שאלה חשובה מאד.

מתוקה בחיים אל תגידי יותר את הדברים האלה.
את צעירה ונימצאת בסביבה שבאופן טבעי הדבר הראשון שמסתכלים עליו זה הצורה החיצונית. כשתיגדלי תביני שזה לא סוף העולם ותגידי תודה לאל שאת בריאה.
את הדברים האלה אני אומרת מתוך ניסיון אישי,תאמיינ בעצמך.
כמה דברים נוספים, דבר ראשון- את בהחלט יכולה לנסות להתחיל להבין ממה ניגרם השיעור, אני מניחה שאולי משחלות פוליציסטיות [שיש להמון נשים, זה בסדר] וזה אחד מהתופעות, אולי פעילות לא תקינה של בלוטת התריס, או אולי את בנקודה קצת גבולית בסקאלת ההורמונים, את הדברים האלה ניתן לבדוק דרך רופאי נשים או רופאת משפחה. אבל ! בשום פנים לא להתחיל להוריד שערות במקומות כמו בטן,גב כתפיים וכו בשעווה, תמשיכי כמו כולם ברגליים ,בית שחי ,שפם, וזהו. תקשיבי לי , אל תיסחפי , וכמה שזה קשה, אחרי מה שאומרים לך- כי את תהיי משועבדת לזה כל החיים. כשתתבגרי ותגיעי לגיל שבו ההורמונים יהיו קצת יותר מאוזנים תוכלי לברר ברצינות לגבי ליזר ,אבל בזהירות כי זה נושא שנוי במחלוקת ודורש מחקר רב.
דבר שני והכי חשוב [מנסיון אישי] אל תתפתי לקחת גלולות-משום סוג, במקרה כמו שלך ושלי הן רק מחמירות את המצב ובוודאות כאשר מפסיקים אותן.

תנסי טיפול נטורופתי ואולי דיקור סיני לנסות לאזן באפן טיבעי את המערכת ההורמונלית, אבל דעי לך שכל דבר בחיים דורש סבלנות וכוח התמדה ורצון, וכמובן שמהירות היא מן השטן.
בהצלחה.

תודה רבה על התמיכה אני מאוד מעריכה את זה!
נכון שאני צעירה וכל הדברים שאמרת,אבל אני גם רוצה להנות מהחיים!אבל אני לא מצליחה כי השיערות משתלטות עליי.
אני לא מורידה שערות בכפתיים כי אין לי מה להוריד שם.אני מורידה רק ידיים רגליים שפם בית שחי מפשעות ובטן רק את הפס כי בקיץ השערות הופכות בלונדיניות.,ולפעמים גם בין החזה,כי יש לי שם שיערות,אבל אני מתאפקת לקיץ כדי לשזף אותם.
אבל חשבתי על להתחיל בבגב,כי יש לי שם מלא תמיד חימצנתי אבל זה השערות צמחו יותר ויותר.
יש לי בת דודה שעושה אינפרא אבל אמרו לי שזה לא טוב ושגודל הכל בחזרה .....
אני מבולבלת מתמיד!!

אני מבינה אותך מאוד.תראי אני בת 23. כל מה שאמרתי לך זה בגלל שהספקתי לעבור חלק גדול ממה שאת מספרת ולנסות למנוע שתעשי את אותן הטעויות.
אפילו נראה לי שאצלי זה יותר גרוע , כי כשאני הייתי בגילך [זה לא נראה כזה רחוק] גם לי היו תמיד בידיים ויותר מכולן, ובאיזור הבטן [פס] וגב תחתון, ובאיזה שהוא שלב התחלתי לחמצן עד שנה אחרי שהתגייסתי וזה נראה לי שיש יותר, אחרי שחקרתי קצת באינטרנט הבנתי שהחימצון [החומרים שמרכיבים אותו] הם גורמים לשערה להיות יותר דקה ולהישבר לאחר זמן מה, ואז זה מסביר את מה שהרגשתי. אבל היה לי מאוד חשוב להסביר לך גם לגבי הגלולות כי בימנו זה נחשב לפיתרון הקונבנציאלי הכי מוכר מצד הרופאים, ואני די נפלתי בזה, כלומר, שמעתי שהן יכולות לגרום לשיעור יתר ולא יחסתי לזה חשיבות ובנוסף רופאים מומחים שללו את זה [ומסתבר שלא הן גורמות אלא המרכיבים שלהן משבשים את האיזון ההורמונלי ומי שקצת רגישה-ניפגעת],וכשהייתי בצבא היה לי חבר ובמשך שנתיים וחצי נטלתי גלולות והתחיל לי שיעור נורא עדין באיזור פס חזה ובלי לשים לב גם באיזור הבטן כולה, אחרי שהיו לי דימומים הרופאה החליפה לי ואת יודעת מה קרה- לאחר 3 חודשים תמימים החלו לצמוח לי שערות ,אומנם עדינות למגע אבל שחורות בלחיים סנטר חזה, ובכל הגוף איפה שהיה ממש עדין נהיה יותר.זה היה כמו רכבת שלא מפסיקה לדהור. זה נשמע מפחיד וזה אכן היה לי כך, לקח לי שנה כדי להתגבר על המראה החדש שלי ולחקור את הנושא לעומק [ובנוסף נוצרו לי פצעונים שהשאירו סימנים לא יפים על הפנים ובגב ], אבל היום אני כבר יכולה להסתכל על המראה אבל זה צובט לי בלב כי אני במלחמה פסיכולוגית עם עצמי ושואלת איזה גבר יהיה מוכן לקבל אותי ככה, ואני חזקה נפשית ובמשך הזמן נוכחתי לדעת כמה גברים נהדרים יש שזה ממש לא משחק אצלהם, אני מספרת לך את זה מכייון שאז רשמת משהו שהזכיר לי אותי ואילו מחשבות שכל בחורה ולא משנה באיזה גיל יכולה להיות מוטרדת. ואני מקווה שעוד בנות יקראו את זה ויבינו שנכון שהמראה החיצוני חשוב מאוד,לביטחון עצמי, להרגשה פנימית[ותאמיני לי יש לי פנים וגוף יפים שאז הרגשתי ממש שהושחטו בגלל זה], אבל מה שיותר חשוב זה שכל אחת שנמצאת במצב הזה תעצור ותקח נשימה ותעשה צעדים לשיפור באופן מחושב ושקול, כי כואב לי לראות שאחר כך מגיעים למצבים שקשה לחזור מהן.
זו גם בהחלט גישה לחיים בריאים יותר.

שכחתי משהו קטן...

כל נושא הליזר והאינפרא מורכב. מה שאני מציעה לך ובגלל שבגיל 16 ההורמונים עוד משתוללים וכמובן שזה בין הגורמים העיקרים לשיעור, אם בכל אופן את רוצה לברר לגבי הסרה, אני ממליצה לך לגשת לייעוץ חינם בהדסה אופטימל בירושליים, זה מה שאני עשיתי- לקחתי את ההורים שלי עד לשם ,שעה נסיעה. החלטתי לשם כי אחרי תחקיר לא קטן הגעתי למסקנה שהם הכי בטוחים ומקצועיים, ואני גם מתכננת בשנה הקרובה לעשות טיפול אצליהם לפחות בגב התחתון.
אבל קחי בחשבון שבמהלך השנים הקרובות המערכת ההורמונלית בגוף שלנו עוד משתנה ומתגבשת ואצל המון נשים זה גם נמשך לאחר הריונות וזו הסיבה גם שלפעמים השיער חוזר.

בכל אופן אין שום סיבה שתעצור מבעדך להנות מהחיים בייחוד לא זה , תני חיוך ותמשיכי הלאה :)

אני מזדהה עם הסיפור שלך מאד.אבל לי קשה לחייך ולהמשיך בחיי כאילו הכל רגיל,אני זאתי שתמיד צריכה להתארגן ולהוריד שערות בכל מקום לפני שהיא הולכת לים או לבירכה.זאת אני וזה ממש קשה לי כי אני חושבת כמה דברים הייתי יכולה לעשות ללא השערות האלה.
נכון ,יש לי שיעור עדין מאד בכמה מקומות כגון חזה,בטן וכ'ו... אבל זה מפריע.אין לי שערות שחורות בסנטר או בלחיים ואני ממש לא מתכוונת לקחת שום גלולות כי אני לא מאמינה בהם.
אני לא מבקשת להיות מושלמת ולהיות הכי חלקה כי זה ברור שאי אפשר להיות כזאת
אבל זה הדבר שהכי מתסכל אותי בעולם!אני באמת שונאת את עצמי על זה .
אני בדיכאון אין מה להגיד.הלוואי והיתי יכולה להסתכל על הדברים כמוך אבל קשה להשלים עם העובדה שאני שעירה ונכון שיש בנים שלא אכפת להם וכ'ו וכ'וו...אני בסך הכל רוצה להיות רגילה ולהרגיש טוב עם עצמי.-----זה מה שיוביל אותי אל האושר!
שוב תודה על התמיכה.

אשכרה מה שאני הרגשתי פעם. למה תמיד אני צריכה לחשוב 3 פעמים לפני שהולכים לים ורק הלוואי והייתי נפטרת מהעול הזה שהרבה בנות עם קצת יותר מזל ממני לא צריכות להתמודד [ואל תחשבי שאני מתלהבת אבל את יודעת כמה זה מציק לשמוע את כל הבנות האחרות אומרות לי כל הזמן שהלוואי והיה להן גוף כמו שלי ולמה אני לא עם ביקיני, ואני בתוך תוכי כבר צוחקת ומוכיחה לעצמי שלא טוב לקנא באחרים כי אף פעם אין לדעת מה הם מחביאים...] בהחלט, אבל בהחלט מעיק. את יודעת מה גרם לי בסופו של דבר ואפילו מבלי להרגיש ,לפתח סוג של אישיות אופטימית ומאוד שמחה אני מודה- מה שההורים שלי ובייחוד אבא שלי תמיד חינכו אותי , זה מתחיל מכיבוד הזולת ועד הערכה עצמית גבוהה עקב מעשים והתנהלות יומיומית,אני לא אומרת שזה קל, אבל אני מאמינה שככל שיושבים ומתעמקים בחסרונות שלנו ונותנים לזה ביטוי וחשיבות על יתר המידה , בסופו של דבר זה באמת הופך לכזה. יום אחד ,ולא מזמן ישבתי וחשבתי, ונזכרתי רק לפני שנה איך הייתי ואמרתי לעצמי את המשפט הכי קשה- רק אם לא היה לי את זה הייתי יותר מאושרת.ממש לא! אחרי כמה שניות חשבתי שאם הייתי מסוגלת להרביץ לעצמי על המשפט המטומטם הזה הייתי עושה את זה. יש מחלות בעולם הזה, ודיכאונות וחיילים יפים שחזרו מהמלחמה בלי רגלים ובלי יד ומה הם יגידו, ושם אני מודה לקדוש ברוך הוא פעמיים: פעם אחת שנתן לי רק את זה, ופעם שניה שנתן לי שכל וכוח להבין ולהתמודד.
יש לי הרגשה שאת ילדה חכמה, ואני שמחה שאני מצליחה לעזור לך אפילו אם זה ממש קצת,ואני מבטיחה לך וכניראה את כרגע לא רואה את זה באופק, אבל תנסי לסמוך עליי, שכל הנושא הזה יאבד מהחשיבות העצומה שאת נותנת לו עכשיו, ובתור התוצאה כך האושר שלך יהיה יותר גדול מכיוון שאת תרגישי חופשייה מההתעסקות הזו .זה נשמע יותר מדי רוחני אבל זה קצת. נכון לפעמים מישהי מספרת לך משהו ואת אומרת לה שזה ממש מה שאת חשבת או הרגשת ואת מנסה לעזור לה ושהיא תבין ואת בטוחה שאם היא תעבור את המחסום הפסיכולוגי הקטן הזה היא כבר תראה שצדקת ושיהיה לה הרבה יותר טוב ושהיא סתם מענה את עצמה עכשיו, אז אני מאמינה אבל באמת שאצלך זה רק עיניין של זמן. כי אין מה לעשות בזה את מתעסקת עכשיו כי את בגיל כזה וזה בסדר ונורמלי לחלוטין, רק תבטיחי לי שלא תקחי את זה רחוק מדי כי אין צורך. וגם עם ההרגשה שאת מתארת את תהני וחסר לך שלא, מבלי צורך להוכיח לאף אחד שום דבר.

חוץ מזה , אני לא יכולה לשמוע בנות שאומרות שהן שונאות את עצמן בגלל דבר שכזה, מיילא אם היית שונאת את עצמך כי גנבת או רצחת אז מובן,פה הפואינטה, את חייבת להבין שהאישיות שלך מדברת והמעשים שלך וההתנהגות והאהבה שלך כלפי החברים והחברות והמשפחה שלך הם כמה דרגות יותר למעלה. ומה זה אומר שאת רוצה להיות ילדה רגילה, למה מה את מוטציה, מאמי, יש לך חסרונות וזה אחד מהם, כמו לכל בחורה ובחור שתפגשי, אם תפסיקי לחייך בגלל זה אז אני מצטערת אבל חשבתי שמדובר בנערה יותר משכילה מזה. נכון, עם הרגשות כאלו קשה לתפקד ביום יום ויתכן והיו לך רגעים שנשברת ורצית רק לבכות ומצד שני לגלח הכל בתקווה שיקרה נס וזה לא יצמח מחדש והכל מבולבל ושאף אחד לא ישגע לך את המוח כי כואב לך מבפנים ולא בא לך לחייך ולצחוק עכשיו והמחשבה שאין מצב שההרגשות האלה ישארו איתך לנצח פשוט מאמללת כי הנה יש עובדות בשטח והן מדברות בעד עצמן,ובא לך להעיף הכל לעזאזל.
ועכשיו, אחרי שכל זה אולי קרה ואפילו כמה פעמים, בואי ננסה לשנות גישה, ומאמץ שכזה דורש המון כוח ואישיות ואם את חושבת שאין לך את זה אז אני אבהיר לך חד וחלק, אין לך ברירה אחרת כי רק החשיבה הזו תהרוס לך כל סיכוי ליצור קשר עם בחור ולא השיער. אז בואי תגלי צדדים נוספים שקיימים בך ותעשי משהו בשביל עצמך, אפילו תכריחי את עצמך, אני תמיד מאמינה בספורט ובחוג טוב שמוציא ממך אנרגיות חיוביות ובהחלט מוציא אותך לעולם ומפגיש אותך עם אנשים נוספים מחוץ למעגל החברים הקיים שלך שאולי כבר מיסגרת לעצמך תדמית מסויימת בתוכו. אני חייבת להמליץ לך אם את לא נרתעת ללכת על איזה חוג של אומנות לחימה, למה ,כי זה בהחלט היווה חלק גדול בהתמודדות שלי עם מצבים שונים במהלך השנים שהתאמנתי וזה כיף שחבל על הזמן.

אז יאללה סומכת עלייך

תודה ושוב תודה את נשמעת לי בן אדם נהדר ורואים שעברת הרבה!
הדברים שכתבת עוררו בי מחשבות ונכון, מה שכתבת נכון לגמריי.
נכון שנראה לך שהגזמתי קצת עם ''הבעיה'' שלי,אבל ביום יום זה לא ככה,אני לא הולכת עם פרצוף תחת לביצפר וכל היום בוכה על זה.בואי נגיד שהייתי כבר במקום הזה ולמדתי לא להיות כזאת כאילו אחת שכל היום מדוכאת וכאלה.אני כאילו מכנה את עצמי במצב של ''דיכאון תמידי'' אבל אין לי מקום אחר לפרוק את מה שאני מרגישה , נכון שאחרים לא היו חושבים ש''הבעיה'' שיש לי היא בעיה כל כך חמורה,אבל אני עצמי מאד מתוסכלת עם עצמי בגלל זה והקטע שאני לא יכולה לפטור את הבעיה .אני בדר''כ אדם שאם יש לו בעיה אז הוא ינסה להפטר ממנה כמה שיותר מהר ומה שמתסכל זה שאני לא יכולה להפטר מהבעיה הזאת בכלל,כי כולם אומרים לי אל תלכי ללייזר בגיל צעיר וכ'ו וכ'וו...אני בסה''כ בן אדם מאד שמח ואני סומכת על עצמי מאדואני אופטימית מאד לגבי העתיד שליכי אין לי שום בעיות אחרות טפו טפו .אבל לפעמים יש את הרגעים שאני מרגשיה שאני לא יכולה יותר!וזה מאד מסתכל אותי...... אני לא מדברת על זה עם חברות שלי ולא עם אמא ולא עם אף אחד אז חשבתי שאולי פה אני יוכל לבטוות את עצמי.
אני בטוחה שאני יצא מזה כביכול מהדיכאון כי אנינ לא בן אדם שמוותר ונותן לעצמו להתרסק כל כך מהר.אני פשוט מודאגת....ומוטרדת. אז שוב תודה רבה לך על התמיכה ,עזרת לי מאד ורציתי גם להוסיף שאת הבן אדם הראשון שאני מאד מזדהה איתו

טוב זה דורש תגובה. הפעם לא ממש ארוכה.
אני ממש שמחה לשמוע את זה ,הדרך היא ארוכה והדבר שהכי קשה לקבל משהו שממש מפריע לנפש [וגם לגוף...] זה שיש מצב שהתוצאות לא יהיו מושלמות אף פעם ובמשך הזמן בלית ברירה אפשר לקרוא לזה מקבלים את הגזרה, נשמע מדכא- ממש לא כמו שאני מאמינה ,הכל תלוי באדם ונראה לי שתצליחי.
דרך אגב, בימים הכי קשים שעברתי בעיניין הזה תמיד ניסיתי לשכנע את עצמי שיש עוד דברים יותר נוראיים בעולם ושאני אקח הכל בפרופורציות, וזה נכון,מאוד, אבל באה החברה הכי טובה שלי ואמרה לי את הדבר שבהתחלה עצבן אותי כי היא אמורה לעודד ולא להוסיף אבל מהר מאוד התאוששתי מזה, היא אמרה לי שזו הבעיה שלי ומותר לי להרגיש ככה ואם לקרוא לזה -אפילו להתאבל על זה, והיא צדקה, וכשמרגישים דברים כאלה רוצים לצעוק לעולם שכל הבעיות האחרות שקיימות ממש לא מעניינות אותנו כרגע. זה סוג של סתירה פנימית שעוזרת להגיע לשלמות אבל הכל תלוי בזמן וצריך לתת לו לעבור . ואנחנו בוחרים מה להיות ואיך להיות, אף פעם אל תשכחי שמה שאת משדרת לסביבה ,זה מה שהיא תקלוט.

סומכת עלייך מתוקה :)

אכן דיאלוג מרגש ומענין, ואני מצטערת שאני ככה מתפרצת אבל לא כל כך הבנתי למה לא להתמודד עם הבעיה ופשוט להסיר את השיער בלייזר. אמנם מדובר בטיפולים שעולים כסף אבל במקרה שלך, כשזה כל כך מטריד אותך.. לדעתי אין מחיר להרגשה טובה עם עצמנו ועם איך שאנחנו ניראים. אני אישית הסרתי שיער ומרוצה בטירוףףף מהתוצאות, אם מעניין אותך לשמוע פרטים אשמח מאוד לתת.

כן,אל תחשבי שלא חשבתי על לייזר אפיליציה וכ'ו וכ'ו כבר כמה זמן שאני מתענניינת מאד אך כרגע אני לא יכולה כי אני צעירה מדי ואני חוששת שהטיפול לא יצא טוב!עוד כמה שנים בעזרת השם.

עכשיו אם מותר לי לשאול בת כמה את?
ואיפה הורדת שיערות בלייזר?
ומה הם התוצאות?
אשמח לתשובות,תודה!