמנותחים ומהווה סכנת חיים במיוחד בניתוחי לב חוזרים.

סכנה זו תחלוף כפי הנראה, בזכות הצלחתו של פרופ' דניאל כהן מהאוניברסיטה העברית בפיתוח חומרים חדשים המונעים הידבקויות של רקמות למטופלים לאחר ניתוח.

הידבקות היא התאחות לא תקינה של רקמות צלקתיות הנוצרת באזור המנותח לאחר הניתוח וגורמת לאיברים להיכרך זה בזה.

תופעה של הידבקות נמשכת מטבעה זמן רב לאחר שהמקום המנותח החלים והיא גורמת לחיבור לא תקין של איברים, עצבים, שרירים ומבנים שכנים נוספים.

למידע נוסף על ניתוחים, ניתוחי לב היכנסו לפורומים:
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום רפואת משפחה
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום ניתוחי לב
פורום רפואת עור אסתטית

בעייתית במיוחד היא ההידבקות הנוצרת לאחר ניתוחי לב, מאחר שהיא עלולה להשפיע על תפקוד הלב. במקרים שנדרש ניתוח לב חוזר ההידבקות מטשטשת נקודות חשובות בלב וסביבו, ועלולה להביא לפגיעה בכלי הדם או בלב ולסכן את חיי המנותח.

פרופ' כהן פיתח סוג ייחודי של פולימר (חומר שנוצר מחיבור של מולקולות קטנות יותר) היוצר חסם פיזי בין שכבות של רקמות שנותחו ומונעים הידבקות של משטחי רקמה הבאים במגע זה עם זה.

מגוון רחב של פולימרים ביו-רפואיים התורמים משמעותית לרפואה המודרנית כבר נמצאים בשימוש. חומרים אלו זרים לגוף האדם ובאים במגע ישיר עם איברים, רקמות ונוזלים בגוף.

התרומה העיקרית של פרופ' כהן היא בפיתוח קבוצה חדשה של קופולימרים מתכלים המכילים תרכובת של שני מונומרים (מולקולות קטנות) שונים, שכל אחד מהם מעניק לפולימר תכונות ייחודיות.

ריבוי המרכיבים בקופולימרים מאפשר התאמת תכונות שונות בקבוצת חומרים, כמו מבנה החומרים הבסיסי והרכבם ומשקלם המולקולרי, בהתאם לדרישות הרפואיות בכל ניתוח.

לכתבות נוספות בנושא ניתוחים:
יש לכם צלקת? טשטשו אותה
על ניתוח מעקפים ללא מכונת לב-ריאה
וידאו: תיקון או החלפת מסתם בלב
מפרצת באבי העורקים? תשתילו סטנט
ניתוחים פלסטיים: אפשר כמה ביחד

החסם שיוצר הפולימר צריך להישאר במקומו לפרק הזמן שבו ההידבקות עלולה להיווצר (ימים אחדים לאחר הניתוח). לאחר מכן הוא מתמוסס ונעלם בהדרגה ללא השפעה מזיקה, אולם הוא מחייב טיפול ותפרים.

המצאתו של פרופ' דניאל כהן נרשמה כפטנט על ידי "יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים". הפטנט מוסחר לחברת "סינתֶה-מד" האמריקאית, שממתינה כעת לאישור FDA על המוצר הראשון, שפיתחה על בסיס החומרים.

פרס קיי לפיתוחים חדשניים הוענק לאחרונה לפרופ' כהן במסגרת המושב ה-71 של חבר הנאמנים באוניברסיטה העברית.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר