שיער: איפה הם, הספרים ההם?

פעם הם נקראו ספרים, היום הם מעצבי שיער, פעם הם עבדו במספרה, היום בסלון, פעם הם לבשו חלוק לבן, היום בגדי מעצבים. מבלי שנשים לב השתנו לנו הספרים למותגים בתחום עיצוב השיער. מצא את ההבדלים
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 10/01/2008 |
צפיות: 14,966
הספרים של פעם עברו כברת דרך ארוכה עד שהם הפכו למעצבי השיער של היום.

פעם הכל היה פשוט יותר. המספרות היו מקום פונקציונלי לתספורות, הספרים היו אנשי עבודה, החופף היה גם מנקה והשפה היתה פשוטה.

היום, כל מספרה היא סלון בעל צביון אומנותי-ייחודי, הספרים "דוגמנים" ואנשי אופנה, החופף נמצא במחלקת החפיפה (ולכן אין מצב שהוא גם ינקה) והשפה, השפה כמעט כמו ז'רגון של רופאים.

התייעצנו עם שני מעצבי השיער, רונן פלג, מעצב שיער ומאפר, ואורן אור, מבעלי רשת מספרות ORENORKOBI, ואנו מביאים לפניכם את כל ההבדלים, או לפחות את רובם, בין הספר הישראלי של שנות פעם לבין מעצב השיער מודל 2008.

שמות הספרים. פעם: משום מה, פעם חשבו בארץ שלספרים צריך להיות שם עם ניחוח צרפתי. לכן מלכי הביצה היו שמות כמו דיוויד, מישל, מרסל, ג'יזל, ג'קלין וחברים. כך כל דוד הפך לדייויד, כל משה שינה עורו למישל וכל יוסף השתדרג לג'וזף.

לכתבות נוספות בנושא שיער:
פורום עיצוב שיער
פורום יופי
פורום איפור וטיפוח
פורום קוסמטיקה טבעית
פורום רפואת עור משלימה

היום: היום יש פחות "פלצנות" בקטע של השמות ומשתמשים יותר בשמות ישראלים מקובלים ורגילים - רונן, אורן וכדומה.

סוגי התספורות. פעם: פעם היו עושים הרבה רולים ותספורות נפוחות. השיער היה נראה כמו פיאה זולה ולא היה זז מ"מ, אפילו בסופת שלגים שהופרעה על ידי הוריקן כדוגמת קתרינה.

היום: האופנה של היום היא יותר פרקטית, התספורות יותר קלילות: פזור, קוקו וכדומה. היום פחות משקיעים בשיער, האופנה פחות מלוקקת, קווי התספורות יותר חופשיים.

המהפכה הדיגיטלית. פעם: פעם הספר היה כותב את התורים שהיה קובע ללקוחותיו על מחברת שורה עם עיפרון מעץ. אם מישהו היה מבטל, הוא היה מוציא את המחק מהכספת ומוחק.

היום: היום מעצבי השיער הם יותר בקטע של "כאילו, חובה ניהול יומנים דרך המחשב עם תוכנת ביוטק, כזה?!"
מדובר בתוכנה לניהול מספרה שבה השמיים הם הגבול. הספרים מתים עליה.

התוכנה כוללת ניהול ומעקב אחר לקוחות, כרטיסי צביעת שיער, שיטות שימור לקוחות שלא ברא השטן, שליחת SMS ללקוחות בימי הולדת, סטטיסטיקות שונות ועוד. היזהרו, אם לא תבואו להסתפר, הם ירדפו אתכם עד יום מותכם.

לבוש ומראה חיצוני. פעם: בעבר רוב הספרים היו מרכיבים משקפים כשל פארוק מאלכס חולה אהבה ועוטים חלוק לבן. כל ספר היה מחזיק מעצמו מינימום רופא מנתח. אבל המראה האסתטי היה נהרס כשהיו מביטים למטה ומגלים, כפכפים?! ואם לא כפכפים אז נעליים מכוערות (אך נוחות) אחרות. ככה זה כשחשובה רק הנוחות.

החלוק הלבן היה מקנה לספר מראה "נייטרלי" בכל הקשור לאופנה, כאשר. כללי האופנה לא חלו עליו - הוא היה מחוץ לחוק, עוף מוזר וחסין השפעות מותגיות.

היום: היום כל ספר הוא דוגמן בפוטנציה. לבוש במיטב המחלצות ולפי צו האופנה האחרון. וכמו שאתם מנחשים מדובר בבגדים שעולים לא מעט.

אבל זה לא חוכמה, כי היום להתלבש יפה ונוח קל יותר מבעבר. ישנם בגדים רבים שהם גם יפים וגם נוחים. כך לדוגמא, כיום מייצרים נעליים שהן גם אופנתיות וגם אורתופדיות, מייצרים גם מדרסים איכותיים, מה שמאפשר לעבוד בעמידה יום שלם עם נעליים נוחות כמו נעלי ספורט.

שילובי תחומים. פעם: פעם זה היה ספר נטו. האטרקציה הכי שונה מתספורת היתה גילוח עם אקסטרה קצף.

היום: היום זה מחלקות. היום כשאתם הולכים להסתפר אתם יכולים גם לבקש שיוציאו לכם חצ'קונים, יאפרו אתכם, יעשו לכם עיסוי בגב או בקרקפת. מה שממש הפך לחובה זה מחלקת איפור בה עובדת קוסמטיקאית או מאפרת. פעמים רבות הן מצטרפות למספרה שכבר עובדת.

עיצוב המספרה. פעם: על הקטגוריה הזאת אפשר לדבר שעות. בעבר זו היתה מספרה. מקום פונקציונלי לתספורות (שורש ס.פ.ר).

המספרה היתה קרה, שבלונית, הכיור היה ממוקם בדיוק מול כיסא המסופר. המסופר היה מתיישב על הכיסא, ששקל כחצי טון בערך, הספר היה חופף לו ומיד מסובב את הכיסא ומתחיל בתספורת. התאורה היתה תאורת פלורסנט, היתה מראה אחת לאורך כל הקיר ומתחתיה היה מדף אחד ארוך ובו כל כלי העבודה.

היום: היום זה סלון. חשובה הארטיסטיות, הקולטורה, ההוט קוטור. שם המשחק הוא מותגים ויוקרה. היום בכל מספרה חשוב ביותר שיהיו רהיטים ממותגי על כגון פילפ סטארק ואולימפיק, שנותנים את הצביון האומנותי.

כמו כן, מומלץ עד חובה שיהיו מסכי פלזמה ו-LCD שמשדרים את ערוץ האופנה או חומר מקורי של המספרה.

התאורה היא פלא ארכיטקטוני: כל ספר היום מזמין מהנדסי תאורה שמתאימים את התאורה לצרכים המדויקים של הספר והמקום. אם התאורה תהיה חמה מדי או קרה מדי, המסופרות לא תוכלנה להתרשם מהמראה החדש שקיבלו.

המראות היום מאוד איכותיות ומעוצבות, ולכל לקוח יש כמובן מראה אישית. בחלק מהמקומות יש כיורים שנפתחים להיות כורסאות. במקומות היוקרתיים יש טלוויזיה בפינת החפיפה להנעים את זמנו של הנחפף.

בישראל יש מספר מספרות יוקרה שאפילו מחוברות לאינטרנט אלחוטי ומחלקות לפטופים לממתינים. כך יכולות להנעים את זמנן נשות העשירון העליון כשהן מחכות לצבע שיתייבש, או להחלקה היפנית שתהפוך ליפנית (חמש שעות).

פרסום, יחסי ציבור ושיווק. פעם: למעצבי השיער של העבר היתה ראיה שונה - הם לא התייחסו לפרסום, לבניית מותג, שיווק ויחסי ציבור. הם התייחסו לעבודה כאל עבודה, וזהו. הפרסום העיקרי היה מפה לאוזן, האמא עדכנה את הדודה שהיתה רצה לספר לסבתא.

פעם, היחידים בישראל שהצליחו לבנות מותג היו רשתות וידל ששון וטוני וגאי, שתי חברות בינלאומיות שהשקיעו בבניית מותג ונתנו חשיבות להתרחבות.

היום: היום כל מעצב טוראי עובד עם משרדי פרסום ויחסי ציבור. כל ספר הופך לאיש עסקים ממולח. יש אפילו כאלו שהולכים לקואצ'ינג עסקי. הספרים הבינו שהיום בשביל להצליח לא מספיק להיות טוב בעבודה, צריך גם לשלם לפרסומאי.

מקצועיות הספרים. פעם: בעבר הספר היה איש עבודה שהיה מספר נטו. הספר ולקוחותיו היו שמים את הדגש על איכות התספורות בלבד. הוא היה יכול להיות זקן, מכוער, עם משקפיים עבות, ריח של נפטלין ומספרה רעועה, ובכל זאת, אם הוא היה מקצוען, היתה לו הצלחה.
<@ --- IMG_2 --- @>
היום: היום כל ספר הוא מעצב שיער, כלומר, אדם העוסק בתחומי העיצוב והאופנה, ומושפע מתחומים רבים נושקים כגון איפור, צילומי אופנה, ביגוד ועוד.

היום פחות מספרים את השיער ויותר מעצבים אותו. בדרך כלל לא עושים תספורות קשות מבחינה מקצועית. כך למשל, נעשה פחות שימוש בפן לעיצוב התספורות, ונעשה פחות שימוש בפנים מורכבים.

היום הפוזה מדברת יותר מהמקצועיות. העטיפה היא הקובעת, לכן, כל "ילד" שנראה טוב (חשוב!), מעורבב בברנז'ה, ויש לו כסף לפתוח סלון יוקרתי, עם פלזמות, רהיטי מעצבים ושפנפנה בתור חופפת, יצליח. וזה לא ממש משנה כמה הוא מוכשר.

ההתקדמות בהיררכיה. פעם: פעם רוב הספרים היו מתחילים בגילאי 12-13 בתור שוליה, והיו לומדים את המקצוע לאט לאט, לאורך שנים רבות. ברי המזל מהם היו מצליחים אחר כך לגם לפתוח מספרה ולהפוך את אמא ואבא למאושרים עד הגג.

היום: היום עושים קורס, עובדים שנה, וכל נער בעל שתי ידיים שמאליות יכול לפתוח "סלון" מפואר.

עובדים. פעם: פעם הספר היה "בעל הבית" והעובדים היו ה"משרתים" שלו, הוא היה המלך והם הנתינים.

ברוב המספרות היו עובדים ספר יחיד ועובד כללי אחד, שהיה סוג של סופרמן תספורתי - חופף, מנקה, עושה סדר בכלי העבודה, משמש כפסיכולוג ללקוחות ועוד.

היום: היום במספרות המודרניות הגדולות מעצב השיער הראשי הוא זה שמפתח את הצוות ואת דור ההמשך. הוא מתווה את הדרך ומדריך את העובדים.

הוא פחות מספר ויותר מנהל ונותן עבודה לצוות. כך מעצבי השיער יוצרים מצב שבו גם אם הם לא יוכלו לעבוד, המספרה עדיין תמשיך "לתקתק".

והעובדים? היום הם בדרך כלל לא כולבויניקים. לכל עובד יש תפקיד, כל עובד הוא חלק מצוות, כל אחד הוא שייבה קטנה במנגנון משומן היטב.

במספרות הגדולות ישנן היום מחלקות: מחלקת הכימיה - הכוללת צביעות, החלקות ועוד, מחלקת הארכות שיער, מחלקת כלות, מחלקת גזירות, מחלקת קוסמטיקה ועוד.

לכתבות נוספות בנושא טיפוח:
מה תעשי עם השיער שלך בחורף?
שיער: המגמות העדכניות לסילבסטר
גוונים לחורף: הגיע זמן המהגוני
איפור: גם את הצוואר והמחשוף צריך
12 מושגים מוזרים מעולם מעצבי השיער

שפה. פעם: פעם הספרים היו משתמשים במעט טכניקות מתקדמות ובשפה די עניה. גם הלקוחות ידעו שהאופציות שלהם מסתכמות פחות או יותר במילים כמו קצוץ, קארה, ארוך וכו'.

היום: היום הטכניקות יותר מגוונות וישנם יותר מושגים מקצועיים סבוכים. זאת בעיקר בזכות פתיחת בתי הספר הגבוהים לעיצוב שיער שיצרו שפה בינלאומית אחידה.

וגם הלקוחות יצרו לעצמם ז'רגון שכולל ביטויים רבים ועשירים.

תדמית. פעם: בעולם הגדול תמיד מקצוע מעצב השיער היה יוקרתי, אבל בארץ, עד שנות ה-70, אלו שהגיעו למקצוע הזה היו בדרך כלל כאלו שנפלטו מהלימודים. את המקצוע אפילו לימדו בבתי כלא במסגרת תוכניות שיקום אסירים.

היום: היום אנו עדים למעצבי שיער משלבים יותר גבוהים בסולם המעמדות החברתי. כיום המקצוע הוא על פי רוב בעל תדמית אופנתית ומושכת.

עדה. פעם: לסיום, קבלו את השד העדתי בסנוקרת ימנית. לידיעתכם, פעם הרוב המכריע של הספרים היו מעדות המזרח. אומרים שהחינוך אשם - האשכנזים הצעירים פנו לאקדמיה למקצועות כמו רפואה, עריכת דין, ניהול עסקים וכו', ואילו המזרחיים, שנשארו לשבת על הברזלים בשכונה, פנו יותר למקצועות חופשיים ובסיסיים שלא נדרשה להם השכלה אקדמית.

היום: היום רואים שילוב של כל העדות, ומעצבי שיער אשכנזים חיים לצד מעצבים עיראקים באחווה ובשלום.

תודה לרונן פלג, מעצב שיער ומאפר, ואורן אור, מבעלי רשת מספרות ORENORKOBI

הערה חשובה: המידע בכתבה זו בחלקו סאטיריו ומוקצן, לכן אין לייחס לנאמר משמעות אחרת

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר