אבן בכליה- מה לעשות?

שלום,

לאמי (בת 52) התגלה אבן (גודל 6 מ"מ על 5 מ"מ) בשופכן שמאל לפני כ- שישה שבועות וזאת לאחר אישפוז בו התלוננה על כאבים חזקים מאד. באישפוז זה ניתנה לה אנטיביוטיקה, משככי כאבים (טרמל-טרמדקס, אופטלגין ואף מורפיום) וכן קסטרל (להרחבת השופכן). נאמר לה שב-90% מן המקרים האבן יוצאת לבד, במהלך ששת השבועות האחרונים הכאב שינה את מיקומו (מעודד), לפני חודש היה אישפוז נוסף עקב הכאב בו לא נעשה כלום (פרט לאנטיביטיקה ומשככי כאבים וקסטרל), מבדיקה בקופת חולים (אולטרסאונד ורנטגן) לפני כשבועיים נמצא שהאבן ממוקמת בנקודת היציאה של השופכן לשלפוחית השתן. לאמי מופיע חום מידי פעם (לוקחת אנטיביוטיקה) הכאבי ם פחתו אך מתלוננת על לחץ (בדומה לתחושת לידה ). ניקבע לה תור לניתוח לחודש דצמבר.אמי מותשת הן במישור הפיזי והן הנפשי מהכאב, הלא נודע ומכמות התרופות שנאלצה לקחת מחודשים האחרונים. שאלותיי הן: מה הכרוניקה של יציאת האבן בגודל זה? כלומר מה אמורה להרגיש בכל שלב לאורך מסלול האבן? כיצ היא תדע שהאבן מצאה את דרכה לשופכה ושעתה הגענו לישורת האחרונה מבחינת הצואת האבן? מדוע לא נקבעה לה התערבות כירורגית לאורך הזמן והאישפוזים הנישנים? (אופציה של ריסוק?) במידה והיא לא תוכל ל"המשיך לסבול" האם קיימות אפשריות לניתוח פרטי? ואם כן האם אפשר לקבל המלצות? משככי הכאבים הן חרב פפיות שעשויות לגרום לה בעיות עתידיות (אולקוס וחברים) כיצד ניתן להקטין נזק זה? האם קיים טיפול טבעי לעידוד היציאה פרט לשתייה מרובה (שלא תמיד עוזרת-הבנתי שעשויה אף להזיק)? הופעת החום אחת לשבוע (בסביבות 38 מעלות) ליומיים לערך מפחידה למדיי, מה לעשות (פרט לאנטיביוטיקה)? אשמח לקבל הכוונה להמשך טיפול או המלצות.
בברכה,
מיכל