ציסטוסקופיה

שלום.

אני בן 31.

בילדות סבלתי מדלקות בדרכי השתן. עברתי ניתוח רפלוקס וניתוח היפוספדיאס (עד גיל 4 שניהם).

נטלתי רספרים באופן קבוע עד גיל 12 והייתי במעקב רפואי עד גיל 17.

לפני כחודש וחצי הגעתי למיון עקב עצירת שתן (זה היה די פתאום, באמצע הלילה). שמו לי קטטר למשך יומיים (שהרחיב מאוד את הזרם) והמשכתי לקחת אנטיביוטיקה (זינט) כשלושה שבועות אחרי.

ערכתי סידרה של בדיקות, כמו שתן ודם אולטרא-סאונד כליות ומע' השתן, ובדיקת זרימה.

בביקורת אצל הרופא בביה"ח, הרופא אמר שכל הבדיקות תקינות פרט לבדיקת הזרימה שהיא גרועה מאוד (מאז המצב עוד החמיר) והציע לערוך ציסטוסקופיה בהרדמה והרחבה תוך כדי. לדבריו, סביר שהגורם הוא ניתוח ההיפוספדיאס שעברתי בילדות.

את התור לבדיקות המקדימות לניתוח קבעו לי לסוף ספטמבר, כשנאמר לי שהניתוח יהיה כשבועיים-שלושה אחר כך.

זרם השתן הלך ונהיה צר יותר ויותר מיום ליום ולכן רופאת המשפחה הציעה שאגש שוב למיון. במיון ערכו בדיקת שארית שתן (באולטרא-סאונד) ואמרו שאין שארית שתן - רק 30 סמ"ק ועלי להמתין לניתוח. האורולוג שבדק רשם לי לקחת טאריויד (?) 20X. עוד הוא אמר שאם יסתים שוב - ישימו לי שוב קטטר (מה שיהיה פתרון זמני שוב עד לניתוח).

(כל כדור שאני בולע "מפיל" אותי לכמה שעות)

זרם השתן ממשיך להיות צר יותר ויותר וכבר הגיע למצב של כמעט רק טפטוף ולפעמים זרם דק ביותר לכיוון אקראי.

האם לחכות למועד הניתוח שהוצע, אם אפשרות שאגיע שוב למיון עם עצירה מוחלטת, או שעדיף לערוך את הבדיקה/ניתוח באופן פרטי, במידה ויתאפשר מוקדם יותר?

תודה.