בעיות קרקפת: לא רק קשקשים

אנשים רבים חושבים כי קשקשים וכינים הן בעיות העור היחידות אשר יכולות להופיע בעור הקרקפת, אך מלבדן קיימות עוד מגוון רחב של בעיות קרקפת, חלקן קשות וחלקן קלות. השיער שעל ראשינו מסתיר את הקרקפת כך שרובנו לא משקיעים הרבה מחשבה בכל הקשור בה, אלא אם כן קיימת בעיה. לפניכם מספר בעיות קרקפת נפוצות ודרכים להתמודד איתן:

למידע נוסף בנושא בעיות קרקפת היכנסו לפורומים:
פורום מחלות עור ומין
פורום רפואה אסתטית, רפואת עור אסתטית
פורום רפואת עור משלימה
פורום רפואת עור פוטודינמית
פורום שיער, עיצוב שיער, שיער יבש

קשקשים
נתחיל בבעיה המוכרת מכולן - קשקשים. כל מי שחווה קשקשים יודע עד כמה ההימצאות אותם פתיתים לבנים וקטנים על עור הקרקפת מביכה - במיוחד כאשר הם נופלים על בגדים כהים או כשמישהו אחר מלבדכם מבחין בהם. הגורם לקשקשים הוא עודף של שאריות עור מתות אשר נופלות מן הקרקפת. קשקשים אינם מסוכנים או מדבקים אך הם עשויים להיות מרגיזים ומגרדים. למרות שלא ניתן להעלים לצמיתות קשקשים, קל למדי לשלוט בהופעתם כאשר מקפידים על חפיפה תכופה בשמפו מיוחד.

יתכן שיהיה עליכם לנסות שניים או שלושה מוצרים שונים עד שתמצאו את השמפו שבאמת עוזר להעלים את הקשקשים מראשכם, תהליך שעשוי להימשך מספר שבועות. במידה והשמפו שנמצא בסופר איננו מסיר את הקשקשים שלכם, ניתן לפנות לרופא עור אשר יתאים לכם שמפו רפואי המצריך מרשם רופא.

סבוריאה דרמטיטיס
בנוסף לקשקשים רגילים, אדם הסובל מסבוריאה דרמטיטיס יפתח גם אדמומיות באזור הפנים והקרקפת, בשל עודף הפרשת חלב מבלוטות השמן של העור. סבוריאה דרמטיטיס נפוצה במיוחד בקרב אנשים עם עור או שיער שמנוני, אקנה או פסוריאזיס.

קשקשת שעוותית לבנה
קשקשת שעוותית לבנה מופיעה בעיקר על קרקפתם של תינוקות בששת החודשים הראשונים לחייהם ושייכת למשפחה של סבוריאה דרמטיטיס. עור הקרקפת נראה שמנוני, בעל קשקשים לבנים או צהובים ולפעמים גם אדמומי. הורים רבים מודאגים כאשר הם מבחינים בתופעה זו על עור התינוק, אך אין בה כל סיכון בריאותי לתינוק.

בכדי לטפל בבעיה נסו לשפשף את הקרקפת של התינוק בעדינות עם שמן תינוקות או שמן קלנדולה. אחרי כמה דקות חפפו את השיער של התינוק בשמפו עדין לתינוקות, ולאחר מכן צחצחו את הקרקפת בעדינות עם מברשת רכה בכדי לשחרר את פתיתי הקשקשים. אם שמפו רגיל לא מביא לשיפור במצב, התייעצו עם רופא הילדים לגבי טיפול תרופתי או משחתי.

כינים
כינים הן כמעט בלתי נמנעות ומופיעות אצל מיליוני ילדים מכל העולם. מרבית הסובלים מכינים הם ילדים בגילאי 3-11. כאשר לאחד הילדים בגן או בבית ספר יש כינים, תוך זמן קצר הן מתפשטות במהירות לראשים של ילדים אחרים אשר משחקים ביחד, חולקים מסרקים, מברשות וכובעים. ישנם אינסוף טיפולים לפתרון הופעת כינים. מרבית ההורים בוחרים להשתמש במסרק כינים בכדי ללכוד כינים וביצי כינים, וגם בסוגי שמפו מיוחדים ותכשירים, חלקם נושאי מרשם רופא.

גזזת
גזזת היא זיהום פטרייתי הנגרם על ידי פטריית דרמטופיטים ומתבטא על עור הקרקפת כפריחה אדומה עם קשקשים ונשירת שיער. גזזת שכיחה ביותר בקרב ילדים בין הגילאים שלוש עד שבע אך עשויה גם להופיע אצל מבוגרים. גזזת מתפשטת באמצעות מגע קרוב או על ידי שיתוף כובעים, בגדים, מגבות או מסרקים עם אדם נגוע. במקרים נדירים אפשר להדבק בגזזת מכלב או חתול נגוע.

תרופות הניתנות דרך הפה משמשות כטיפול נגד המחלה, ומשך ההחלמה הינו ארוך ועשוי להימשך החל משישה שבועות עד ארבעה חודשים. שימוש בשמפו נגד פטריות עשוי לסייע בהפחתת הסיכון להתפשטות של הזיהום אל בני המשפחה ואנשים אשר האדם הנגוע בא עימם במגע. ילדים שיש להם גזזת צריכים להימנע משיתוף חפצים אישיים בכדי לא להדביק אנשים אחרים.

פוליקוליטיס
פוליקוליטיס היא דלקת או זיהום של זקיקי השערה הנגרמת על ידי חיידקים - בדרך כלל חיידקי סטפילוקוקוס - המוצאים את דרכם לתוך זקיקי השיער וגורמים לזיהום. זקיקי השערה יכולים להיות מגורים מגילוח ואפילו מאיפור או בגדים.
<@ --- IMG_2 --- @>
פוליקוליטיס נראה כמוגלה קטנה, כמו פצעונים בבסיס כל שערה. במקרים קלים היא עשויה להיעלם ללא טיפול וביתר המקרים ישנו צורך ליטול אנטיביוטיקה. אם הזיהום נגרם על ידי גירוי של גילוח, שעווה או מריטת השיער, יתכן שיהיה עליכם לדחות את הפעילויות הללו במשך כמה שבועות כדי לאפשר לשיער בריא לצמוח.

ספחת
ספחת או פסוריאזיס היא מחלת עור אשר יכולה להשפיע על העור כמעט בכל מקום בגוף, כולל ברכיים ומרפקים, הנמצאת לעיתים קרובות על הקרקפת. המחלה גורמת לגוף לייצר יותר מדי תאי עור חדשים, ולהשאיר עודף תאי עור על הקרקפת. התאים העודפים עבים ועשויים לגרום לכאב וגרד. פסוריאזיס בדרך כלל מטופלת בקרמים או משחות סטרואידים. שמפו המכיל חומצה סליצילית יכול גם הוא להועיל. טיפול באור אולטרה סגול עשוי אף הוא לעזור לאנשים עם פסוריאזיס.

ילפת שטוחה
ילפת שטוחה היא מחלת עור חזזתית קשקשית אדיופטית אשר יכולה להשפיע על העור והפה. אף אחד לא יודע בוודאות מהו גורם המחלה אך ישנן מספר תיאוריות בנושא, החל מלחץ מתמשך ועד לגנטיקה. יש הטוענים כי קיים קשר בין ילפת שטוחה לנגיף הפטיטיס C. ילפת שטוחה היא סוג של מחלה אוטואימונית בה המערכת החיסונית תוקפת בטעות את הגוף של האדם. תרופות המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה, מחלות לב, ודלקות מפרקים יכולות לפעמים לגרום להופעתה.

לכתבות נוספות בנושא בעיות קרקפת:
טיפוח שיער נכון מתחיל בקרקפת
הגיע הזמן להתמודד עם בעיית קשקשים!
סבוריאה: דלקת עור מטרידה
מהם קשקשים וכיצד נלחמים נגד קשקשים?
קשקשים בראש, סבוריאה או קשקשת?

אנשים שיש להם ילפת שטוחה מפתחים בליטות שטוחות סגולות או אדומות על עורם. בליטות אלה יכולות להיות מגרדות מאוד. ילפת שטוחה גורמת לאדמומיות, גירוי, נשירת שיער על הקרקפת ועוד. הטיפול העיקרי הוא בתרופות מסוג סטרואידים אשר מוזרקות או נלקחות דרך הפה. לעיתים אמבטיה מרגיעה יכולה לעזור להקל על הגרד. לפעמים סוג של טיפול באור אולטרה סגולי משמש כחלק מהטיפול.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר