בן 4 עם איחור שפתי

שלום,
בני הבכור בן 4 וחודשיים בעל ליקויים שפתיים - לא מרכיב משפטים מורכבים,מדבר בהטיה של זכר ומעט מאד, אם בכלל, בהטיית נקבה. מדבר כשצריך משהו וגם אז לא תמיד מצליח להגיד משפט. סובל מבעיות היגוי (נולד עם לשון מחוברת, והיא קצרה לדעתי האישית ולא מתגלגלת לו כראוי בפה).מתעלמת מצלילים קצרים - את, ב, ל, עם וכדו'. אובחן ומטופל מזה למעלה מחצי שנה ע"י מרפאה בעיסוק + קלינאית.בעל ביטחון עצמי מרשים, מדבר בפני קהל ללא בושה, בעל תפיסה מוסיקלית וכושר חיקוי טובים מאד. מעדיף קיצורי דרך על מנת לחסוך מאמץ. אוהב מאד להיות בעל תפקיד בבית ובגן..
ניסינו לתת לו מסה של טיפולים אינטנסיביים שגרם לגימגום נוראי. הורדנו את העומס וקצת נרגע אבל עדיין יש לפעמים גמגום. וזה קצת משגע אותי כי הוא הרי יודע לומר את המילה, ועדיין כאילו נתקע סתם. (דיברנו איתו עד גיל שנתיים וחצי יידיש והפסקנו בבת אחת כי הגענו למסקנה שזה לא הולך ואנחנו מזיקים לו..)
נכחתי בטיפול של הקלינאית תקשורת והילד לא הוציא משפט אחד כל השיעור! ואני יודעת שהוא מסוגל. הרגשתי שהיא לא גוררת אותו לדיבור. עוברת מהר מאד ממשחק למשחק. יצאתי בתחושת פספס נוראית שכל הזמן (לא יכולתי להיות נוכחת בטיפולים עד עכשיו) בוזבז לריק ואין פלא שהילד לא התקדם דרך הטיפולים האלה. השגנו לו גננת שיח שלוקחת אותו לטיפול כמה פעמים בשבוע ועובדת איתו מאד יפה.
הומלץ לנו להעביר אותו לגן שפתי ואנחנו בתהליכים.השתכנעתי כבר שזה הפיתרון עבורו למרות שזה כרוך בנסיעה וטלטולים וקצת רחמנות על הילד. אבל יש אפשרות שאם ניקח לו קלינאית מומחית יותר תהיה יותר התקדמות? אני אישית עובדת איתו בבית מנסה כפי יכולתי לגרום לו לדבר ולדבר איתו בקצב איטי ובצלילים קצרים מודגשים אבל זה קשה מאד ולפעמים מתסכל.
יש לי איזו תחושה שלא ממש הבינו מה הבעיה שלו ואיפה הוא תקוע, האם אפשר בכלל לזהות בגיל כזה ובמיוחד כשיש לו בעית תקשורת מה שורש הבעיה. למה הוא לא מטה פעלים?למה לא מצליח להרכיב משפט?(לצטט מסרטים ולהלביש במקום מתאים הוא מסוגל יופי..)
הוא משתפר ומנסה בכל כוחו אבל הדרך עוד ארוכה...
(אולי שמץ של עידוד?:)) בבקשה..