טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית בה נוצר נזק לסיבי מערכת העצבים המרכזית ועל כן עלולה להופיע פגיעה בתפקוד מערכות שונות בגוף עד כדי מוגבלות פיזית משמעותית. משני מחקרים חדשים שבוצעו בתחום עולה כי אחד מבין הטיפולים התרופתיים המקובלים - אינטרפרון ביתא 1b (או בשמו המסחרי – תרופת בטאפרון) יכול לעכב את התקדמות המחלה על ידי הפחתת התהליך הדלקתי ההרסני וכן על ידי הפחתת יצירת חורים שחורים, שנובעים מנזק משמעותי ובלתי הפיך לסיבי העצבים במוח.
חברת "באייר" העולמית פרסמה נתונים חדשים המדגימים כי תרופת בטאפרון יכולה להיות, בנוסף לכל, בעלת תפקיד בהגנה על רקמת המוח במהלך מחלת טרשת נפוצה. נתונים אלה עלו כאמור משני מחקרים שהוצגו לאחרונה בקונגרס האירופאי לטיפול ולמחקר בטרשת.
למידע נוסף בנושא טרשת נפוצה, תרופות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום רפואת משפחה
פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
החוקר הראשי במחקר הראשון, ד"ר אד קרוז, דווח כי הנתונים מצביעים על כך שלתרופה יש כנראה יכולת לשלוט בנזק החימצוני שעלול להתרחש לתאי המוח במהלך טרשת נפוצה, זאת מלבד היכולת האנטי- דלקתית של התרופה, המוכרת בטיפול.
מידע מדעי מצטבר מצביע כי נזק חימצוני הינו בעל תפקיד משמעותי בפתוגנזה (קרי, בהתפתחות) של מחלת טרשת נפוצה. הרדיקלים החופשיים, הנוצרים במהלך התהליך הדלקתי במחלה, יכולים לגרום לנזק נוירולוגי משמעותי ברקמת המוח. בכל הנוגע לטרשת נפוצה, מקובל לחשוב כי כאשר נגעים ברקמת המוח מתפתחים לחורים שחורים, הם אלה שגורמים להופעת נזק קבוע וככל הנראה בלתי הפיך.
מתוצאותיו של המחקר הראשון עולה כי טיפול בתרופה האמורה גרם ליצירה בגוף של חלבונים מסוימים (Metallothioneins). חלבונים אלה הינם בעלי תכונות אנטי- דלקתיות והם בעלי יכולת הגנה כנגד נזק חימצוני שיכול להתרחש ברקמת המוח בטרשת נפוצה.
במחקר השני נמצא כי טיפול בבטאפרון גרם ליצירה של חלבון מיוחד נוסף המכונה NCOA7. גם חלבון זה הינו בעל יכולת הגנה חשובה מפני נזק חימצוני, שיכול להיגרם לחומר הגנטי (DNA) אשר נמצא בתאי המוח כתוצאה ממהלך מחלת טרשת נפוצה.
יכולת הטיפול ההנוכחי למנוע את היווצרות הסיטואציה שמובילה לנזק הבלתי הפיך במוח וכן ליצירת חורים שחורים, באה לידי ביטוי במחקר נוסף שכונה BECOME ופורסמה לאחרונה בכתב עת מקצועי לנוירולוגיה. המחקר בדק את רמת יצירת החורים השחורים בקרב חולים המטופלים בבטאפרון בהשוואה לרמת יצירת החורים בקרב חולים המטופלים בקופקסון (תרופה אחרת, נפוצה גם כן לטיפול בחולי טרשת נפוצה).
במחקר זה השתתפו 75 חולים שקיבלו באופן אקראי בטאפרון או קופקסון למשך שנתיים. זהו מחקר ראשון מסוג "ראש- בראש" שהשווה שני טיפולים תרופתיים בקרב חולי טרשת נפוצה על ידי שימוש במדדים רגישים בהדמיה מגנטית (MRI), כדי לבדוק את השפעת הטיפולים הללו בהפחתת התהליך הדלקתי המוביל להרס המיאלין (החומר שעוטף את הסיבים העצביים), הרס סיבי העצבים וליצירת חורים שחורים.
למאמרים נוספים בנושא טרשת נפוצה, תרופות ועוד:
תרופת טיסברי העלימה את הטרשת הנפוצה
טרשת נפוצה: הדרך הטבעית לפיתרון המחלה
10 מיתוסים על טרשת נפוצה
תרופה נגד שפעת מעלה סיכויי הישרדות
סוכרת: תרופה יעילה נכללה בסל הבריאות
פרופ' סטוארט קוק, נוירולוג מאוניברסיטת ניו ג'רסי, טוען כי תוצאות המחקר מראות כי בקרב רוב החולים שטופלו בטיפולים המקובלים כיום, הופיעו נגעים חדשים ברקמת המוח. אולם, נגעים אלה לא היו חורים שחורים שנחשבים כנזק בלתי הפיך במחלת טרשת נפוצה. יחד עם זאת, הטיפול בבטאפרון הצליח למנוע באופן משמעותי הופעת חורים שחורים יותר מאשר הטיפול בקופקסון.
תרופת בטאפרון הינה התרופה הראשונה הפועלת על בסיס האינטרפרון שאושרה לטיפול בטרשת נפוצה בשנת 1993. טיפול בתרופה זו מאושר בכל סוגי התקפים של מחלת טרשת נפוצה ובנוסף גם לאחר ההתקף הראשון שחל במחלת טרשת נפוצה. נתונים ממחקר מעקב בן 16 שנה אחר החולים במחלת טרשת נפוצה שמטופלים בתרופה הזו, הראה כי הטיפול הינו בטוח לשימוש ובעל סבילות טובה בקרב המטופלים.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


