קבוצת חוקרים אנגלים מאוניברסיטת קולג' לונדון מציעה כי חלקים במוח "נסגרים" ברגע שבו אנחנו ממצמצים. לטענת החוקרים הם יכולים להסביר מדוע אנשים לא שמים לב לכך שהם ממצמצים.
מצמוץ נמשך בין 100 ל-150 אלפיות השנייה. אדם ממוצע ממצמץ בין 10 ל-15 פעמים בדקה כדי להעניק לעין את רמת הלחות הנדרשת ואת מנת החמצן לקרנית. בזמן המצמוץ אין לעין שדה ראיה וכמו כן לא מגיע אור לעין, אבל הדבר לא נתפש בחושינו כיוון שפעולת המצמוץ כה מהירה, וזו גם היתה מטרת המחקר - לברר מדוע לא מפריעה לנו העובדה שאנו חווים הפסקות כה מרובות בראייה.
המחקר נסמך על מכשור מתקדם שבמרכזו הועמד מתקן סיב אופטי שמטרתו היתה לאתר את השפעות המצמוצים על המוח. המתקן הותאם לפיותיהם של המתנדבים שהושכבו במתקן סריקת מוח מגנטי. חוקרים מצאו כי פעולת המצמוץ דיכאה את הפעילות המוחית הקשורה בקליפת העין ובחלקים פנימיים נוספים של חלל המוח, חלקים אשר פעילים בדרך כלל כאשר אנשים נעשים ערים לעצמים בהם הם חוזים.
דווינה בריסטו, מהמכון הנוירולוגי באוניברסיטת קולג' לונדון, אשר הובילה את המחקר אמרה כי "יתכן כי הדיכוי באופן ארעי של הפעילות המוחית שמעורבת בערות הויזואלית שלנו, הינו מנגנון שמטרתו למנוע ממוחנו לשאול שאלות על הפסקות הראיה התכופות".
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)



