נשאי וחולי איידס - כל הזכויות והחובות

מחלת האיידס HIV, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, נגרמת על ידי חשיפה לנגיף ה - HIV - Human Immunodeficiency Virus. אדם שנדבק בנגיף עלול להפוך לנשא איידס. כאשר המחלה תתפרץ בגופו הוא יהפוך לחולה איידס, אך ישנם נשאים שמחלת האיידס לא פורצת אצלם במשך שנים רבות. הידבקות באיידס יכולה לקרות כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים, מעירוי דם או ממזרקים וממחטים מזוהמים או במעבר של הנגיף מהאם ליילוד במהלך ההריון, הלידה או ההנקה.

כיוון שאיידס היא מחלה נגיפית קשה וכרונית יש חשיבות רבה להסברה בכל הקשור לדרכי המניעה של התפשטותה בקרב הציבור. ההגנה על בריאות הציבור מתנגשת לעיתים קרובות עם זכויותיהם של נשאי האיידס לפרטיות. רבות מזכויותיהם מעוגנים כיום בחוקים האוסרים אפליה. אך הדיון המשפטי בשאלה האם נשא איידס מחויב לחשוף את היותו נשא בהזדמנויות שונות, עדיין פתוחה.

למידע נוסף בנושא איידס, חוק, משפט וביטוח היכנסו לפורומים:
פורום איידס, HIV
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות
פורום מחלות זיהומיות
פורום רשלנות רפואית

זכויות נשאי איידס מתוקף חוק
נשאי איידס או חולי איידס מוגנים בחוקים המבטיחים כי לא תעשה אפליה בגינם. כך למשל, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגן על נשאי איידס בעבודתם, כמו חוק יסוד חופש העיסוק. כמו כן, זכויותיהם של נשאי איידס מוגנות כחלק מחוק האוסר אפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.

חשוב לציין, כי במקרים של עבירה על אחד מהחוקים הנ"ל ניתן לתבוע את בית העסק או החברה שביצעה אפליה ולקבל פיצוי כספי, לעיתים, גם ללא הוכחת נזק.

זכויותיהם של נשאי איידס מעוגנות גם במעמד של הענקת טיפול רפואי בחוק זכויות החולה. טיפול רפואי כולל בתוכו בדיקות רגילות וכן גם טיפולי רפואת שיניים. על פי חוק זכויות החולה חל איסור על אפליה בין בני אדם בקבלת טיפול רפואי. אך כאן, קיימת בעיה מכיוון שזכותו של רופא להגן על עצמו מפני הידבקות באיידס, ולכן הוא רשאי כעיקרון, לסרב לתת טיפול רפואי לנשא או חולה. בעיה זו נפתרת פעמים רבות בוועדת האתיקה ומשרד הבריאות.

זכותו של קטין לעבור בדיקת איידס ללא אישור הורה, מוענקת לו גם כן, כמובן במוסד מוכר, תוך חיסיון רפואי ושמירה על פרטיות הקטין.

חובת דיווח ואיסור הפצת איידס
בחוק העונשין חל איסור על הפצה ברשלנות או במכוון של מחלה נגיפית העלולה לגרום לסכנת חיים. במקרה של הדבקה ברשלנות, עונש המאסר עומד על שלוש שנים, אולם במקרה של הדבקה במכוון עונש המאסר יכול להגיע לשבע שנים. האיסור מתייחס לפעולת ההפצה גם אם הצד השני אינו נדבק ולקה במחלה בפועל.

אך החוק מתייחס בעיקר לחובת דיווח על נשיאת המחלה רק במקרים של מין לא מוגן. אין חובה משפטית לדווח על נשיאת הגוף לבן או בת זוג כאשר המגע המיני הוא מזדמן ומוגן בקונדום. ישנה חובה מוסרית ליידע בני זוג קבועים בגין נשיאת המחלה.

חובת הדיווח לרופא היא שונה ותלויה בטיפול הרפואי עצמו. באם מדובר בפגישה אצל רופא שלא קיימת בה סכנה להידבקות כמו למשל אצל אורתופד, אין חובה לדווח על הרופא על הנשאות. אך אם מדובר בבדיקה המסכנת את הרופא בהידבקות, חלה חובת דיווח רחבה. כמובן, שהרופא מחויב לשמור על חסיון רפואי, ולכן אין סיבה שלא לחשוף אותו למידע זה.

כתבות נוספות בנושא חוק, משפט וביטוח:
רשלנות רפואית: הכל על תסמונת אשרמן
גישור בנושא משמורת ילדים: למה כדאי?
פסק דין חדש בנושא "חיים בעוולה"
האם חוק הגנה על חוסים מגן על קשישים?
הפרעות אכילה: חוק הפוטושופ יביא לסופן?

גם לרופא יש חובת דיווח במקרה והוא נשא איידס למטופלו. אך במקרה זה, העניין סבוך יותר, וצריכות להישקל כאן זכויותיו של הרופא כמו הזכות לפרטיות וחופש העיסוק והזכות להתפרנס. כמו כן, רופא שגילה כי מטופלו נשא איידס מחויב לדווח על כך למשרד הבריאות. משרד הבריאות מקיים מאגר של נשאי איידס בישראל לצרכים שונים אם למחקר או למלחמה במחלה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר