לדוקטור דנה אקשטיין

שלום אנה,

ב jme יכולים להיות 3 סוגים שונים של התקפים: מיוקלוניות (קפיצות), אבסנסים (ניתוקים קצרים) והתקפים טונים קלונים כלליים (מה שאת קוראת לו גרנד מל). לאנשים שונים יש במהלך החיים שילובים שונים של 3 סוגי ההתקפים. זה נכון שככל שעוברות השנים ואין התקפים טונים קלוניים אז הסיכוי שהם יקרו יורד, אך זו תמיד אפשרות. לכן, במרבית המקרים גם אם יש מיוקלוניות בלבד ממליצים על טיפול אנטיאפילפטי מונע. כמו כן, הקפדה על שעות שינה מספיקות ומסודרות, המנעות משתית אלכהל ובמקרים מסוימים המנעות מחשיפה להבהובי אור עשוים להוריד את הסיכון לחוות התקף פרכוסי.

בנוגע לנהיגה, המצב יותר פשוט, כי על פי החוק חל איסור רק אם יש אירועים של אבדן הכרה או ניתוק במשך שנה אחרי אירוע כזה. מיקלוניות, במיוחד אם קיימות בבוקר בלבד וניתנות לחיזוי אינן מונעות נהיגה.

מקוה שעניתי על שאלותיך.

בברכה,

תודה רבה לך דוקטור!!! אני כבר ממחר אתחיל ללמוד לתאוריה! תמיד חשבתי שאסור. מאוד שימחת אותי!

שעליו חותם רופא משפחה ואותו שולחים למכון לבטיחות בדרכים, לאחר מכן תקבלי טופס שבוא את מצהירה על ההתקפים שיש לך תדירותם ותרופות שאת לוקחת וגם תצטרכי חתימת עורך דין בטופס הזה וטופס נוסף אשר ימולא על ידי הניורולוג/אפילפטולוג המטפל שבו הוא יתאר את מצבך העכשווי ולמעשה ייתן המלצה.

גם לי מאז ומעולם היו רק התקפים מיאוקלונים אשר קרו רק במצבים מסוימים קבועים לפחות בתקופה שהייתי ללא טיפול תרופתי אך אם גם את ללא טיפול תרופתי המכון לבטיחות בדרכים יוכל לסרב מכל מיני סיבות לכן עדיף לקבל אישור חיובי לגבי האפשרות לעשות רישיון ורק אז להשקיע בלימודי התאוריה.

שוב זאת רק המלצה על סמך הניסיון השלילי שהיה לי איתם, מן הסתם ההחלטה בידיך אם להתחיל ללמוד עכשיו או אחר כך.

בהצלחה בכל אופן!