גמגום אצל ילד בן שנתיים וחצי

אסתר שלום,
אני מצרפת תגובה של חן לדרר לשאלה דומה:
בגילאי 2-3 הופעה של חוסר שטף הינה אופינית וקורת במקביל להתפתחות השפתית. לרוב הילד אינו מודע לכך ואם מודע לכך זה בד"כ נובע מתגובת הסביבה. חשוב מאוד לא להתייחס לכך , להמשיך לדרוש מבחינה התנהגותית כרגיל. מבחינה שפתית מומלץ בתקופות כאלו למעט בשאלות כך שבינכם יוכל להחליט מתי ליזום שיחה ומתי לא וכן לפנות אליו בדיבור מעט איטי ורגוע (אך לא לבקש ממנו לשנות את דיבורו)
דברים נוספים שעוזרים הינם שירים ודיקלומים בהם אין גמגום.
זה ברור שכהורה מאוד קשה לראות את ההתקעות הזו אך חשוב לזכור שככל שתהיו יותר רגועים וסבלניים תעזרו למנוע החמרה בנושא.
התופעה בד"כ נעלמת לאחר 2-3 חוד' ולעיתים אף יותר, אם היא לא תעבור אז פנו לאבחון קלינאית תקשורת.
תוכלו להכנס גם לאתר אמב"י שם יש חוברת הדרכה מפורטת להורים.

היי,
בני בן שנתיים וחמישה חודשים. הוא דיבר נפלא, ברור ובמשפטים מורכבים מספר חודשים, עד אשר לפני כחודש הוא החל לגמגם. הגימגום קרה לעיתים רחוקות ולא התרגשנו מכך. לפני שלושה ימים המצב החמיר, ובני מוצא את עצמו לא מצליח לומר ולו מילה אחת ללא גמגום. הוא יכול "להתקע" בהברה הראשונה של המילה למעלה מ-10 חזרות, ולעיתים הוא מתייאש ואומר "אני לא יודע".
אני מודאגת מהעניין ובינתיים לא עושה שום פעולה אקטיבית על מנת לנסות ולעזור לו מלבד להיות סבלנית, להקשיב, לא להשלים עבורו את המשפט וכד'.
שאלתי היא: האם יש צורך לקחת אותו לאבחון בהקדם האפשרי או שהתופעה מוכרת וסבירה בגיל זה ואפשר לחכות מספר שבועות/חודשים?
תודה רבה,
מיכל

שלום לך,
כמו שאת רואה מכמות הפניות בפורום בנושא זה - זו תופעה מאד שכיחה, במיוחד בגיל זה.
איך שאת נוהגת עם בנך נשמע טוב. במידה והוא מוותר ומביע תסכול מכך שאינו מצליח - חשוב לעודדו ולומר לו שאת בטוחה שיצליח בסוף לומר מה רוצה. תמשיכו להשאר רגועים ופסיביים כגדרתך ואין שום סיבה לעשות "ענין" כי זה יעבור מייד לילד. אני שוב מדגישה - אצל רוב הילדים זה עובר ולא נשאר זכר. בימים שיותר נתקע - תשתדלו פחות להתעסק בפעילויות מילוליות - פחות לשאול שאלות ולשוחח ויותר ליהנות מפעילויות פיזיות או להבדיל - לשיר שירים, שנותנים חווית שטף.
תופעה זו אמורה לעבור תוך מספר חודשים בודדים.
שוב, במידה ואת לחוצה ורוצה להתייעץ - תמיד אפשר, ואז תוכלי לקבל הדרכה מפורטת יותר.

אין תשובה לשאלה של אסתר על גימגום

אורן שלום
בהמשך לשאלתה של אסתר יש תשובה של ענת תבור תוכל לקרוא אותה, כמו כן יש תשובה מפורטת בנושא חוסר שטף ב'שאלות נפוצות' כמובן אם יש לך שאלה אתה מוזמן להעלותה ונענה לך במהירות האפשרית

שלום,

הבן שלי גם בן שנתיים וחודשיים, ילד מקסים עם אוצר מילים גדול ומפותח לגילו.

בשבועיים האחרונים התחילה אצלו תופעה של גימגום, שבעצם הוא נתקע בהברה הראשונה גם כן כמו שאת מתארת אצל הבן שלך.
נאמר לי לא להתייחס ולחכות לראות איך זה מתפתח אבל אני דואגת שזה לא יעלם מעצמו.
אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית בעניין גם כן.

תודה מראש.

כמו שאמרתי לעינב בתגובה למעלה עלייך לראות אם יש תרומה בטיפול הקונוונציונלי או שמדובר באבחון קלינאי ובהרגעת המצב ומציאת סיבה רגשית לבעיה ..כאחד שעבר את הטיפולים האלו אני יכול להגיד לך שבסופו של דבר הייתי צריך להתמודד עם המצב לבד ולשמחתי הצלחתי . אשמח לתת לך ייעוץ והכוונה מניסיוני האישי ושוב אדגיש אין מה לוותר אני הייתי מגמגם כרוני

כפי שתראי בהתכתבויות הרבות בנושא וכן בתשובה המפורטת במדור 'שאלות נפוצות' התופעה שאת מתארת אינה נחשבת לגמגום אלא לחוסר שטף התפתחותי.
אם את מאוד מודאגת את יכולה לפנות לקלינאית תקשורת כבר עכשיו אבל ברוב המקרים היא תתן לך הדרכה ואז תשאיר אותכם במעקב.
אנחנו לא מטפלים ברוב המקרים בשלב כל כך התחלתי של חוסר שטף גם כי זה לרוב עובר בעצמו וגם כי התמקדות בדיבור בשלב כזה עשויה להזיק.
קראי את ההנחיות המפורטות כיצד להתנהג בתקופה כזו כדי לעודד שטף ותראי אם זה נותן לך מענה מספק, אם את עדיין מודאגת פנ לפגישת אבחון

שלום
גם לביתי התעוררה אותה בעיה ממש פיתאום.
ניסינו לגשש בגן אם קרה משהו אבל כמובן שגם אם קרה אף אחד לא יגיד כלום.
זה נמשך כבר חודש.
המילים נתקעות לה וממש נגמר לה האוויר. זה מתסכל מייאש וכואב שבא לנו לבכות.
היא כל כך מתאמצת לדבר. לעיתים היא נתקעת ואז לוחשת כי כנראה שהיא מתביישת.
היא ממש רק החלה לדבר משפטים ואז זה קרה.
קראתי המון באינטרנט על כך והעברתי את המסר והוראות ההתנהלות מולה לכל בני המשפחה ואף הבנתי שזה מוקדם לטיפול ובקופ"ח לא מפנים לקלינאי תקשורת מאחר וזו רק ההתחלה. מה עושים??? האם יהיה בסדר? האם יש משעבר חוויה כזו ויכול לעזור? אם לדרוש קליאי תקשורת או לגשת באופן פרטי כדי לא לבזבז זמן???
המייל שלי רשום.
אשמח לקבל תגובות

ראם

שלום ראם
זה גם קרהנ אצלנו במשפחה הקרובה וההורים דאגו אך קיבלו את ההנחיות המפורטות כאן וזה אכן עבר אחרי יותר מחודשיים במקרה שלהם , יכול להיות שלבת שלך יקח פחות או יותר .
יש לעקוב אחר ההנחיות הנכונות ובצעם , כמוכן יש לעקוב אחר ההתפתחות אצל הילדה ולראת שהמצב לא מחמיר אלא נרגע ויש לה זמנים של שטף.

בהצלחה