איזה מדלל דם הכי מתאים לכם?

האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה ה-European Society of Cardiology, פירסם לאחרונה הנחיות חדשות לטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חריפה.

תסמונת כלילית חריפה הינה ביטוי לחסימת אחד מהעורקים האחראי על הזרמת הדם ללב. החסימה נגרמת כתוצאה מהיווצרות קרישי דם וטרשת עורקים, המביאה ברוב המקרים להתפתחות התקף לב, המתרחש תוך שעות או ימים מהופעת התסמינים.

בקבוצת הסיכון המוגבר ללקות במחלה נמצאים אנשים הסובלים מעודף משקל, מעשנים, חולי סוכרת , בעלי יתר לחץ דם ורמה גבוהה של כולסטרול ובעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם.

כידוע, חולים הסובלים מתסמונת כלילית חריפה עשויים לחוות שיפור משמעותי במצבם בעזרת טיפול נוגד קרישה (טיפול מדלל דם), המוריד באופן יעיל ביותר את הסיכון למוות כתוצאה מהתקף לב ואת הסיכון לדימומים קשים.

מקווי המנחה החדשים עולה כי התרופה אריקסטרה (Arixtra) דורגה כטיפול הראשוני היעיל, הבטוח והמומלץ ביותר בקרב חולים להם נקבע מתן טיפול תרופתי ולא פולשני של צנתור.

הטיפול באריקסטרה קיבל ציון גבוה כטיפול ראשוני שאינו פולשני, בהנחיות הטיפול החדשות למחלת לב כלילית חריפה.

ציון גבוה זה מבוסס על תוצאות חיוביות ומשמעותיות שהתקבלו בשני מחקרים חדשים ורחבי היקף, שכללו למעלה מ-32 אלף חולים עם תסמונת כלילית חריפה.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום ניתוחי לב
פורום שיקום לב
פורום קרדיולוגיה ילדים
פורום שומנים בדם, מחלות לב

המחקרים הראו כי הטיפול באריקסטרה מוריד ב-17% את הסיכון למוות כתוצאה מהתקף לב וב-48% את הסיכון לדימומים קשים, בקרב חולים עם תסמונת כלילית חריפה, לעומת הטיפול המקובל שאינו פולשני.

כמו כן, הטיפול באריקסטרה מוריד את השכיחות להישנות המחלה בקרב חולים אלו, המצויים בסיכון מיידי או בסיכון לטווח ארוך ללקות בהתקף לב חוזר ותמותה עקב בעיות בלב.

מסקנות המחקר התבססו על בחינת יעילות הטיפול, שהוריד את אחוזי התמותה ל-2.9% בקרב החולים שטופלו בו, לעומת 3.5 אחוזי תמותה עם הטיפול המקובל, כמו גם הוריד את אחוזי הדימום ל-2.2% לעומת 4.1% עם הטיפול המקובל.

הנחיות הטיפול הנכללות בקווים המנחים החדשים קובעות, כי כאשר מדובר בחולים עבורם נקבע מתן טיפול תרופתי ולא פולשני יינתן טיפול תרופתי נוגד קרישה עם עדיפות לאריקסטרה.

לכתבות נוספות בנושא לב:
צינתור: סטנט מצופה או רגיל?
מחלות לב וכלי דם, הגירסה הנשית
מום בלב? שימו מטריה
שמירה על הלב, דרך האינטרנט
פקקת ורידים: זהירות קריש

כמו כן, בחולים שאינם בסיכון גבוה ושהליך טיפול פולשני בהם עדיין לא הוכרע, ינתן תחילה טיפול נוגד קרישה עם עדיפות לאריקסטרה. הטיפול באריקסטרה יימשך במקביל למתן טיפול פולשני, שיתקבל בהמשך, על פי הצורך.

פרופ' ז'אן פייר באסאנד, ראש המחלקה לקרדיולוגיה באוניברסיטת בית החולים ג'ין מינג'וז, בסנקון בצרפת והנשיא היוצא של האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה, שכיהן כיו"ר הוועדה לכתיבת הקווים המנחים של האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה ציין: "ממצאי המחקרים הנרחבים הראו ירידה משמעותית בתמותה ובדימומים קשים עם הטיפול הניתן באריקסטרה, בהשוואה לטיפולים הקיימים.

האישור האירופאי שניתן לאחרונה לטיפול וההמלצות הברורות לשימוש בו, כפי שבאות לידי ביטוי בקווים המנחים לטיפול בתסמונת כלילית חריפה, יעמידו בפני הרופאים אופציה טיפולית חדשה, שהוכחה כבטוחה וכיעילה יותר לטיפול בחולים ומורידה אצלם את הסיכון לתחלואה חוזרת לאורך זמן", מציין פרופ' באסאנד.

הטיפול באריקסטרה קיבל כאמור לאחרונה את אישור סוכנות התרופות האירופאית ה-EMEA ואף ממתין כיום לאישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA וכן משרד הבריאות הישראלי.

קווי המנחה גורסים עוד כי טיפול נוגד קרישה מומלץ לכל החולים תסמונת כלילית חריפה בצירוף לטיפול בתרופות נוגדות תסיות-דם (antiplatelet drugs).

בחירת הטיפול נוגד הקרישה המתאים לכל אדם צריכה להיעשות לפי רמת הסיכון ממנה סובל האדם בכל הנוגע למחלת לב איסכמית ולדימומים. כאשר מדובר במקרים דחופים, יש להשתמש בהפרין, בקלקסן או בטיפול מדלל דם הנקרא אנגיומקס (Bivalirudin).

כאשר מדובר ברמת סיכון נמוכה לסבול מדימומים, הרי שאריקסטרה הינה הבחירה הראשונה כאמור, כאשר אחריה מומלץ לעשות שימוש בקלקסן.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר