בדיקות רפואיות: לטובת הרופא או המטופל?

אחת מכל חמש בדיקות שרופאים מזמינים נובעת מכך שהם מפחדים מתביעות, ולא מכך שהמטופל צריך אותן, קובע מחקר ראשון בתחומו שנערך בפנסילבניה בקרב אורטופדים. המחקר נערך על רקע הרפורמה המבוצעת בארצות הברית בעניין רשלנות רפואית, במטרה להפחית בדיקות מיותרות שמכבידות על התקציב הבריאותי. המחקר מצא שלעתים רבות, בדיקת CT, בדיקת MRI ובדיקות הדמיה אחרות מבוצעות יותר על מנת להגן על הרופא מאשר לטובת המטופל.

"המחקר מספק לנו הבנה של מה שקורה במוחו של הרופא" אומר מוביל המחקר, ד"ר ג'ון פלין, רופא בבית החולים לילדים בפילדלפיה. "אם רופאים חשים שהמטופל עלול להטיל בהם ספק או לגרום להם בעיות, יתכן שהם ימליצו לו לעבור יותר בדיקות". התוצאות התפרסמו בפברואר 2011 בועידת האקדמיה האמריקאית של מנתחי אורטופדיה שהתקיימה בקליפורניה.

למידע נוסף בנושא רשלנות רפואית ועוד היכנסו לפורומים:
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות
פורום נכויות, אחוזי נכות
פורום רפואת משפחה
פורום רשלנות רפואית

"המטופלים מצפים לרמה הגבוהה ביותר של דאגה וזהירות מצד הרופא, ולעתים רבות חושבים שטיפול טוב מלווה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר", אומר פלין. "מטופלים רבים מרגישים טוב יותר כשרופא מזמין כמה שיותר בדיקות – עד שהם מקבלים את החשבון הכספי עליהן".

מעבר לכך שבדיקות אלו עשויות להיות יקרות מאוד, בדיקות מיותרות עשויות לחשוף אנשים לקרינה שסיכונה עולה מבדיקה לבדיקה ולהעלות את הסיכון לחלות בסרטן. בדיקת רנטגן רגילה היא בדרך כלל לא סיבה לדאגה, אבל MRI (דימות תהודה מגנטית) או סריקת עצמות עשויות לעלות סכומי כסף גבוהים, ובבדיקת CT יש באופן יחסי רמות קרינה גבוהות.

עם זאת, לעתים רבות רופאים מזמינים בדיקות שהם לא באמת סבורים שהמטופל צריך, כיוון שהם חוששים מתביעת רשלנות רפואית במידה והאבחנה שנתנו לא היתה טובה מספיק או במידה שפספסו בעיה קיימת כלשהי.

השפעה על קבלת ההחלטות
מחקרים קודמים שבדקו את הישנות התופעה הסתמכו על סקרים שנערכו בקרב רופאים. זהו המחקר הראשון שנעשה בשיתוף רופאים על מנת לעקוב אחר אופן קבלת ההחלטות שלהם במשך זמן.

המחקר כלל 72 מנתחים אורטופדים מפנסילבניה ועקב אחרי בדיקות שהזמינו לכ- 2,068 מטופלים, רובם מבוגרים שהגיעו לבדיקות במרפאה, בחדרי מיון ועוד. על כל בדיקה שהוזמנה הרופאים סימנו תשובה לשאלה: האם הבדיקה נחוצה לטיפול הרפואי או מסיבות דפנסיביות (הגנתיות), כלומר, מהפחד להיתבע בגין רשלנות רפואית.

בדיקות שהוזמנו עקב סיבות דפנסיביות היוו 20% מכלל הבדיקות שהוזמנו. מבין בדיקות הרטנגן שהוזמנו 11% ניתנו מסיבות דפנסיביות, מבין בדיקות ה- MRI כ- 38% ניתנו מסיבות אלו, מבין בבדיקות ה-CT כ- 33%, מבין הבדיקות לסריקות עצמות כ- 57% ומבין בדיקות האולטרסאונד 53% ניתנו מסיבות דפנסיביות בלבד.

דוגמה שתמחיש את העניין: קרע במיניסקוס הוא פגיעה בסחוס של הברך שהיא הגורם המוביל לניתוח בברכיים. מחקרים הראו שההערכות של רופאים שהתבססו על סימפטומים היו יעילות יותר מאשר בדיקת MRI כדי לאבחן קרע זה, אולם מטופלים לעתים רחוקות יגיעו לניתוח מבלי שעברו את הבדיקה, אומר פלין.

באופן מפתיע, המחקר מצא שרופאים צעירים יותר במקצועם בחרו פחות בבחירות הדפנסיביות. "זה מנוגד לאינטואיציה" אומר פלין. "אתה מצפה שאם רופא חדש במקצוע ועדיין לא בוטח לגמרי בכישורים הרפואיים שלו, הוא יזמין יותר בדיקות".

למאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית:
חיסכון בתקציב או רשלנות רפואית?
מדריך: כך תזהו רשלנות רפואית
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בהריון ובלידה
אי הפנייה לרופא מומחה - רשלנות רפואית?

רופאים שנתבעו בחמש השנים האחרונות בדרך כלל הזמינו יותר בדיקות דפנסיביות, אומר רוברט מילר, עוזר מחקר שהציג את התוצאות בכנס האורטופדים. מחבר המחקר אומר שמחקרים נוספים דרושים על בחירות דפנסיביות בתחומי התמחות אחרים.

ד"ר לורנס וולס, מנתח מפילדלפיה שהשתתף במחקר אומר שרופאים לומדים לפתח "רדאר" לבעיות של מטופלים. "הסיכון להיתבע מרפה את ידינו", הוא אומר. "מישהו מאשים אותך בתוצאה רעה או שגויה, וזה יכול להשפיע על קבלת ההחלטות של הרופא בפעם הבאה שהוא נתקל במקרה דומה". ד"ר לורנס סבור שעל מטופלים לבטוח יותר בהחלטות ובשיפוט של הרופא לגבי הבדיקות שהם מתבקשים לעשות, אומר וולס.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר