1. מהו שתל דנטלי?
השתל הוא אמצעי נוסף עבור רופא השיניים לטיפול ולהשלמת חסר שיניים. כיוון שמטרתו של המטופל היא פה מלא שיניים תקינות ומתפקדות, השתל אינו מטרה בפני עצמה, ועליו לקבל יותר מאשר הצעת טיפול אחת, לאו דווקא באמצעות שתלים.
את ההחלטה יקבל המטופל על סמך שקלול כל הנתונים, ובהם מורכבות הפעולה הניתוחית, משך הטיפול המוצע, סיכונים וסיכויים, ניסיון הרופא המבצע בשיטה המוצעת, סוג השיקום המוצע ועלות כספית. רופא השיניים, לעומת זאת, מחויב להציג בפני המטופל את כל הנתונים ולהמליץ על הדרך שלדעתו המקצועית היא המתאימה ביותר לשיקום פיו של המטופל.
למידע נוסף בנושא שתלים דנטליים היכנסו לפורומים:
פורום השתלות שיניים, טיפול שורש
פורום כירורגית פה ולסת, סרטן הפה והלוע
פורום רפואת שיניים
פורום רפואת שיניים לחולים בסיכון
פורום שיקום הפה
2. סוג השתל
מחקרים קליניים בנושא שתלים דנטליים ושיקומם מראים שאין הבדל בשרידות השתלים בין היצרנים השונים. חברות שתלים שונות מתהדרות בייחודיות שתליהן ובאחוזי הצלחה גבוהים, אך התוצאות של כולן זהות.
עם זאת, כדאי לבחור שתל של אחת החברות המוכרות בתחום, שכן להן ודאי תהיה שקיפות לגבי תהליכי הייצור, הבקרה, העיקור והמחקר, וסיכוייהן לשרוד ולספק תמיכה למוצריהן לאורך זמן גבוהים יותר. שתלים של יצרנים עלומים, כאלה שאין להם אישור FDA , CE או משרד הבריאות אינם מומלצים בכל מקרה.
3. אחוזי הצלחה
בשנה הראשונה עומדת הצלחת השתלים על כ-95%, נתון המתקבל בשתלים מסוגים שונים ובאופני שיקום שונים (כתרים, גשרים ותותבות על גבי שתלים). שרידות השתלים יורדת עם השנים, ומקובל להעריך שהיא עומדת על כ- 80% לאחר 10 שנים. למעשה ייתכן שהשתלים והשיקום שורדים מעבר לכך, אבל לפי שעה אין מספיק נתונים סטטיסטיים כדי להציג תוצאות לטווח ארוך יותר.
4. גיל המטופל
כאשר דנים באפשרות של שיקום על גבי שתלים אין קשר או חשיבות לגיל המטופל. האפשרות לביצוע שתלים תלויה במצב הבריאות הכללי ובמצב עצם הלסת של המועמד לביצוע שתלים, שכן יש מצבים רפואיים שונים בהם החדרת שתלים אינה מומלצת ולעתים אף מסוכנת.
לעומת זאת, על מצב של חסר נפח עצם, שהיווה התוויית–נגד עד לפני מספר שנים, ניתן להתגבר היום באמצעות טכניקות שונות של השתלת עצם. הטענה "אני מבוגר מדי לביצוע שתלים", אשר נשמעת לעתים קרובות, אינה נכונה וגורמת עוול, שכן שיקום באמצעות שתלים תורם רבות לאיכות החיים ולתחושת ביטחון ובכך טמונה אפשרות לרווחה גדולה.
5. קליטת שתלים
מקובל להניח שדרושה תקופת המתנה לקליטת השתלים, שאורכה תלוי בלסת בה בוצעו: בלסת תחתונה זמן ההמתנה בין ביצוע השתלים לבין ביצוע השיקום הוא שלושה חודשים, ואילו בעליונה נהוג להמתין שישה חודשים לפני התקנת השיקום. זה הנוהל המקובל ב-20 השנים האחרונות, אולם לאחרונה יש נטייה לצמצם תקופות המתנה אלו. עם זאת, ייתכנו זמני המתנה נוספים אם בוצעו השתלות עצם מסוגים שונים.
6. העמסה מיידית
העמסה מיידית היא מונח המתייחס למצב בו ניתן להתקין את השיקום - כתר, גשר או תותבת - מייד לאחר ביצוע השתלים. חשוב לקחת בחשבון שגישה זו מתאימה רק בחלק (קטן) מהמקרים, ודרוש בירור מדוקדק ומסודר של טיב עצם הלסת, מיקום השתלים המיועד, מצב החניכיים, מצב שאר השיניים (אם קיימות) והשיניים בלסת הנגדית. הרצון לקצר תהליכים תוך התעלמות מעובדות אלה עלול לגרום לכישלון הטיפול.
7. הפחתת מספר השתלים
בתקופה האחרונה מתפרסמות בתקשורת שיטות שיקום שונות, כשהבולטת בהן היא "All on 4" - טכניקה לבניית קשת שיניים שלמה בלסת אחת תוך הישענות על ארבעה שתלים בלבד. גישה זו, המתבססת על החדרת שתלים בזווית, קיימת זמן קצר בלבד. למרות שמפתח השיטה מדווח על תוצאות יפות בטווח הקצר, ראוי לזכור שבעולם הרפואה ורפואת השיניים מקובל להסתמך על עדויות מבוססות כמותית ולאורך זמן.
כל עוד אין תמיכת רחבה בספרות המקצועית לכך, צריך להתייחס בזהירות לגישה המוצעת. למעשה, לפני שנים ספורות ניסו להחדיר שיטה של שיקום לסת שלמה באמצעות שלושה שתלים בלבד - NOVUM - אלא שהיא נעלמה במהירות, משום שכאשר שתל אחד לא נקלט כל הטיפול נכשל. דבר דומה עלול לקרות גם בשיטה הנוכחית. מהניסיון המצוי כיום בידי רופאי השיניים נראה שרצוי לא לצמצם את מספר השתלים.
8. הרכב הצוות המבצע
בתחילת הדרך של שיקום על גבי שתלים נחלקה משימת השיקום על גבי שתלים בין שני צוותי רופאים: הכירורג, שהחדיר את השתלים תוך שיתוף פעולה עם הרופא המשקם, והרופא ששיקם על גבי השתלים. כיום יש הרבה רופאי שיניים כלליים, שמבצעים גם את החדרת השתל וגם את השיקום.
במרבית המקרים הרגילים רופא מנוסה יוכל להתמודד עם המטלות הללו. אולם בעידן בו הרחבנו את היריעה הטיפולית ונושא השתלות עצם מאפשר ביצוע שתלים גם במקומות בעייתיים מבחינת נפח עצם זמינה, ראוי שתהליכים כירורגיים אלה ייעשו על ידי רופאים מיומנים בכירורגיה ורופאים משקמים היודעים להעריך את מורכבות השיקום.
9. ניסיון הרופאים
כאמור, בשנה הראשונה מוערכת הצלחת השיקום על גבי שתלים ב-95%. נתונים אלה לקוחים מהספרות הדנטלית ומבוססים עובדתית. אולם ראוי להבין שמקורם בטיפולים ובמחקרים שנעשו על ידי רופאים מיומנים באוניברסיטאות ומכוני מחקר, תוך הקפדה רבה על בחירת מקרי השיקום והליכי ביצוע נאותים, ואין ספק שאחוזי ההצלחה המדווחים קשורים באופן הדוק לנתוני ביצוע אלה.
על רופאי השיניים להיזהר כאשר הם מצטטים נתונים אלה, ועל המטופלים לזכור שביצוע שתלים ושיקומם הוא הליך טכני מדויק ומורכב. כמו בכל ביצוע מטלה טכנית ישנה עקומת לימוד, וטבעי הדבר שיכולתו של רופא שביצע 20-10 שתלים אינה דומה לרופא שביצע 1,000 שתלים ויותר. בחירת תוכנית הטיפול המתאימה ממנה נגזרים מספר השתלים, מיקומם והצורך בהשתלות עצם, דורשים ניסיון מרבי של הרופא המשקם.
לכתבות נוספות בנושא שתלים דנטליים:
השתלות שיניים: שתלים דנטליים בכמה שיטות
שתלים דנטליים: לחיוך בריא ואסתטי
כיצד המחשב מסייע להרכבת שתלים דנטליים?
שיקום הפה: כתרים או שתלים דנטליים?
שתלים דנטליים - המדריך המלא
10.שימור השיקום
מעבר לביצוע המדויק של הכתרים או התותבות תלוי אורך חיי השיקום על גבי השתלים בתחזוקה השוטפת, במיוחד לאור העובדה שבסמוך לשתלים החניכיים רגישים להיגיינה ירודה יותר מאשר כאשר מדובר בשיניים טבעיות.
מומלץ לבצע ביקורות תקופתיות אצל רופא השיניים מדי שישה חודשים, כמו גם על ביקורים אצל השיננית. עם כל שינוי בתחושה סביב השיקום על גבי השתלים, כדאי לפנות לרופא השיניים ולהיבדק, בין אם לצורך חיזוק בורגי השיקום או הידוק מאחזי התותבת. טיפול מונע מוקדם יכול לחסוך בעיות רבות בהמשך.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)


