הפרעות אכילה: חוק הפוטושופ יביא לסופן?

חוק הפוטושופ, חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, שאושר לאחרונה בכנסת העלה דיון בנושא הפרעות אכילה ומחלוקות סביב נושא ה-BMI ומידת שיקופו את בריאות הגוף. שאלות רבות הועלו באשר ליעילותו במלחמה נגד הפרעות האכילה כמו אנורקסיה ובולימיה ובעיות בדימוי הגוף של נערים ונערות הצופים בדוגמנים ודוגמניות רזים המופיעים בשלטי החוצות והפרסומות בטלוויזיה. בנוסף, אוסר החוק להשתמש בתוכנת עריכה גרפית כמו תוכנת פוטושופ להצרת היקפים של דוגמן או דוגמנית.

למידע נוסף בנושאים הפרעות אכילה, חוק ומשפט היכנסו לפורומים:
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה
פורום הפרעות אכילה
פורום הפרעות אכילה - תמיכה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

הפרעות אכילה בישראל
על פי מחקר שנעשה במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות ופיזיולוגיות הבאות לידי ביטוי בהרגלי תזונה לקויים, עיוותים בדימוי הגוף והתעסקות אובססיבית במשקל ובמראה. הפרעות האכילה הנפוצות ביותר הן אנורקסיה ובולימיה. אנורקסיה מאופיינת בחרדה מתמשכת מפני השמנה ובדיאטה קיצונית ואף סירוב לצרוך מזון. לעומת זאת, בולימיה מאופיינת בהתקפי אכילה בלתי נשלטים, המלווים לאחר מכן בשימוש באמצעים להשיל במשקל כמו הקאות, סמים משלשלים ועוד. הפרעות אכילה עלולות לגרום למספר תופעות לוואי חמורות כמו מערכת חיסונית מוחלשת, הפסקת המחזור, סיכון להתקפי לב ומחסור בסידן ובברזל.

בישראל לא קיימים נתונים חד משמעיים על מספר הלוקים בהפרעות אלו. אך עם זאת, נרשמו עליות בעשור האחרון במספר הילדים ובני הנוער המאובחנים בקופות החולים.

הסיבות להפרעות אכילה הן רבות ומגוונות ומחקרים רבים נעשו על מנת לבחון אותם. כיום, ניתן לומר כי הגורמים הם שילוב של סיבות הקשורות בגנטיקה, בפיזיולוגיה, בתא המשפחתי, באישיות וכן בתרבות. אחד המודלים שהביאו את הבסיס לחוק זה הוא שאידיאל הגוף הרזה בחברה המערבית הוא הסיבה העיקרית להתפתחותן של הפרעות אכילה. אך קשר סיבתי בין ההשפעה של דימוי גוף רזה בתקשורת להתפתחות הפרעות אכילה מעולם לא הוכח בקשר סיבתי.

עיקרי החוק
חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות מגדירה דוגמן ככל אדם שנעשה שימוש בדמותו לצורך פרסום או קידום מוצר, שירות, מותג באמצעות צילום או העסקתו כדוגמן מסלול. מסת גוף משקל, BMI, על פי החוק, מוגדר כחישוב היחס בין משקל הגוף לריבוע גובה האדם. תת משקל מוגדר כמסת גוף הנמוכה מ-18.5.

על פי החוק, חל איסור על הצגה בפרסומת דוגמן או דוגמנים המצויים בתת משקל. כמו כן, על סוכנות דוגמנים חל איסור להעסיק ולייצג דוגמנים המצויים בתת משקל. החוק מטיל קנסות על העוברים על עבירות אלו. כמו כן, אוסר החוק, ומכאן כינויו כחוק הפוטושופ, עריכה בתוכנה גרפית לצורך הצרת היקפי גופו של דוגמן או דוגמנית שנעשה שימוש בדמותו בכל פרסום.

ההסבר לחוק מבוסס על תופעת הפרעות האכילה הנמצאת במגמת עלייה בישראל בקרב נערות צעירות. לדברי החוק, הסיבה לאנורקסיה והפרעות אכילה נוספות היא דימויים המתקבלים במדיה ובפרסום של נשים רזות מדי שהופכות למודלים לחיקוי. מטרתו העיקרית של החוק הוא להגן על בריאות הנוער בישראל.

האם התקשורת היא הגורם העיקרי?
מאתר העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה עולה מודל סיבתי אחר. באתר זה מופיעות הסיבות השכיחות להתפתחות הפרעות אכילה. ראשית מתוארת הסיבה הגנטית, שכן ממחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת פסיכיאטריה ומדעי הנוירולוגיה ישנם גנים שאדם נולד עמם שעלולים להוביל להתפתחות הפרעת אכילה עם בגרותו. כלומר, ישנם אנשים שנולדים עם רגישות גנטית מסוימת שייתכן ותתפתח להפרעות אכילה בהמשך חייהם בשילוב עם גורמים סביבתיים אחרים.

סיבה נוספת המתוארת באתר העמותה היא מורכבות התא המשפחתי. יחסים בין הורים לילדים, הורים שאידיאל הרזון עומד לנגד עיניהם ומרד נעורים שיוצא מכלל שליטה, יכולים להביא להתפתחותן של הפרעות אכילה. כמו כן, גם מאפיינים אישיותיים יכולים להביא לך שאדם יפתח במהלך חייו הפרעת אכילה. מאפיינים כמו חרדה, פרפקציוניזם ועוד.

כתבות נוספות בנושא חוק, משפט וביטוח:
תאונות דרכים פגע וברח: מי יפצה את הנפגע
רשלנות רפואית במקרה של תסחיף מי שפיר
רשלנות רפואית בהריון - כל המידע
חוק היפנוזה: משרד הבריאות נגד "שרלטנים"
טינטון וירידה בשמיעה במקום העבודה

אחת המסקנות מהמחקר שנעשה במרכז המחקר והמידע של הכנסת על הפרעות אכילה בישראל הייתה כי ישנו טיפול חלקי במערכות החינוך והבריאות באבחון הלוקים בהפרעות אלו. מעקב הגדילה לא מיושם בכיתות העליונות ומשרד הבריאות לא מקיים פעילויות או נהלים מסודרים לאיתור לוקים בהפרעות אכילה.

לכן, חוק הפוטושופ, חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, ייתכן ויסיר מנגד עינינו דימויים של נשים רזות בעלות משקל גוף לא בריא. אך האם בעקבות חקיקתו נראה שינוי בהיקף הפרעות האכילה בישראל או טיפול טוב יותר בתופעה? נחיה ונראה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר