שיני בינה כלואות: מתי הן דורשות חילוץ?

שיני בינה, השיניים הטוחנות האחרונות בפה, נותרות לעיתים כלואות בשל חוסר מקום בלסת, זווית צמיחה לא נכונה או עיגון חזק מדי בעצם הלסת. היכן בדיוק הן כלואות, מתי כדאי לעקור שיני בינה וכיצד זה מתבצע?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 11/07/2011 |
צפיות: 18,445
דירוג: 3.0 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 3.0 מתוך 5
שיני בינה הן הקבוצה השלישית והאחרונה של השיניים הטוחנות, והן בוקעות אצל רוב האנשים בסוף שנות העשרה או בשנות העשרים המוקדמות, בדר"כ בין הגילאים 17-25. הן נקראות גם השיניים השמיניות כיוון שאם נספור את השיניים מהשן האמצעית הקדמית ואחורה, נספור 8 שיניים עד שנגיע לשן בינה בכל צד. כאשר שיניים אלו בריאות וממוקמות היטב הן יכולות להיות נכס בעל ערך לפה, אך לעתים קרובות יותר הן מתפתחות בצורה לא תקינה או חורגות מקו השיניים, מה שדורש את הסרתן.

למידע נוסף בנושא שיני בינה היכנסו לפורומים:
פורום אורתודונטיה - יישור שיניים
פורום השתלות שיניים, טיפול שורש
פורום רפואת שיניים
פורום רפואת שיניים לחולים בסיכון
פורום רפואת שיניים לילדים

בעיות עתידיות עם שיני הבינה צפויות כאשר הן נמצאות במיקומים לא טבעיים בלסת. כאשר קיים חוסר התאמה בין רוחב השיניים לרוחב הלסת, כלומר, שאין מספיק מקום בפה לבקיעת כל השיניים ושיני הבינה אינן יכולות לבקוע במלואן, השן נקראת שן כלואה. שיני בינה כלואות הן גם תולדה של זווית צמיחה לא נכונה או עיגון חזק מדי בעצם הלסת, שלא מאפשר לשיני הבינה לצמוח לתוך החניכיים.

בקיעה חלקית של שיני הבינה מסייעת להתיישבות חיידקים באזור והופכת בנקל למוקד זיהום, שתוצאותיו הם נפיחות, ריח רע, כאב בעת לעיסה ופתיחת הפה ופגיעה בחוש הטעם. מצב כזה יכול לגרום נזק לשיניים הסמוכות, לעצם הלסת או לעצבים, ולהפוך את השיניים הטוחנות השניות לפגיעות יותר להתפתחות ריקבון מקומי של השיניים, לזיהום ולמחלות חניכיים.

שיני בינה יכולות להיות כלואות באחד המיקומים הבאים:


ברקמה רכה, כאשר אין מספיק מקום לאפשר לחניכיים לסגת - בדומה למתרחש עם שיניים אחרות בעת בקיעתן לעמדה תקינה. צורה זו מאופיינת בכך שהשן הכלואה מכוסה רק על ידי רקמה רכה (רקמת חניכיים), מה שמונע ניקוי תקין של האזור ושל השן הטוחנת השנייה, הקדמית לשן הבינה.
כליאה חלקית בעצם, המתרחשת כאשר קיים חוסר מקום משמעותי יותר לבקיעת שן הבינה. במצב זה שן הבינה מכוסה חלקית בעודף חניכיים וחלקית בעצם הלסת. שן הבינה אינה לוקחת חלק בלעיסה ולא ניתן לנקות אותה, מה שלרוב גורר דלקות וזיהומים באזור.
כליאה מלאה בעצם, המתרחשת כאשר אין כלל מקום לבקיעת שן הבינה. במצב זה השן מכוסה במלואה בחניכיים ועצם, נותרת במלואה מתחת לחניכיים ועצם הלסת ולא נראית כלל בחלל הפה.

כאבים שמקורם בשיני בינה ניתן לזהות ע"פ הסממנים הבאים:


כאבים קלים של לחץ
נפיחות באזור האחורי של הלסת
נפיחות במבוא הלוע
נפיחות בלוטות לימפה תת לסתיות
התכווצות שרירי הלעיסה
קשיים בפתיחת הפה

מתי כדאי לעקור?


בעבר נהגו לעקור את שיני הבינה בשל העדר הצורך בהן, אולם כיום מומלץ לערוך אבחון מדוייק ולבצע עקירה אך ורק אם קיים צורך רפואי לכך. בפועל, כאשר שיני הבינה בקעו לחלל הפה ללא הפרעה אין סיבה להוציא אותן, אולם במקרים בהם שיני הבינה לא בקעו כלל או שבקעו חלקית יתכן שלא יהיה מנוס מלהוציאן.

תלונות על כאבי שיניים שמקורם בשיני בינה ככל הנראה יובילו את רופא השיניים להפנות אתכם לצילום פנורמי של הפה, על מנת להחליט על אפשרויות הטיפול. האפשרויות כוללות טיפול אנטיביוטי, טיפול פיזיותרפי לשחרור השרירים המכווצים, עקירה או עקירה כירורגית (עקירת שן שכוללת חיתוך החניכיים וחשיפת העצם כאשר לא ניתן לבצע עקירה רגילה).

סיבות שכיחות לעקירת שיני בינה הן דלקת מתחת לכותרת השן, לחץ על שיניים קדמיות, פגיעת עששת בשן סמוכה או לצורך טיפול אורטודונטי. הימנעות מעקירת שיני בינה כלואות יכולה להוביל לנזקים רבים, שהטיפול הכירורגי בהם יהיה מורכב יותר מאשר עקירתן מראש ועלול לגרום לסיבוכים נוספים, דוגמת פגיעה בעצם הלסת ובעצבים ראשיים העוברים באזור.

בנוסף, מחלת חניכיים סביב שן הבינה עלולה לגרום לכאבים ולזיהום קשה, לעיתים כזה שמצריך אשפוז לצורך ניקוז המוגלה וקבלת אנטיביוטיקה דרך הווריד. קיימים גם גידולים שפירים השכיחים יותר סביב שיני בינה כלואות ואשר יכולים לגרום להרס הלסת ושיניים סמוכות אם הם לא מטופלים בהקדם.

לכתבות נוספות בנושא שיני בינה:
טיפולי שיניים: מה צופן לנו העתיד?
מיתוסים על בריאות הפה והאמת מאחוריהם
עקירת שן בינה: מדריך להחלמה מהירה
שתלים דנטליים - המדריך המלא
מדריך: שיני בינה, ועקירתן

כיצד מתבצעת העקירה?


עקירת שן בינה נעשית תחת אלחוש מקומי, כאשר קיימת אפשרות לבצע את הטיפול תחת טשטוש תוך וורידי בהתייעצות עם הרופא המטפל. שן בינה שבקעה כבר לגמרי מהחניכיים ניתן לעקור בדיוק כפי שעוקרים כל שן אחרת, באמצעות מלקחיים דנטליות, על ידי אחיזה של קצה השן הנראה לעין וטלטול שלו עד לתזוזה של השן והוצאתה ממקומה. לאחר הוצאת שן הבינה רופא השיניים יפעיל לחץ מקומי איטי על הרקמה על מנת לעצור את הדימום.

כאשר שן הבינה כלואה מתחת לחניכיים ובתוך עצם הלסת יש לבצע חתך בחניכיים מתחת לשן, כדי להסיר את הרקמות הרכות ואת העצם הכולאים את השן ולחשוף את כתר השן הכלואה. בעת העקירה השן תיעקר במלואה או בחלקים קטנים כדי להפחית את כמות העצם שיש להוציא כדי לעקור את השן. לאחר מכן סוגרים את המקום באמצעות תפרים נספגים. משך הזמן של עקירת שן היא כ-30 דקות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר