אפילפסיה והריון

שלום שירן,

אני אנסה להתיחס לשאלות שלך, שהן מאד חשובות לכל אישה עם אפילפסיה שנמצאת בהריון או מתכננן הריון, באופן יותר כללי. לקבלת הנחיות ספציפיות לטיפול לגביך את צריכה להסתמך על הנוירולוג שלך, שמכיר אותך ואת העבר של האפילפסיה אצלך.

קודם כל, אם חזרו לך התקפי האפילפסיה (וניתוקים הם בהחלט התקפים, במיוחד אם היו לך אותם גם בעבר) אזי צריך לקבל טיפול כי אחרת את מסכנת את עצמך ואת העובר בהתקף פרכוסי הכרוך בנפילה ותופעות נוספות. ללא טיפול, להתקף כזה יש גם סיכוי גבוה לקרות דווקא בזמן הלידה, דבר העלול לגרום לסיבוכים בזמן רגיש זה. בחירת התרופה המתאימה ביותר בשלב זה נעשית על סמך סוג האפילפסיה שיש לך, תגובה לתרופות בעבר והיכולת להגיע לכיסוי טוב בזמן קצר, תוך התחשבות בפוטנציאל של התרופה לגרום לתופעות שאינן רצויות בך ובעובר.

בנוגע ללמיקטל - בד"כ לא נהוג להתחיל לקחת למיקטל במינונים שאת ציינת ישירות, אלא להתחיל במינון נמוך ולעלותו מאד בהדרגה (ובהריון יש להגיע לרוב למינונים גבוהים יחסית של 400, 600 ואף יותר מיליגרם ליום), על-מנת למנוע פריחות שיכולות להיות מאד קשות. לגבי בטיחות השימוש בהריון, למיקטל בהחלט נחשבת תרופה בטוחה בהריון. אחרי השליש הראשון של ההריון, כלומר אחרי שבוע 12, האברים של העובר כבר נוצרו והם רק גדלים ומתפתחים, כך שלא צפוים מומים מבניים כתוצאה מהשפעה תרופתית או אחרת. הדבר המשמעותי בשלב זה הוא ההשפעה על ההתפתחות המוחית ועל פי ניסיון רב שהצטבר נראה שלמיקטל אינו משפיע לרעה על התפקוד של המוח בעתיד (הדבר נבדק בילדים שהגיעו עד גיל 6).

לגבי בדיקת ה- EEG, אינני יודעת מה היו השיקולים של הרופא שלך כשהמליץ לך לבצע אותה ולכן איני יכולה לדעת אם יש או אין צורך בביצועה. אומנם אם יש התקפים שהם בבירור התקפים אפילפטיים, יש צורך להתחיל טיפול בלא קשר לממצאי ה- EEG, אך יתכן שהוא חשב שהבדיקה תעזור לו להחליט איזה טיפול להתחיל או שיש לו ספק לגבי טיב ההתקפים שסיפרת לו עליהם. בכל אופן, מדובר, כפי שאת יודעת, בבדיקה שאינה מסכנת אותך או את העובר בשום דבר והיא גם לא כואבת או ארוכה במיוחד, כך שאין מניעה מלבצע אותה.

מאחלת לך שתעברי את ההריון בשלום ותהני מהתינוק שיוולד!