רק נכי צה"ל זכאים לפרוטזות חדישות

האם כל קטועי הרגליים בישראל זכאים לאותן הטבות על פי חוק? פסק דין של בג"ץ שניתן לפני כמה ימים קובע באופן חד משמעי: לא ולא.

שופטי העליון דחו את עתירת עמותת קר"ן (קטועי רגליים נלחמים), שביקשה להשוות בין אביזרי השיקום המשוכללים שזוכים להם נכי צה"ל - לאביזרי השיקום שמקבלים שאר הנכים.

משמעות ההחלטה: לעת עתה ה"סילג" ויתר הפרוטזות המתוחכמות שיכלו לשפר משמעותית את חיי הנכים לא יהיו נחלתם של רבים, וקטועי הרגליים שלא נפצעו במהלך שירותם הצבאי ייאלצו להסתפק בפרוטזות פשוטות מהדור הישן.

העותרים: זו אפליה אסורה. העתירה נגד המדינה הוגשה כבר לפני קרוב לשנתיים, ב-29 לנובמבר 2006, על ידי חברי העמותה, מרכז להגנה משפטית על זכיות אדם של השופט חיים כהן ושלושה נכים.

העותרים טענו לאפליה אסורה בין נכי צה"ל, שהפרוטזות שלהם ממומנות בידי משרד הביטחון (מתוקף חוק הנכים) לבין "הנכים הכלליים" (כפי שהם מוגדרים בחוק), שהפרוטזות שלהם ממומנות בידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות (מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי).

למידע נוסף בנושא, היכנסו לפורומים:
פורום זכויות רפואיות
פורום השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום רשלנות רפואית
פורום רפואת משפחה

העותרים טענו כי הנכים הכלליים מופלים לרעה ומקבלים השתתפות במימון של תותבות פשוטות ומיושנות טכנולוגית.

"מכשירים אלו", כתבו העותרים, "אינם עונים על צרכינו, מגבילים את היכולת שלנו לבצע פעולות יומיומיות, מעצימים את הנכות הפיסית והאסתטית שלנו, וגורמים לפציעות ולסיבוכים".

לעומתם, מכשירי השיקום המסופקים לזכאי משרד הביטחון עדיפים באיכות, בעלות, במגוון ובמספר הדגמים.

לתביעה צורפה חוות דעת מיוני 2006, שכתב פרופ' אלי איסקוב, מנהל המחלקה לשיקום אורטופדי בבית החולים "לוינשטיין" ברעננה, ואחד המומחים הבולטים בישראל בתחום הרפואה הפיסיקלית והשיקום.

פרופ' איסקוב קבע בתצהיר שהגיש כי הנכים הכלליים "מופלים לרעה במידה רבה". כך, לדוגמה, לקטועי גפיים תחתונות זכאי משרד הביטחון, מוצעים 36 סוגים שונים של ברכיים (!!), מפרק סיבובי וכן תותבות לרחצה, לשחייה ולספורט.

לעומתם, לנכים הכלליים מוצעים שישה סוגים של ברכיים בלבד - ולא רק זאת, אלא שהם הסוגים הפחות משוכללים, שאפילו אינם מתאימים לספורט.

מנהל מחלקת שיקום אורטופדי ציין כי "זכאי משרד הביטחון שהוא קטוע גפה מעל הברך, יכול לקבל תותבת בעלות של כ-150 אלף שקל - מחיר השווה לעלותן של כעשר תותבות מן הסוג המוענק לקטועי רגל זכאי חוק הבריאות".

השופטים: "זו החלטה חברתית-ערכית". השופטים דחו את העתירה בטענה כי מדובר בהחלטה חברתית-ערכית, שנועדה לפצות את מי שנפגע במהלך או בעקבות השירות בצה"ל.

לדבריהם, מי שנפגע כשהגן על המדינה, ראוי לתמיכתה המלאה ולפיצוי מוגדל. "נראה כי ההבדלים הקיימים בין הזכאים אינם עולים כדי פגיעה אסורה בשוויון, ומשכך אין מקום להתערבותנו בעניין זה", פסקו.

הם הוסיפו כי אין ספק שיש מקום לשמור על סטנדרטיים טיפוליים דינמיים, שיתאימו עצמם להתפתחויות ולחידושים בתחום הרפואה, והאביזרים השיקומיים הרפואיים בפרט. אך עם זאת, מערכת הבריאות הציבורית מחויבת לשמור על מסגרת תקציבית מוגבלת, בהתאם למכלול הצרכים של כל החברה.

הנכים: "אנחנו אפילו לא יכולים לרחוץ בים". חיים רייזלר, בן 55 מקריית מוצקין הוא מייסד ויו"ר עמותת קר"ן רייזלר, נשוי והורה לילד, הוא קטוע רגל מתחת לברך.

עוד בחוק, משפט וביטוח:
מדריך: כך תזהו רשלנות רפואית
עליה בשביעות הרצון ממערכת הבריאות
נפגעתם? אל תבנו על חברת הביטוח
לא מאמינים לקופות החולים
"הפכתי לנכה בגלל רשלנות רפואית"

"פרט לאביזרים הרגילים שנכים כללים לא מקבלים, ישנם אביזרים נוספים שהם לא מקבלים כמו תותבות לרחצה", מפרט רייזלר. משמעות הדבר היא כי נמנעת מאיתנו כניסה לרחצה בים או אפילו מקלחת נוחה בבית. בנוסף, האיכות ומשך השיקום שלהם אנחנו זוכים נופלים ברמתם בהרבה מאלו שמקבלים נכי צה"ל".
<@ --- IMG_2 --- @>
"בשורה התחתונה", הוא אומר, "אנחנו מדברים על ציבור רחב מאוד, שמופלה על בסיס קבוע, בהשוואה לנכי צה"ל, שזוכים לתפקוד יומיומי טוב יותר".

אבל יש גם נקודת אור. בעקבות בג"ץ נוסף שהגישה עמותת קר"ן והשתתפותה בכנסים בכנסת, רייזלר רואה שיפור ביחס לנכים הכלליים: "שוכללו ושודרגו קצת אביזרים, והוספו אי-אלו תקציבים. כמו כן, לאחרונה הושג הסכם חשוב המחייב את משרד הבריאות לספק את המכשור האורטופדי תוך 14 יום". לדבריו, על אף שמשך ההמתנה קוצר והמגמה החיובית – המלאכה עוד רבה.

"קטועי הרגל שאינם נכי צה"ל לא מבקשים לקבל דירה, מכונית, או ליהנות ממכלול הסיוע הנרחב שמקבלים נכי צה"ל", אומר רייזלר. "הם רק מבקשים תקווה ואפשרות לשוב ולתפקד כאחד האדם, למי מהם שיכול".

עדות אישית: "אין בכלל מה להשוות". גיל גרוס, בן 40 מקיבוץ עברון ליד נהריה, נשוי ואב ל-3, הוא קטוע רגל עקב תאונת דרכים. אחרי שיקום ב"שיבא" התאימו לו פרוטזה - ושלחו אותו לדרכו החדשה. "הייתה לי בהתחלה פרוטזה הכי פשוטה", הוא מספר.

"זה דבר מכאני עם בוכנה וברגים שצריך לכוון כל פעם. אתה רוצה ללכת מהר? תכוון. רוצה להאט? שוב צריך לעצור ולכוון את הרגל. "אם כיוונת את הרגל למצב של הליכה איטית, ואתה בטעות הולך קצת יותר מהר - אתה נותן קצת יותר כוח ברגל, והיא עפה מהדחיפה עד לישבן".

"אחרי שהחלפתי עוד שתי פרוטזות", הוא ממשיך, "שמעתי על פרוטזת הסילג. אי אפשר להשוות בינה לבין הפרוטזות הקודמות שלי. הסילג יודעת באיזה מצב אתה נמצא, איך אתה הולך ובאיזו מהירות זה מתרחש - והיא פשוט מתאימה את עצמה, באמצעות החיישנים שכל הזמן בודקים מה איתך".

חיים רייזלר מסכים כי "מדובר ברגל חכמה שמתנהגת לפי מצב השטח, ועוזרת להליכה ולתפקוד. לדבריו, הסילג עולה 190,000-160,000 ש"ח - וכ-200 נכי צה"ל נהנים מסבסוד מלא שלה, ללא כל השתתפות עצמית.

לעומתם, קטועי רגל שזקוקים לתותבת מעל הברך ואינם נכי צה"ל, מקבלים סבסוד לתותבת רגילה בעלות של 30,000-18,000 ש"ח בלבד".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר