בן שנתיים ותשעה חודשים מדבר בהברות

מיכל שלום
תאורך על שיבושי הדיבור של בנך אינם חריגים. שיבושים רבים בהגייה בגיל זה הינם תקינים לגיל ולכן נפוצים מאוד. ישנו אחוז מסויים של ילדים שאצלם השיבושים יותר נרחבים ופוגעים במובנות הדיבור ואז הם צריכים טיפול.
לגבי השפעות עתידיות זה כמובן מוקדם מדי לחשוב על כך (לאחר קבלת אבחנה וטיפול ניתן לדעת האם מדובר בקושי בלמידה שעלול ללוות את הילד לאורך חייו או בקושי ספציפי).
לגבי ההבנה את מארת כאן משפט שילד בגיל בנך אינו צריך להבין בשל מורכבות המשפט ולא אורכו.
לגבי עידוד ההבעה - בעיקרון חשוב לו לעבוד על הנושא: לא לבקש שיגיד , לא לחלק מילים לחלקים וכן הלאה.
כן מומלץ: לדבר על בנך במשפטים קצרים בקצב איטי ובהגייה ברורה קח שיקבל דגם טוב וכן לחזור על מבעיו בצורה כזו (כחלק מהשיחה ולא כתיקון כדוגמת "תקשיב ככה אומרים...". במקביל אפשר להנות ממשחקי צלילים (ולא מילים). למשל כשמסיעים רכבת אומרים טו - טו - טו, בהמשך אפשר להכיר גם רכבת שעושה טו - טי וכן הלאה. את זה עושים גם רק ע"י חשיפה, זאת אומרת שבזמן משחק את משמיעה צלילים חוזרים לאותו משחק ולא מבקשת מבנך להגיד. בהרבה מקרים הוא יחקה אותך מיוזמתו.
לפני האבחון חשוב לבצע בדיקת שמיעה עדכנית, אם עדיים לא עשיתם כזו.
חשוב לי להדגיש שתפקידכם המרכזי כהורים במצב זה הינו להנות מתוכן הדברים, להבין בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים ואיפה שלא הבנתם להעזר בשיטות אחרות כדי להבין מה הכוונה.
שיטות אחרות_> לשאול שאלות מכוונות (כדוגמת "זה משהו במטבח?) או לבקש מבנכם שיראה למה הוא מתכוון.
בהצלחה