התמודדות עם אנשים עצבניים מאוד

שלום יעל,
אני מבינה שאת בעשור השישי לחייך ועם זאת לא ציינת כמה זמן את עובדת שם. בכנות, עושה רושם שמנהלייך הם אנשים שבוחרים בפתרונות קלים, חסרי מעוף וילדותיים (ואני מאוד עדינה פה בבחירת המילים). במקום לקחת אחריות על היותם כאלה ולהבין שיש להם בעיה קשה ולטפל בה (ואפשר לטפל!), אז הם חושבים שלהודות שהם כאלה ולהודיע על כך מראש פותרת אותם מלקיחת אחריות על התנהגות אנושית לא הולמת ולא מכבדת. דרך אגב, סביר להניח שהם כאלה בעיקר כלפי עצמם. אין להם כנראה יכולת ניהולית אמיתית, כזו שגורמת לאנשים לרצות בקרבתם ולהעריך אותם. מאוד קל לבחור בדרך הקלה ולא להסתכל לבעיה בפנים. העובדה שאת מסכימה לשהות בסיטואציה כזו חולה מצריכה בדיקה עצמית גם אצלך. עד כמה שאנחנו חושבים לעיתים שאין לנו אפשרות לעזוב, בסופו של יום ההסכמה לשהות במקום מתעלל היא בחירה ולא אילוץ . האם ההישארות שם שווה את הבריאות שלך? מתי מגיע הרגע האמיתי שבוא מבינים שאי לשנות אחרים, אבל גם לא חייבים להסכים לתת להם להמשיך להשליך עלינו את פח האשפה המילולי והאנרגטי שלהם? אני לא יכולה לייעץ מפה כי אני בהחלט לא מכירה את כל הסיפור כולו ואני גם לא פסיכולוגית, אבל אני כן יודעת, שכל עוד את לא עונה להם חזרה בעוצמה ואסרטיביות ושותלת אותם במקום על ההתנהגות הזאת, או לחילופין קמה והולכת זה ימשך ויהפוך יותר ויותר גרוע כי השתיקה שלך נותנת להם לגיטימציה להמשיך ככה.
באהבה,
איה הוד