זכויות רפואיות - בין חוק לחוק יסוד

הצעת חוק יסוד זכויות חברתיות בכנסת ודחייתה הביאה לדיון מחודש בנושא עיגון זכויות חברתיות - בריאות, קיום בכבוד, ביטחון תזונתי, ביטחון סוציאלי ועוד - בחוק יסוד. החוק כולל בתוכו את העקרונות של הזכות לבריאות המעוגנת במשפט הבינלאומי, כמו הזכות לבדיקות רפואיות נאותות. בסעיף הבריאות בהצעת החוק נכתב כי "כל אדם זכאי ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה, כולל הזכות לסביבה בריאה, הזכות לנגישות לרפואה מונעת, והזכות לטיפול רפואי באמצעות ביטוח בריאות ממלכתי".

למידע נוסף בנושא חוק, משפט וביטוח היכנסו לפורומים:
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
פורום זכויות רפואיות
פורום רשלנות רפואית
פורום תאונת עבודה, רפואה תעסוקתית

בסעיף ביטחון תזונתי העוסק בתזונה נכונה וראויה נכתב כי "כל אדם זכאי לנגישות למים נקיים וראויים לשתייה ולביטחון תזונתי, הכולל נגישות למזון מזין ובטוח, בכמות מספקת בהתאם לצרכיו הגופנים, להעדפותיו ולנדרש לחיים פעילים ובריאים".

התומכים בחוק טוענים כי חקיקת חוק זה תביא לפיתרון בעיית הביטחון התזונתי ותעגן את חוקי הבריאות הקיימים ותשריין אותם באופן המקשה על שינויים. בישראל, בהיעדר חוקה, קיימים חוקים העוסקים בבריאות כמו חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אך מכיוון שעצם מעמדם לא חזק כמו חוק יסוד, אפשר לבצע בהם שינויים מהותיים שאינם דורשים רוב גדול של חברי כנסת. חוק יסוד זכויות חברתיות, אם היה מאושר, היה הופך לחוק אשר קשה היה לעתור נגדו ללא רוב מאסיבי.

חוק זכויות החולה בישראל

בבסיס חוק זכויות החולה מוצב המטרה לשמה הוא נועד "לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו". בחוק קיימים כמה עקרונות יסוד ובהם: הזכות לטיפול רפואי, איסור הפליה, טיפול רפואי נאות, מידע בדבר זהות המטפל, דעה נוספת, הבטחת המשך טיפול נאות, קבלת מבקרים, טיפול רפואי במצב חירום רפואי ובדיקה רפואית בחדר מיון.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי בישראל

מטרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא לשמר את הזכות של כל אדם לשירותי בריאות והוא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. עקרונות החוק הם רבים ושונים וכוללים בתוכם את הזכות לשירותי בריאות, קביעת תושבות, חברות בקופת חולים והיוצא בזה, סל שירותי בריאות ותרופות ועוד. חוק זה מעגן את דמי הביטוח הלאומי שחייב כל אזרח לשלם למדינה וכן את הקצבאות שכל אזרח זכאי לקבל בחזרה.

חוקי יסוד בישראל

בישראל קיימים 11 חוקי יסוד שנחקקו עם השנים כאשר האחרון בהם ויש האומרים החשוב ביותר הוא חוק כבוד האדם וחירותו. בין חוקי היסוד ניתן למצוא את חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד הכנסת וחוק יסוד הממשלה. בשנת 1995 קבע בית המשפט העליון כי לחוקי יסוד יש מעמד חוקתי ולכן אסור לכנסת לחוקק חוק שסותר חוק יסוד. על קביעה זו יש ביקורת משפטית ופוליטית גדולה בדבר עליונותם של חוקי היסוד ומעמד בית המשפט. אך עדיין אין חוק המסדיר את היחס בין חוקי הכנסת לחוקי היסוד.

הזכות לבריאות במשפט הבינלאומי

הזכות לבריאות מעוגנת כאחת מזכויות האדם שהוכרה בשנת 1948 במשפט הבינלאומי. הזכות לבריאות קובעת כי לכל אדם ולמשפחתו יש את הזכות לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם. ארגון הבריאות העולמי רואה בזכות זו כזכות בסיסית של האדם ליהנות מרמת בריאות גבוהה ביותר. האו"ם הגדיר זכות זו בשנת 1966 כחלק מזכויות האדם הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. בשנת 2000 הוסף תיקון לזכות לבריאות אשר מרחיב את עקרונותיה של הזכות. בנוסף, התיקון מגדיר את המשמעות של מחויבותה מערכת הבריאות לטיפול הולם, מפרט את חובותיהן של המדינות והארגונים הלא-ממשלתיים החתומים על האמנה ומגדיר את ההפרות ועקרונות היישום של הזכות.

לכתבות נוספות בנושא חוק, משפט וביטוח:
זכויות נכים: הכירו את הזכויות שלכם
רשלנות רפואית בניתוח פלסטי - מה עושים?
מחלת עבודה: חוקים, מידע והימנעות
ועדת הבריאות: הזהרו מרופא שאינו מומחה
בדיקות רפואיות: לטובת הרופא או המטופל?

ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית לזכויות אדם בשנת 1966 והיא מחויבת לשמור על חוקיה ותקנותיה. על יישום הזכות לבריאות אחראי משרד הבריאות, אך גם ארגונים אזרחיים בארץ פועלים על מנת שהזכות תישמר באופן מלא. ארגונים כמו רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות החולה בישראל וכן גם ארגונים נוספים העוסקים בזכויות אדם. חוק יסוד זכויות חברתיות, אם היה עובר בכנסת, היה מסדיר את חוקי הבריאות באופן רחב והיה מונע עיסוק רב של ארגונים אזרחיים בפערים הבריאותיים והחברתיים בישראל.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר