אילם כבר שבוע, ממחלה ומתחיל להתחרפן

שלום. אני בחור בן 26 מאזור תל אביב. לפני כשבוע חליתי במחלת טונסיליטיס ( יש לי 12 אפטות על השקדים בגרון ). לפי הרופאים המחלה אמורה להסתיים תוך שבוע נוסף. ( סה"כ שבועיים ) בגלל הכאבים בגרון, אני לא יכול להוציא מילה כבר שבוע! אפילו לא ללחוש! כואב לי נורא לבלוא ולאכול, ולכן אני אוכל מינימום מזון. הרופאים המליצו לא לדבר שאתרפא מהר יותר. סימפטום נוסף של המחלה שההרגשה הכללית ממש גרועה. הבעיה שלי היא פסיכולוגית. אני אדם שמדבר הרבה מאוד, ותמיד יש לי מה להגיד על כל דבר :) עקב המחלה, אני לא יכול להביע כאסים, להוציא אגרסיות, ובכלל לבטא את עצמי. במהלך שבוע המחלה נאלצתי לסיים חוזה בחברה שעבדתי בה, להחזיר את הרכב, לסגור חוזה חדש, לעשות את כל הפגישות עם אנשי הביטוח, ולעבוד מול כל האנשים בחברה, וכל זאת בלי להוציא מילה אחת!!!!!!!!!! הכל באמצעות פתקים. אשתי לא תומכת בי לחלוטין, ורק מתעצבנת שאני לא מדבר איתה. אפילו אחרי שהראתי לה צילום של השקדים שלי ( שנראים במצב נורא ) זה לא עוזר. היא אומרת שאני מתחלה ומגזים. כל פעם מתקשרת אלי לסלולרי ומתחילה לדבר איתי ולשאול כל מיני שאלות דפוקות, למרות שאני אומר לה פעם אחר פעם שאני לא מסוגל אפילו ללחוש, ושתכתוב מיסרונים. היא מתכחשת לחלוטין למחלה. הבן שלי, בן שנה וחצי, לא מבין למה אני לא מדבר איתו, ומתעלם ממני לחלוטין. כנראה חושב שאני לא מדבר איתו משמעו שאני כואס עליו. כל האנשים בעבודה הפנימו את בעיית הגרון הזמנית שלי, ומקבלים את העובדה שאני מתקשר איתם עם פתקים, אבל המזכירה של החברה, שמה פס על המצב הרפואי שלי, ולא מוכנה לקרוא את הפתקים שלי! כשאנשים דווקא ניסו לעזור לי בכך שאנו לטלפונים שלי, עשו שיחות בשבילי כשאני כותב להם מה להגיד, המזכירה, כל פעם שהבאתי לה פתק שכתוב עליו משהו, זרקה אותו לצד השולחן ואמרה לי לדבר. רק אחרי שכתבתי לה מייל ארוך וזועם על ההתנהגות שלה, והמצב הרפואי שלי, התחילה לקרוא את הפתקים שלי, בקושי. אני יודע שהמחלה תגמר עוד כמה ימים, אבל אני פשוט משתגע בימים האלה! במקום להוציא את האגרסיות בדיבור, אני דופק על שולחנות, מושך בשער על הראש ופשוט מתחרפן. כיצד אנשים עם בבעיות דיבור קשות מתמודדים עם זה ?