הוספת פלואוריד למים - מזיקה או מועילה?

החלטת שרת הבריאות כי אין חובה להוסיף פלואוריד למי השתייה רק חידדה את הויכוח עתיק היומין. התומכים מאמינים כי הוספת פלואוריד למים מונעת עששת בקרב אוכלוסיה חלשה שמתקשה לממן טיפולי שיניים ואילו המתנגדים מאמינים כי הפלרה היא לא פחות מהרעלה המונית
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 01/05/2013 |
צפיות: 3,727
דירוג: 5.0 מתוך 5 הצבעות
התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
המחלוקת סביב הפלרת מי השתייה נמשכת כבר זמן רב ולא נראה שיסתיים בקרוב. התשובה לשאלה האם הוספת פלואוריד למי השתייה מזיקה או מועילה נותרה בגדר תעלומה, אולם המחנות ממשיכים להיאבק בלהט. מדובר במאבק חוצה גבולות שמעורבים בו גופי מחקר, אוניברסיטאות, גופי תקשורת, מכוני בריאות וכמובן - רשתות חברתיות. רק בישראל דף הפייסבוק של מתנגדי ההפלרה זכה למעל 4,000 לייקים עד כה.

למידע נוסף בנושא פלואוריד היכנסו לפורומים:
פורום אוסטאופורוזיס
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום רפואת שיניים
פורום רפואת שיניים לחולים בסיכון
פורום רפואת שיניים לילדים

ההיסטוריה של הוספת פלואוריד למי השתייה


60-90% מהאוכלוסייה בעולם המערבי סובלים מעששת. האחוזים האימתניים של עששת הם תולדה של צריכה הולכת וגוברת של סוכר מזוקק ופחמימות פשוטות המהווים מקור זול וזמין לאנרגיה במדינות המתועשות. עוד בשנת 1916 גילה ד"ר פרדריק מקיי כי הוספת יוני פלואור למי השתייה עשויה למנוע עששת. בהסתמך על הממצא של ד"ר מקיי, החלה הפלרה ניסיונית של מי השתייה בארבע ערים בארה"ב. רופאים בדקו את תסמיני העששת אצל התושבים ששתו מים עם פלואוריד בהשוואה לתושבים מארבע ערים סמוכות ששתו מים שלא עברו הפלרה. בתום המחקר שנמשך 15 שנים החוקרים גילו באופן מובהק כי שיעורי העששת בקרב התושבים בערים בהן הוסף פלואוריד למי השתייה, פחתו בשיעור של 50-70%.

משרד הבריאות האמריקני קבע בשנת 1962 את הריכוז האופטימלי של פלואוריד במים: 0.7-1.2 מיליגרם לליטר. גם מחקרי המשך שנערכו בנושא איששו את הממצא ההתחלתי כי הוספת פלואוריד למי השתייה מפחיתה את שיעורי העששת באוכלוסייה באחוזים ניכרים. בשל העלות הנמוכה יחסית לתועלת המופקת, הפלרה של מי השתייה הפכה לשיטה מקובלת עד כי המרכז לבקרת ומניעת מחלות הצהיר כי הוספת פלואוריד למי השתייה נמנית עם עשרת ההישגים הגדולים שתרמו לבריאות הציבור במאה ה-20. אל המצדדים הצטרפו איגוד רופאי השיניים האמריקני וארגון הבריאות העולמי. נכון להיום כ-360 מיליון אנשים מכל העולם מתקלחים, שותים, מצחצחים שיניים ומבשלים במים שעברו הפלרה, אולם לצד מדינות רבות בעולם בהן קיימת חובת הפלרה, ישנן מדינות המתנגדות לכך בשל מגוון טעמים שיובאו בהמשך.


כיצד הוספת פלואוריד למי השתייה מונעת עששת?


פלואוריד תורם לבריאות השן בשלושה אופנים עיקריים:
שיפור ההרכב הכימי של האמייל, שכבת ההגנה המצפה את השן, כך שהאמייל הופך לעמיד יותר מפני סביבה חומצית.
שיפור איכותם של גבישי האמייל.
פגיעה ביכולתם של חיידקי הפלאק היוצרים עששת וריקבון השיניים לייצר חומצה.

הפלרה בישראל


הפלרת המים בישראל החלה בשנת 1982. בשנת 1998 תוקנות תקנות בריאות לפיהן חלה חובה להוסיף פלואוריד למי השתייה בכל ישוב המונה למעלה מ-5,000. התקנות נכנסו לתוקפן החל ממאי 2001. נכון להיום מים מופלרים מגיעים לבתיהם של כמעט 80% מתושבי ישראל, אולם כאמור הדבר השתנה עם כניסתה לתפקיד של שרת הבריאות יעל גרמן מטעם סיעת "יש עתיד" שביטלה את חובת ההפלרה בישראל.

לכתבות נוספות בנושא עששת:
איך לבחור משחת שיניים?
האם סיגריה אלקטרונית מזיקה לבריאות הפה?
האם אנחנו יודעים איך לצחצח שיניים נכון?
עששת ומניעתה: ניפוץ מיתוסים נפוצים
עששת: אל תזמינו אותה לביקור

נימוקים כנגד הוספת פלואוריד למי השתייה


הביקורת של המתנגדים להפלרה בישראל ובעולם רק הולכת וגוברת. ההתנגדות להפלרה מבוססת על מספר נימוקים. ראשית ידוע כי מינון יתר של פלואוריד במי השתייה עלול לגרום למצב המכונה פלואורוזיס הפוגע בציפוי השן, בעיקר אצל ילדים רכים. מינון יתר של פלואוריד מזיק במיוחד לתינוקות ולחולים בעלי מערכת חיסונית חלשה. עוד טיעון הוא שכיום ישנם משחות שיניים המכילות פלואוריד וטיפולי שיניים בפלואוריד שלא היו זמינים בעבר, לכן הוספה של פלואוריד למי השתייה היא מיותרת ואף מזיקה. חלק מהמתנגדים מבססים את התנגדותם על הטיעון האתי והמוסרי לפיו אסור לכפות על תושבים לצרוך מים אליהם הוחדר תוסף כלשהו באופן מלאכותי, באופן גורף, מבלי לקבל את הסכמתם לכך. יש המתנגדים להפלרה מטעמים של איכות הסביבה. קיים חשש שהמים שעברו הפלרה יחלחלו למי התהום ולמקורות מים טבעיים אחרים ויפרו את האיזון הטבעי.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר