התלבטות בנושא קליאית תקשורת

בני בן שנתיים וחודשיים , רק לפני כחודש התחיל לפתוח את הפה . הוא ילד מאד מאד מאד מפונק , ובמשך כך הזמן הוא די התרגל שאנחנו מבינים אותו אפילו בלי שדיבר , הוא היה מסביר את עצמו בצורה מדהימה ללא דיבור , הרבה בעזרת העינים והידים . כרגע הוא אומר בצורה יפה מאד כ-10-15 מילים - ללא בעיות , מעבר לכך הוא אומר עוד מילים ומנסה לחזור על מילים שאנחנו אומרים לו - אבל באופן חלקי ,למשל "כסא " הוא אומר "כס" , כשניסינו להתעקש איתו להגיד כסא - הוא אמר מצוין . גם מילים שהוא לא מכיר ניסינו להגיד לו ולאחר כמה חזרות הוא אמר יפה , אבל שוב לא את כולם ( הנסיונות התחילו רק היום וזאת לאחר שהגננת המליצה על פניה לקלינאית ) .הילד מבין כל מה שאומרים / מדברים , כל מטלה הוא מבצע בצורה מדהימה , שואלים שאלות - הוא מגיב .אבל עדיין הגננת המליצה אולי לגשת לאבחון - היא טוענת שהוא צריך להגיד לפחות 4 שמות של חברים והוא מציין רק שם אחד , כשאנחנו אומרים את השמות הוא ממש מגיב בשמחה .. ברצוני לציין שגם ילדי הבוגרים החלו לדבר רק בגיל 2.5-3 וכן אני ובעלי לא התחלנו לדבר לפני גיל 3 -ועד היום לא סותמים ....
אני בהתלבטות עצומה האם יש צורך בקלינאית או שמא הדיבור יבוא עם הזמן , אני נוטה לחשוב כי ברגע שאגש לקלינאית ברור שהיא תמצא אותו כזקוק לעזרה - זהו תפקידה , לא ?!
כשמדברים איתו בבית , בגן הוא ממש בולע כל מילה בשקיקה , רואים שהילד מבין ומפנים את הדברים , אני נוטה לחשוב כי רק עכשיו הוא מתחיל את ניצני הדיבור - היתכן ?
ממש אודה על יעוצכם בנדון - אני די מתוסכלת היום מהעניין .