חקיקה מורידה את שעורי העישון אצל בני נוער

מחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון בארצות הברית, קובע כי חקיקה המגבילה עישון במקומות ציבוריים מורידה את אחוז המעשנים גם בקרב בני נוער. המחקר עקב אחר הרגלי העישון של 2,623 בני נוער בגילאי 12 עד 17 במשך ארבע שנים ומצא כי בערים בהם לא יושמה חקיקה המגבילה עישון במקומות ציבוריים, הסיכוי שבני נוער יתחילו לעשן היה כפול לעומת ערים בהם הייתה מיושמת חקיקה כזו.

החוקרים הסבירו את הממצאים בכך שחוקים ומדיניות נגד עישון יוצרים נורמות התנהגות חברתיות המשפיעות על בני הנוער, שאינם רואים יותר בעישון כהתנהגות מקובלת בקרב מבוגרים. כאשר חקיקה המגבילה עישון לא מיושמת, לבני הנוער יש הזדמנויות רבות יותר לעשן והם נחשפים ליותר דמויות לחיקוי מעשנות. המחקר פורסם בגיליון ספטמבר של כתב העת המדעי Tobacco Control.

האגודה למלחמה בסרטן מדגישה כי היסטוריית החקיקה במדינת ישראל ובעולם הוכיחה באופן חד משמעי, כי היא תורמת משמעותית להורדת שעורי העישון בקרב הציבור הרחב. כך למשל בישראל בשנת 1970, בתקופה שלפני ההגבלות החוקיות השונות, עמד שעור המעשנים על 42 אחוזים. בשנת 1992 ירד שעור המעשנים ל-31 אחוזים וכיום הוא עומד על כ-24 אחוזים, שהינו שעור המעשנים הנמוך ביותר בתולדות מדינת ישראל. מחקר זה מוכיח עתה כי גם בקרב בני נוער תורמת החקיקה לירידה בשיעור המעשנים.

בשנים האחרונות קודמו בחקיקה, מספר חוקים משמעותיים בתחום העישון בישראל, חוקים אשר החלו כהצעת חוק יצירתית של חברי כנסת וקודמו לכדי חוקים רשומים. ראויה לציון בהקשר זה הצעת החוק לאיסור מכירת סיגריות לקטינים שהוגשה על ידי חבר הכנסת איוב קרא, גובשה להצעת חוק ממשלתית ביוזמת שר הבריאות דני נוה ואושרה כתיקון בחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון ובכך הפכה מדינת ישראל לאחת המדינות הראשונות בה מיושם חוק זה.

בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים בשנת 1983, חוק זה נועד להגן על רוב הציבור שאינו מעשן. מאז שהתקבל החוק בישראל קיים שיפור במצב העישון במקומות ציבוריים אולם לצד החקיקה עדיין נדרשת אכיפה נחרצת ונמרצת של החוק. אנו יודעים על פי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם כי החקיקה בתחום הגבלת העישון משפיעה על דפוסי ההתנהגות של המעשנים וכי אכיפה עשויה ליצור שינוי של ממש.

כמו כן מניסיונם של מספר מדינות וערים בעולם המערבי (אירלנד וניו יורק לדוגמא) אנו למדים כי אחת הדרכים לסייע באכיפה הנמרצת היא הכנסת תיקונים בחקיקה הכוללים הגדלת סכום הקנס והטלת הקנס על בעל העסק ולא על המעשן עצמו. כך למשל באירלנד עומד הקנס על 1,000 יורו על המעשן ועל בעל העסק ואילו בישראל על המעשן בלבד מוטל קנס של 310 שקל.

אסור לנו לשכוח כי מקומות ציבוריים רבים מהווים מקום עבודה עבור רבים ובהם גם חל חוק זה. גם במקומות עבודה אלו יש צורך באכיפה של החוק. 76 אחוזים מהציבור בישראל הם אינם מעשנים, מדובר ברוב מוחלט אשר זכותו לנשום אויר נקי כאשר הוא יוצא לעבודה ואף כאשר הוא יוצא לבלות. לא מתקבל על הדעת כי 24 אחוזים מציבור המעשנים בישראל יחשוף 76 אחוזים מהציבור לעישון פסיבי.

יחד עם זאת יש בשורה מעודדת, לאחרונה יצאו משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי והאגודה למלחמה בסרטן, ביוזמה חדשה של פורום אכיפה, אשר ימצא דרכים אפקטיביות ליישום החוק.

עישון ונוער בישראל

מתוך נתוני דו"ח שר הבריאות 2005 עולה כי על פי מחקר בינלאומי על התנהגויות בני נוער, בחסות ארגון הבריאות העולמי, במסגרתו נבדקו 11,395 בני נוער, מכיתות ו',ח' ו-י': 23.6 אחוזים מכלל הנוער במחקר התנסה בעישון סיגריה. בכיתה ו', 12.8 אחוזים מהבנים מעשן לפחות פעם ביום, וכן 5.6 אחוזים מהבנות. בכיתה י', 18.2 אחוזים מהבנים ו-8.6 אחוזים מהבנות מעשן לפחות פעם בשבוע.

המחקר האחרון והגדול ביותר שנעשה ופורסם אחרי דו"ח שר הבריאות 2005, בוצע ע"י ד"ר ליאת קורן, בהנחיית ד"ר יוסי הראל, בקרב 6,681 תלמידי כיתות ו',ח' ו-י'. 37.7 אחוזים מכלל התלמידים התנסה לפחות פעם אחת בעישון נרגילה, לעומת 27.7 אחוזים מהתלמידים שהתנסו בעישון סיגריות. 23.8 אחוזים מעשנים נרגילה בקביעות, לעומת 13.2 אחוזים שמעשנים סיגריות.

לאתר האגודה למלחמה בסרטן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר