צרבת

שלום רב!אני בת 32.לפני כ-4 שנים בתחילת ההריון השני שלי התחלתי לסבול מצרבות.עד אז לא ידעתי מה זה צרבת.בהריון נעזרתי במאלוקס.לאחר הלידה הצרבות לא עזבו אותי והתחלתי אומפרדקס אחד בבוקר . הטיפול הנ"ל עזר לי מאוד.בשנתיים האחרונות אני סובלת מירידות ועליות ויש ימים שהצרבת מלווה אותי עד לשינה למרות האומפרדקס ותרופות סבתא-שקדים,קרח,סודה לשתיה וכו'.ניסיתי לתקופה גם לנטון ללא שיפור.יש לציין כי לא ראיתי כל קשר לסוג המאכלים ולכמויות-ניסיתי טיפול תזונתי ללא הועיל.לפני 10 שנים הופיעה לי הרגשה של "חתיכות בגרון" לאורך כל היום ועשיתי בדיקת גסטרו שיצאה תקינה לחלוטין והתחלתי ליטול כדורים נוגדי חרדה שעזרו במעט.בכל שנות נעוריי סבלתי מקיבה עצבנית וערכתי בדיקות רבות כולל צילום בריום קיבה.כולן תקינות.שאלתי היא-מדוע לא עזבו אותי הצרבות מאז תחילת ההריון?(לא חזרתי למשקלי שלפני ההריון ).העניין מפריע לי מאוד ביום-יום וככל שאני חושבת על זה ומעסקת בזה זה מתגבר.בדיקת הגסטרו היתה טראומטית מאוד עבורי,הטשטוש לא השפיע עליי כנראה כי אני מורגלת לכדורי הרגעה.האם ניתן לבצעה בהרדמה?רופא משפחה הציע מעבר לנקסיום.אולי אוכל להתחמק מהבדיקה הנוראית כל כך עבורי ולנסות טיפול תרופתי אחר?בדיקות נשיפה חוזרות שללו חיידק הליקובקטור.כבר שבועיים אני נוטלת 2 אומפרדקס ביום-אחד בבוקר לפני האוכל ואחד בלילה לפני השינה(בהמלצת הרופא).אין שיפור.אני חרדה מאוד שמא יש לי משהו קטלני בקיבה שעדיין לא גילו .מה דעתך?האם יש כאן שילוב של בעיה פסיכולוגית?