מהי אנורקסיה נרבוזה? אנורקסיה, או בשמה המלא אנורקסיה נרבוזה, היא הפרעה נפשית והפרעת אכילה הכוללת משקל גוף נמוך במיוחד ודימוי גוף מעוות עם פחד אובססיבי להעלות במשקל. אנורקסיה נפוצה בעיקר אצל נשים בגיל צעיר, בין 14 ל-18. הסובלים מאנורקסיה פוחדים מהשמנה ולכן מביאים עצמם למשקל גוף נמוך על ידי הרעבה עצמית, פעילות גופנית מאומצת ואמצעים אחרים השולטים על המשקל כגון כדורים להרזיה, משלשלים, חוקן ועוד.
אדם מוגדר כחולה באנורקסיה כאשר משקל גופו נמצא 15% מתחת למשקל האופטימאלי שלו, כפי שנקבע על ידי טבלאות משקל סטנדרטיות. אנורקסיה עלולה להוביל למספר תופעות לוואי חמורות כגון רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, הפסקת הווסת, נטייה להתקפי לב, אוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן) ועוד.
מאפייני אנורקסיה רבים וכוללים בין היתר, הכחשה מצד החולה שהוא אכן חולה, הערות על כך שהוא "מרגיש שמן", סירוב לאכול מזונות מסוימים, עצירות וכאבי בטן, שתייה מוגזמת של מים, חיוורון ותשישות ועוד.
החשש מהשמנה בולט יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. הסיבה לכך, ככל הנראה, מוסברת בעובדה שעד גיל הבגרות גוף הנער או הנערה מכילים, פחות או יותר את אותו אחוז השומן. החל מגיל ההתבגרות משתנה אחוז השומן בגוף האישה בצורה דרמטית, הוא עולה מסביבות התשעה עד 12% לרמה של 25%. אצל הנערים התהליך הפוך, אחוז השומן אצלם יורד. השינוי הדרמטי הזה הוא, לדעת חוקרים שונים, אחד הגורמים לעיסוק האובססיבי בהרזיה אצל הנערה המתבגרת.
שכיחות אנורקסיה. נשים חולות במחלה פי 20 מגברים ובחברה מערבית אחוז החולות במחלה נע בין חצי אחוז ל-1%. כאמור, אנורקסיה נפוצה בעיקר אצל נשים בגיל צעיר, בין הגילים 14 ל-18, אך היא מופיעה גם אצל גברים, שלא פעם נרתעים מטיפול בגלל הסטיגמה ה"נשית" של המחלה. בעבר אנורקסיה נחשבה הפרעה נדירה, או נחלתן הבלעדית של נערות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. כיום מכירים בעובדה כי אנורקסיה מופיעה בטווח רחב מאד של גילים - החל מתחילת גיל ההתבגרות ועד הבגרות המאוחרת - ובטווח רחב של שכבות ומגזרים באוכלוסיה.
אנורקסיה ובולימיה. לעתים קרובות חולי אנורקסיה סובלים גם מבולימיה. בולימיה, או בשמה המלא בולימיה נרבוזה, מאופיינת באובססיית זלילה שבסופה מגיעה "היטהרות" על ידי הקאה או משלשלים. לעתים החולים בבולימיה מתכננים את תהליך הזלילה כך שיהיה להם קל אחר כך להקיא את האוכל (למשל, שותים מים כשצריך לדעתם לרכך את המזון וכדומה). בולימיה יכולה להתחיל מדיאטה תמימה שבמהלכה נשברים וזוללים.
בולימיה נפוצה יותר מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעות אצל כחמישית מהצעירות. הנשים הבולימיות חשות שליטה על גופן, הן יכולות להמשיך להתמכר לאוכל ואז להוציא הכל ולהישאר רזות. הפגיעה הפיזית של בולימיה יכולה להתבטא באולקוס, הרס השיניים על ידי החומצות שמופרשות מהקיבה לאחר ההקאה, נשירת שיער, כאבי בטן והתנפחויות, סכנה לקרעים בוושט ועוד.
הטיפול בבולימיה כולל, בין היתר, טיפול תזונתי, פסיכולוגי, טיפול תרופתי הכולל תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, אשר גורמות לעלייה ברמת הסרוטונין במוח, ועוד.
בולמוס אכילה. פירושו של בולמוס אכילה הוא התקף אכילה בו אוכלים מזון רב בפרק זמן קצר. תופעת בולמוסי אכילה נקראת בשפה המקצועית BED או Binge Eating Disorder.
בעת בולמוס אכילה האכילה מתבצעת מהר מאוד, כמו כדי להספיק לדחוס פנימה עוד ועוד אוכל לפני שתכריע תחושת השובע. בולמוס אכילה נוטה לעתים להיעשות בהיחבא בגלל רגשות של בושה ומבוכה מהסביבה. החוויה הרגשית העיקרית המאפיינת בולמוס אכילה היא תחושה של חוסר שליטה; גם אם רוצים להפסיק לאכול - פשוט לא יכולים, ולעתים, עד שכל האוכל לא נגמר לא מפסיקים לאכול. מעבר לכך, על מנת להגדיר אדם כסובל מבולמוסי אכילה, ההתנהגות חייבת להתרחש לפחות כפעמיים בשבוע למשך ששה חודשים.
המאפיין העיקרי אשר מבחין בין הפרעת בולמוסי אכילה קבועה לבולימיה נרבוזה הוא העובדה כי לאחר האכילה אין "התנהגות מטהרת" (כמו הקאה, שימוש במשלשלים, פעילות גופנית קיצונית, צום ועוד). לפיכך, הפרעת בולמוסי אכילה עלולה להוביל להשמנת יתר.
טיפול באנורקסיה. טיפול באנורקסיה הוא קשה, מפני שאנשים עם אנורקסיה מאמינים שהכל בסדר אצלם. חשוב שהטיפול באנורקסיה יתחיל סמוך ככל שניתן לתחילת התפתחות ההפרעה, ואז אפשר לבצעו במסגרת הסביבה הטבעית של הנערה ולא בבית חולים.
סוגי הטיפול באנורקסיה המקובלים כיום הם: טיפול דיאטני, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול תרופתי, ובמקרה הצורך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, במחלקה להפרעות אכילה ועוד. הצוות המטפל באנורקסיה צריך להיות רחב ולכלול, בין השאר, פסיכולוג, פסיכיאטר, רופא פנימי, דיאטנית, אחות בית הספר (במקרה ומדובר בתלמידים), ועוד. וזאת על מנת שכל ההיבטים של הבעיה "יכוסו" על ידי אנשי צוות מתאימים. צוות זה לומד את מבנה המשפחה של הנער/ה החולים ויחסי הכוחות הפועלים בה, מכיר את הלחצים הפועלים עליהם, ומנחה כיצד לאפשר להם לנהל את חייהם תוך עזרה, ולפתח זהות עצמית חזקה.
התייחסות מאוחרת לבעיה מחמירה את המצב. במקרים קשים נערות נותרת במצב של אל וסת לכל ימי חייהן (כשליש מן המקרים), ובמצבים חמורים עוד יותר של חולות אנורקסיה, יש אף תמותה שמגיעה לשיעור של 55%-15% מכל הנערות החולות.
חולי אנורקסיה שנמצאים בשלב מוקדם של אנורקסיה (חולים פחות מחצי שנה או שסובלים מירידה במשקל בצורה מתונה) עשויים לעבור את הטיפול בהצלחה בלי להיות מאושפזים. אנשים עם אנורקסיה חמורה יותר צריכים לעתים אשפוז.
הטיפול באנורקסיה הוא ארוך וכולל, כאמור, יותר משינוי הרגלי האכילה של הבן אדם. חולי אנורקסיה בדרך כלל זקוקים לייעוץ פסיכולוגי במשך שנה או יותר כך שיוכלו לעבוד על שינוי רגשותיהם שגורמים להפרעות האכילה.
פרו אנורקסיה (עידוד אנורקסיה). פירוש המושג פרו אנורקסיה, או בקיצור פרו אנה, הוא בעד אנורקסיה. המושג פרו אנורקסיה מתייחס לבנות, לרוב צעירות, שחושבות שהאנורקסיה היא דרך חיים ולא מחלה, ונעזרות זו בתמיכתה של זו כדי לא להישבר בצום הממושך.
בשנים האחרונות הולכת וגדלה הפופולריות של אתרי אינטרנט פרו-אנורקסיה ופרו-מיה (פרו בולמיה). באתרי פרו אנורקסיה, ניתן למצוא נשים שכל עולמן סובב אחר רזון והרעבה עצמית. ניתן למצוא באתרי האינטרנט הללו את כל השיטות, התכנונים ודרכי הביצוע שיגרמו להורים לא לשים לב, ויעזרו לבנות להעביר כמה שיותר שעות ואפילו ימים מבלי לעכל שום סוג של מזון. קיימת כיום מלחמה כנגד אתרי פרו אנורקסיה ולכן מרביתם נסגרים, וקיימות כיום קריאות רבות להכריז על פרו אנורקסיה כפשע, כדבר שאינו חוקי ושיש לאכוף אותו.
דוגמניות אנורקסיות. בשנות האלפיים, בהן "רזה נחשב יפה", קיימות דוגמניות אנורקסיות ושחקניות אנורקסיות רבות. כך למשל, מרי-קייט אולסן, קייט מוס, קיירה נייטלי, היו או עדיין אנורסיות, ורשימה המפורסמות האנורקסיות עוד ארוכה.
לאחרונה פוחת מספר הדוגמניות האנורקסיות, עקב המלחמה באנורקסיה הכוללת מסעות פרסום, הטלת סנקציות על דוגמניות אנורקסיות כגון איסור על עלייה למסלול הדוגמנות ועוד.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
אדם מוגדר כחולה באנורקסיה כאשר משקל גופו נמצא 15% מתחת למשקל האופטימאלי שלו, כפי שנקבע על ידי טבלאות משקל סטנדרטיות. אנורקסיה עלולה להוביל למספר תופעות לוואי חמורות כגון רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, הפסקת הווסת, נטייה להתקפי לב, אוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן) ועוד.
מאפייני אנורקסיה רבים וכוללים בין היתר, הכחשה מצד החולה שהוא אכן חולה, הערות על כך שהוא "מרגיש שמן", סירוב לאכול מזונות מסוימים, עצירות וכאבי בטן, שתייה מוגזמת של מים, חיוורון ותשישות ועוד.
החשש מהשמנה בולט יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. הסיבה לכך, ככל הנראה, מוסברת בעובדה שעד גיל הבגרות גוף הנער או הנערה מכילים, פחות או יותר את אותו אחוז השומן. החל מגיל ההתבגרות משתנה אחוז השומן בגוף האישה בצורה דרמטית, הוא עולה מסביבות התשעה עד 12% לרמה של 25%. אצל הנערים התהליך הפוך, אחוז השומן אצלם יורד. השינוי הדרמטי הזה הוא, לדעת חוקרים שונים, אחד הגורמים לעיסוק האובססיבי בהרזיה אצל הנערה המתבגרת.
שכיחות אנורקסיה. נשים חולות במחלה פי 20 מגברים ובחברה מערבית אחוז החולות במחלה נע בין חצי אחוז ל-1%. כאמור, אנורקסיה נפוצה בעיקר אצל נשים בגיל צעיר, בין הגילים 14 ל-18, אך היא מופיעה גם אצל גברים, שלא פעם נרתעים מטיפול בגלל הסטיגמה ה"נשית" של המחלה. בעבר אנורקסיה נחשבה הפרעה נדירה, או נחלתן הבלעדית של נערות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. כיום מכירים בעובדה כי אנורקסיה מופיעה בטווח רחב מאד של גילים - החל מתחילת גיל ההתבגרות ועד הבגרות המאוחרת - ובטווח רחב של שכבות ומגזרים באוכלוסיה.
אנורקסיה ובולימיה. לעתים קרובות חולי אנורקסיה סובלים גם מבולימיה. בולימיה, או בשמה המלא בולימיה נרבוזה, מאופיינת באובססיית זלילה שבסופה מגיעה "היטהרות" על ידי הקאה או משלשלים. לעתים החולים בבולימיה מתכננים את תהליך הזלילה כך שיהיה להם קל אחר כך להקיא את האוכל (למשל, שותים מים כשצריך לדעתם לרכך את המזון וכדומה). בולימיה יכולה להתחיל מדיאטה תמימה שבמהלכה נשברים וזוללים.
בולימיה נפוצה יותר מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעות אצל כחמישית מהצעירות. הנשים הבולימיות חשות שליטה על גופן, הן יכולות להמשיך להתמכר לאוכל ואז להוציא הכל ולהישאר רזות. הפגיעה הפיזית של בולימיה יכולה להתבטא באולקוס, הרס השיניים על ידי החומצות שמופרשות מהקיבה לאחר ההקאה, נשירת שיער, כאבי בטן והתנפחויות, סכנה לקרעים בוושט ועוד.
הטיפול בבולימיה כולל, בין היתר, טיפול תזונתי, פסיכולוגי, טיפול תרופתי הכולל תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, אשר גורמות לעלייה ברמת הסרוטונין במוח, ועוד.
בולמוס אכילה. פירושו של בולמוס אכילה הוא התקף אכילה בו אוכלים מזון רב בפרק זמן קצר. תופעת בולמוסי אכילה נקראת בשפה המקצועית BED או Binge Eating Disorder.
בעת בולמוס אכילה האכילה מתבצעת מהר מאוד, כמו כדי להספיק לדחוס פנימה עוד ועוד אוכל לפני שתכריע תחושת השובע. בולמוס אכילה נוטה לעתים להיעשות בהיחבא בגלל רגשות של בושה ומבוכה מהסביבה. החוויה הרגשית העיקרית המאפיינת בולמוס אכילה היא תחושה של חוסר שליטה; גם אם רוצים להפסיק לאכול - פשוט לא יכולים, ולעתים, עד שכל האוכל לא נגמר לא מפסיקים לאכול. מעבר לכך, על מנת להגדיר אדם כסובל מבולמוסי אכילה, ההתנהגות חייבת להתרחש לפחות כפעמיים בשבוע למשך ששה חודשים.
המאפיין העיקרי אשר מבחין בין הפרעת בולמוסי אכילה קבועה לבולימיה נרבוזה הוא העובדה כי לאחר האכילה אין "התנהגות מטהרת" (כמו הקאה, שימוש במשלשלים, פעילות גופנית קיצונית, צום ועוד). לפיכך, הפרעת בולמוסי אכילה עלולה להוביל להשמנת יתר.
טיפול באנורקסיה. טיפול באנורקסיה הוא קשה, מפני שאנשים עם אנורקסיה מאמינים שהכל בסדר אצלם. חשוב שהטיפול באנורקסיה יתחיל סמוך ככל שניתן לתחילת התפתחות ההפרעה, ואז אפשר לבצעו במסגרת הסביבה הטבעית של הנערה ולא בבית חולים.
סוגי הטיפול באנורקסיה המקובלים כיום הם: טיפול דיאטני, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול תרופתי, ובמקרה הצורך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, במחלקה להפרעות אכילה ועוד. הצוות המטפל באנורקסיה צריך להיות רחב ולכלול, בין השאר, פסיכולוג, פסיכיאטר, רופא פנימי, דיאטנית, אחות בית הספר (במקרה ומדובר בתלמידים), ועוד. וזאת על מנת שכל ההיבטים של הבעיה "יכוסו" על ידי אנשי צוות מתאימים. צוות זה לומד את מבנה המשפחה של הנער/ה החולים ויחסי הכוחות הפועלים בה, מכיר את הלחצים הפועלים עליהם, ומנחה כיצד לאפשר להם לנהל את חייהם תוך עזרה, ולפתח זהות עצמית חזקה.
התייחסות מאוחרת לבעיה מחמירה את המצב. במקרים קשים נערות נותרת במצב של אל וסת לכל ימי חייהן (כשליש מן המקרים), ובמצבים חמורים עוד יותר של חולות אנורקסיה, יש אף תמותה שמגיעה לשיעור של 55%-15% מכל הנערות החולות.
חולי אנורקסיה שנמצאים בשלב מוקדם של אנורקסיה (חולים פחות מחצי שנה או שסובלים מירידה במשקל בצורה מתונה) עשויים לעבור את הטיפול בהצלחה בלי להיות מאושפזים. אנשים עם אנורקסיה חמורה יותר צריכים לעתים אשפוז.
הטיפול באנורקסיה הוא ארוך וכולל, כאמור, יותר משינוי הרגלי האכילה של הבן אדם. חולי אנורקסיה בדרך כלל זקוקים לייעוץ פסיכולוגי במשך שנה או יותר כך שיוכלו לעבוד על שינוי רגשותיהם שגורמים להפרעות האכילה.
פרו אנורקסיה (עידוד אנורקסיה). פירוש המושג פרו אנורקסיה, או בקיצור פרו אנה, הוא בעד אנורקסיה. המושג פרו אנורקסיה מתייחס לבנות, לרוב צעירות, שחושבות שהאנורקסיה היא דרך חיים ולא מחלה, ונעזרות זו בתמיכתה של זו כדי לא להישבר בצום הממושך.
בשנים האחרונות הולכת וגדלה הפופולריות של אתרי אינטרנט פרו-אנורקסיה ופרו-מיה (פרו בולמיה). באתרי פרו אנורקסיה, ניתן למצוא נשים שכל עולמן סובב אחר רזון והרעבה עצמית. ניתן למצוא באתרי האינטרנט הללו את כל השיטות, התכנונים ודרכי הביצוע שיגרמו להורים לא לשים לב, ויעזרו לבנות להעביר כמה שיותר שעות ואפילו ימים מבלי לעכל שום סוג של מזון. קיימת כיום מלחמה כנגד אתרי פרו אנורקסיה ולכן מרביתם נסגרים, וקיימות כיום קריאות רבות להכריז על פרו אנורקסיה כפשע, כדבר שאינו חוקי ושיש לאכוף אותו.
דוגמניות אנורקסיות. בשנות האלפיים, בהן "רזה נחשב יפה", קיימות דוגמניות אנורקסיות ושחקניות אנורקסיות רבות. כך למשל, מרי-קייט אולסן, קייט מוס, קיירה נייטלי, היו או עדיין אנורסיות, ורשימה המפורסמות האנורקסיות עוד ארוכה.
לאחרונה פוחת מספר הדוגמניות האנורקסיות, עקב המלחמה באנורקסיה הכוללת מסעות פרסום, הטלת סנקציות על דוגמניות אנורקסיות כגון איסור על עלייה למסלול הדוגמנות ועוד.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
תזונה נכונה - ירידה במשקל
פורום זה הוא המקום להתייעץ אודות תזונה בריאה. כאן תוכלו ללמוד על תזונת ספורט, דיאטה, הורדה במשקל, הרזיה, שמירה על תוצאות, תפריט מאוזן, דיאטת חלבונים, דיאטת לחם, תזונת ילדים ועוד
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)