זכויותיהם של חולים במחלות נפש

החוק מתיר לחולי נפש זכויות בין אם הם חיים בגפם עם סיוע כלשהו, או מאושפזים במוסד לחולי נפש ושם לעצמו למטרת על – למנוע ניצול של אוכלוסיית חולי הנפש בשל חוסר מודעותם למגיע להם.
ראשית כל זכותם של חולים במחלות נפש לדעת אודות מצבם ולקבל את כל המידע בדרוש להם. כל חולה המאושפז במוסד אמור לקבל טופס זכויות חולה והסברים על זכויותיו. הוא רשאי לקבל מבקרים, לשלוח דואר ללא צנזורה וזכותם הבסיסית של החולים במחלות דיכאון היא לקבל מידע בנוגע למצבם. חולה מאושפז זכאי לקבל "טופס זכויות החולה" יחד עם הסברים על זכויות נוספות. הוא זכאי לשירותים של עורך דין, יכול לקבל מבקרים ולקבל ולשלוח מכתבים מבלי שיעברו צנזורה.

למידע נוסף בנושא זכויות רפואיות הכנסו לפורומים:
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום ביטוח לאומי
פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
פורום זכויות רפואיות
פורום פסיכיאטריה

מה מגיע לחולי נפש מביטוח לאומי?

אדם המוגדר כחולה נפש רשאי להגיש בקשה לקצבת נכות. קצבת הנכות תנתן לאדם אשר נמצא, במסגרת הבדיקות שמתבצעות על ידי ביטוח לאומי, כי הוא סובל מנכות נפשית של 40% לפחות. אם החולה נבדק אצל פסיכיאטר וחוות הדעת של הרופאה הייתה כי הוא זקוק לשיקום מקצועי בשל נכותו הנפשית, הוא זכאי לקבל שיקום מקצועי מהביטוח הלאומי – שיקום זה מתקיים בדיור מוגן ובהוסטלים.

מה מגיע לחולי נפש מביטוח הבריאות הממלכתי?

באחריות מערכת הבריאות הציבורית להעניק טיפולים ושירותים שונים לחולים במחלות נפש. השירותים מתחלקים לשני סוגים:

1.

טיפול בקהילה - הכוונה למרפאות לבריאות הנפש שמסובסדות מכספי הממשלה, לטיפולים פרטניים ולמציאת פתרונות מגורים הולמים עבור החולים.

2.

טיפול במסגרת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי או מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים ציבוריים – במידה והחולה זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, המדינה מסבסדת את האשפוז.

חוק טיפול בחולי הנפש

חוק זה מתייחס אל חולים המוכרים כחולים במחלות דיכאוניות, שפוגעות בשיפוט המציאות. החוק אינו מתייחס לאנשים הסובלים מפחדים, מהפרעות אישיות כמו הפרעת אישיות גבולית ומסימפטומים של תופעות אחרות שאינן מוגדרות כמחלות נפשיות. חוק הטיפול בחולי נפש מקנה ללוקים בנפשם זכויות שוות לאלו הניתנות לחולים במחלות פיזיות. כמו כן, אין אבחנה מבחינת החוק בין טיפולים נפשיים לטיפולים פיזיים.

חוק אשפוז במוסד פסיכיאטרי

אשפוז במוסד פסיכיאטרי מחייב כי החולה יעבור בדיקות רפואיות נשפיות וגופניות על מנת לקבוע אם הוא זקוק לאשפוז. במידה וניתן לחולה צו אשפוז, על המוסד הפסיכיאטרי לקבלו לאשפוז במיידי וללא דיחוי. חולה המבקש לאשפז את עצמו במוסד פסיכיאטרי, יש להחתימו על "טופס הסכמה לאשפוז מרצון" ועל קבלת טיפולים. חולה אשר ביקש לאשפז את עצמו יוכל להשתחרר מבית החולים רק לאחר שעברו 48 שעות מהרגע בו ביקש להשתחרר.

חוק אשפוז כפוי

ההחלטות לגבי אשפוז כפוי יתקבלו על ידי הפסיכיאטר המחוזי. במידה והוא מחליט כי החולה מסכן את חייו ו/או את חיי הסביבה, יש לו סמכות לאשפזו בכפיה, לאלצו להיבדק בבדיקות פסיכיאטריות או לקבל טיפול, גם במידה והוא מתנגד לכך. האשפוז הכפוי מתבצע על ידי אחים פסיכיאטריים ובעזרת כוחות המשטרה. במידה והחולה מפעיל התנגדות, הם יכולים להפעיל כוח פיזי סביר על מנת להביאו לאשפוז.

חוק שחרור מאשפוז

נוהל השחרור מאשפוז הקבוע בחוק שונה בין סוגי האשפוז השונים:

אשפוז ללא כפיה - אם חולה מאושפז במוסד פסיכיאטרי ללא כפיה (אין הכוונה לאשפוז מרצון), יציאתו לחופשה או שחרורו מהאשפוז מותנת בהרשאתו של מנהל המוסד הפסיכיאטרי. במקרים בהם החולה היה מאושפז למעלה מחודש, מחוייב מנהל המוסד להתריע בפניו על היציאה לחופשה או על השחרור לפחות יממה אחת לפני תאריך היעד. אם החולה מבקש להשתחרר אך הוא מקבל סירוב, יש לשלוח אליו הודעה בכתב על הסירוב במהלך 48 שעות מרגע קבלת הבקשה.

לכתבות נוספות בנושא זכויות רפואיות:
זכויות עיוורים ולקויי ראיה
ביטוח קייטנה - לעבור את החופש בשלום
חוק ביטוח בריאות ממלכתי: בריאות לכל אחד
כל מה שרציתם לדעת על ביטוח בריאות
סל שירותי הבריאות לשנת 2013

אשפוז מרצון - חולה אשר אשפז את עצמו מרצון במוסד פסיכיאטרי ומבקש להשתחרר מהאשפוז צריך להגיש בקשת שחרור בכתב למנהל המוסד. המנהל מחוייב לשחרר אותו מהאשפוז תוך 48 שעות מרגע קבלת הבקשה, אלא אם כן ניתנה בינתיים הוראה מהפסיכיאטר המחוזי לאשפזו בכפיה במיידי.

במידה וחולה המאושפז במוסד פסיכיאטרי, או משפחתו, מסרבים לקבל את הודעת שחרורו מהמוסד, לא יכול המוסד הפסיכיאטרי לא יכול לשחררו, אלא אם הפסיכיאטר המחוזי אישר את השחרור. ישנה אפשרות לערער על ההחלטה בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר