אנטיביוטיקה: יותר נזק מריפוי

חולה הנוטל אנטיביוטיקה שלא לצורך מזיק לעצמו ולסביבתו, מאחר והוא גורם לייצור של חיידקים עמידים, ולדיכוי מערכות ההגנה הטבעיות. אז אנטיביוטיקה, לבלוע או לא לבלוע?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 14/02/2008 |
צפיות: 22,125
בפעם הבאה שאתם שוקלים לתת לילד אנטיביוטיקה, דעו עם מה אתם מתעסקים:

האנטיביוטיקה היא תרופה מצוינת רק למי שזקוק לה באמת. מי שלוקח אותה שלא לצורך, מסכן את עצמו ואת סביבתו.

כאשר לילד יש חום, הורים רבים אומרים לעצמם "מדוע לא לתת לו אנטיביוטיקה? אם היא לא תועיל, היא בטח לא תזיק". אולם מתן אנטיביוטיקה שלא לצורך עלול לגרום לתופעות שליליות רבות.

להלן כמה עובדות השופכות אור על פעולתה של האנטיביוטיקה, על חשיבותה וגם על הסכנות הטמונות בשימוש לא נבון בה.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום רפואת ילדים
פורום רפואת תינוקות
פורום יעוץ תרופתי
פורום רפואת משפחה
פורום הומאופתיה

מהי אנטיביוטיקה? השם "אנטיביוטיקה" הוא שם כללי לקבוצת תרופות המיועדות לפגוע בחיידקים. לתרופות אלה אין השפעה על מחלות הנגרמות על ידי נגיפים (וירוסים), כגון הצטננות או שפעת.

האנטיביוטיקה הוכנסה לשימוש לראשונה בשנת 1941, והיא נחשבת כיום לאחת התרופות הפופולריות ביותר, אך לא כולם מרוצים ממידת הפופולריות שצברה האנטיביוטיקה במהלך השנים.

פרופ' מרווין שפירא, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים "הדסה" עין כרם, אמר לאחרונה כי "השימוש הגובר באנטיביוטיקה עלול לגרום למגיפה הרצינית ביותר של המאה העשרים, מגיפה שתהיה מסוכנת מהאיידס".

"אם נמשיך להשתמש באנטיביוטיקה בכמויות שבהן אנו משתמשים בה היום, נצטרך להסתובב ברחוב עם מסיכות", ציין פרופ' שפירא בהרצאה שהתקיימה ביום עיון לרופאים.

הסכנות הנובעות משימוש מופרז באנטיביוטיקה: אם מפריזים בלקיחת אנטיביוטיקה, הסכנה המוחשית והמיידית ביותר היא יצירת זני חיידקים העמידים בפניה.

כך למשל קרה, בעקבות שימוש מוגזם בתרופה האנטיביוטית "רספרים". לפני 10 שנים שימוש ברספרים, עזר להתגבר על חיידקי השיגלה, אך עקב מינון מופרז, יותר מ-90% מחיידקי השיגלה פיתחו עמידות בפני הרספרים.

התהליך שבו החיידקים מפתחים עמידות בפני אנטיביוטיקה נעשה על ידי כך שכל טיפול אנטיביוטי הורג את החיידקים הרגישים ומשאיר בחיים את החיידקים העמידים. עם כל טיפול גדל מספר החיידקים העמידים, והם מסוגלים "להדביק" חיידקים אחרים בתכונת העמידות שלהם.

בתחרות בין הרפואה המודרנית לחיידקים, נמצאת ידם של החיידקים על העליונה. בזמן שהקהילה הרפואית לא הצליחה לפתח בעשור האחרון קבוצות אנטיביוטיות חדשות, החיידקים לא נחו לרגע. בכל דור הם הצליחו ליצור מוטציות חדשות, העמידות בפני אנטיביוטיקה.

חולה הנוטל אנטיביוטיקה שלא לצורך, מזיק לעצמו ולסביבתו, כי הוא גורם לייצור של חיידקים עמידים. ואכן, מדי יום נפטרים חולים ממחלות זיהומיות, העמידות בפני התרופות האנטיביוטיות.

סכנה נוספת הנובעת משימוש מופרז באנטיביוטיקה היא דיכוי מערכות ההגנה הטבעיות. לדוגמא, הפלורה הנורמלית של הפה והמעיים, החיידקים ה"טובים" המגנים עלינו באופן טבעי עלולים להינזק. כתוצאה מכך, יורדת יכולת ההגנה של הגוף, ומופיעים שלשולים ופטריות בפה.

תופעות הלוואי שנגרמות משימוש באנטיביוטיקה: חוסר תיאבון, כאבי בטן, שלשולים, פריחות והקאות.

אלו תופעות לוואי שכיחות הנגרמות כתוצאה מהתרופה, והדרך היחידה להילחם בהן היא להוריד בצורה משמעותית את כמויות האנטיביוטיקה שצורכים.

אנטיביוטיקה וילדים. יש להתחיל את תהליך הפחתת השימוש בתרופות אנטיביוטיות בהורדת השימוש בהן אצל ילדים. לפי הערכה זהירה, כ-80% מהתרופות האנטיביוטיות הניתנות לילדים מיותרות לחלוטין.

ברוב המקרים המחלה נגרמת מנגיפים, וטיפול אנטיביוטי בהם לא יכול להועיל. גרוע מכך, טיפול מסוג זה עלול לגרום נזק לחולה ולסביבתו.

הקשר בין מחלות ילדים לאנטיביוטיקה:

עליה בחום הגוף, אם הילד ערני והרגשתו הכללית סבירה, אין סיבה לרוץ איתו לחדר מיון או לשירותי החירום האחרים. ברוב המקרים עליה בחום היא תוצאה של נגיפים.

אין צורך להתחיל בטיפול אנטיביוטי כדי להוריד את החום. אנטיביוטיקה אינה תרופה להורדת חום.

דלקת אוזניים, ראשית יש לאבחן אם אכן מדובר בדלקת אוזניים, או בסימנים המעידים על בעיה מסוג אחר. גם אם מתברר שזוהי דלקת אוזניים, אין צורך למהר לתת אנטיביוטיקה.

ב-85% מהמקרים מדובר על דלקת ויראלית, והיא תחלוף ללא כל טיפול. הטיפול המומלץ, לתת לילד טיפות משככות כאבי אוזניים כאוטידין, ולפנות לרופא הילדים.

דלקת גרון, אם הרקע לדלקת הוא חיידק הסטרפטוקוקוס, יש אכן צורך בטיפול אנטיביוטי, המתבטא בדרך כלל בלקיחת רפאפן במשך 10 ימים.

הדלקת חולפת במקרים רבים מאליה, והטיפול נחוץ כדי למנוע סיבוכים כגון דלקת פרקים. אגב, דלקת גרון אינה דורשת פנייה לשירותי החירום הרפואיים, אפשר בהחלט לגשת לרופא הילדים בבוקר.

לכתבות נוספות בנושא רפואת ילדים:
זוגיות נושכת: אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה
מחלות ילדים - המדריך
מחלות החורף - עובדות מול מיתוסים
גילוי ישראלי: מנגנון השמדה עצמית בחיידקים
מה לעשות עם הצטננות ילדים?

דלקת ריאה, אם הדלקת נובעת מחיידקים או מתפתחת על רקע מיקופלסמה, יש צורך בטיפול אנטיביוטי. יש לזכור כי ברוב מקרי מחלת הברונכיט אין צורך בטיפול אנטיביוטי, כיוון שהמחלה היא ויראלית וחולפת ללא טיפול.

דלקת מעיים מלווה בשלשולים, המצב היחיד שבו יש צורך בטיפול אנטיביוטי בדלקת זו, הוא דיזנטריה על רקע חיידקי שיגלה, המלווה בחום גבוה ובצואה דמית.

בשאר המצבים אין צורך בכך, והאנטיביוטיקה עלולה רק להזיק לחולה. הטיפול המומלץ לשלשולים: שתייה מרובה עשירה במלחים ונטילת תרופות להורדת החום.

באסטמה, אין מקום לטיפול אנטיביוטי. הטיפול במחלה נעשה בעזרת מרחיבי סימפונות (בריקלין, ונטולין וכדומה).

כשהילד לוקה במחלות זיהומיות חריפות כמו דלקת ריאות, דלקת גרון או דלקת קרום המוח, אין מקום לפנות לרפואה אלטרנטיבית.

במקרים של זיהומים כרוניים כמו: דלקות אוזניים ודלקות גרון חוזרות, וכן בזיהומים ויראליים, ניתן להיעזר בתכשירים טבעוניים לחיזוק הכושר החיסוני כמו פרופוליס, אכיניציאה, ויטמין C או תכשירים הומיאופתיים ספציפיים.

המקרה של הילד בן השבע, שנפטר עקב טיפול הומיאופתי נגד דלקת ריאות, מדגיש את חובת הזהירות בטיפול מסוג זה במחלות זיהומיות.

המידע באדיבות קופת חולים מאוחדת

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר