פורום סרטן העין (אונקולוגיה של העין) - יש לך שאלה?

שולי שלום,
זה יכול להיות משהו שפיר (אך שמחייב הסרה אם גדל באופן מתמשך) כמו פטריגיום, או גידול טרום ממאיר או חלילה אפילו גידול ממאיר. יש לפנות לרופא עיניים בשבוע-שבועיים הקרובים.
חשוב מאוד שאם מסירים את זה, הדגימה תגיע לפתולוג עיניים. לא פחות חשוב שמי שמסיר את זה יידע איך לשלוח את זה לפתולוג, אחרת עלולה להיות טעות באבחנה.

דבורה שלום,
אכן חלק מהגידולים השפירים עלולים להפוך ממאירים.
לעיתים זה קורה בעצמם ולעיתים בעקבות הטיפול הראשוני.
מידת הסכנה תלויה בסוג הגידול הראשוני אותו לא ציינת.
בהצלחה.

אבי שלום,
כל קרינה פוגעת במבני העין ובתיפקודם.
המבנים היכולים להפגע הם העדשה, הרשתית ועצב הראיה.
בתלות במינון הקרינה ובאופן מתן הקרינה, הנזק עלול להיות רב יותר. גם גודל הגידול הקובע את כמות הקרניה שיש לתת, ומיקום הגידול בתוך העין עלולים להחמיר את הנזק שייגרם מהטיפול, ללא קשר לסוג הקרינה.
בספרות נקבע כי הקרנה בלוחית יוד ראדיואקטיבי פוגעת בעין יותר מאשר הקרנה עם לוחית רוטניום רדיואקטיבי (לוחית בה אנו משתמשים בהדסה).
בהצלחה.

ממברנה שצומחת מעל פני שטח הרשתית = epiretinal membrane או ERM בקיצור.

יפתח שלום,
שאלה חשובה, והתשובה היא שיש טעות בשאלה.
לרופאי עיניים המומחים בטיפול בעפעפיים ובארובה יש אפשרות לקחת דגימות מחלקים רבים של ארובת העין, אפילו מפיסגת הארובה הרחק מאחורי העין (הרחק זה מושג יחסי כמובן לרופאי עיניים שמודדים הכל במילימטרים ובמיקרונים).

הי עמרי,
נדיר שפזילה במבוגרים תהיה סימן לגידול בעין.
אז ראשית אתה יכול להרגע. שנית, כדי לדעת בוודאות אמליץ שתפנה לבדיקת רופא עיניים.
בהצלחה.

אורלי שלום,

יש דיווח אחד בודד הקושר חשיפה לשמש עם מלנומה של הענביה, ולא בהכרח באנשים עם עיניים בהירות.
כן נמצא שבסקנדינבים ובבעלי עיניים בהירות יש שכיחות גבוהה יותר. אין מה לעשות כדי להמנע.
רצוי להבדק באופן קבוע, לפחות אחת לשנה כדי לאתר גידול בשלב מוקדם.

אורון שלום,

רטינובלסטומה יכולה להופיע כבר ברחם.
לעיתים גם במשפחות עם מספר ילדים חולים, המחלה יכולה להופיע מאוחר יותר בחודשים הראשונים לחיים, ולא ניתן לראות אותה אפילו בבדיקה בהרדמה במהלך החודש הראשון לחיים.

שימי שלום,

כאב בעין הוא בד"כ סימן לתהליך דלקתי ולא לגידול.
פזילה יכולה להיות סימן לגידול.
שילוב לשהם עדיין יכול להעיד על גידול בארובה, אך סביר יותר שמדובר בתהליך דלקתי בארובה שגם אותו לא כדאי להזניח, ולכן אנא פנה בהקדם לרופא עיניים.

ניתאי שלום,
בלי תמונה יהיה מאוד קשה לעזור לך. יש גידולים בפני שטח העין שצבעם לבן, ויש נגעים לבנים שאינם גידולים.

נפתלי שלום,

בד"כ להקרנה מקומית (בראכיתרפיה) יש פחות תופעות לוואי ופחות נזק רקמתי בהשוואה להקרנה חיצונית.
מאידך, לא בכל גידול ניתן לטפל בהקרנה מקומית, ובימינו יש שיפור אדיר ביכולת של הרדיותרפיסטים להקרין את הגידול עם מינימום נזק לרקמות שמסביב.
יש גידולים גדולים מאוד שטיפול בהם עם בראכיתרפיה יגרום לתמס של קיר העין, בעוד שהקרנה סטראוטקטית שלהם (חיצונית) תשמור טוב יותר על קיר העין.

יהודה שלום,
האם אתה מתכוון ל-sebaceous carcinoma?
אדנוקרצינומה נדירה ביותר בעפעפיים, זוהי מחלה של המעי, הריאות והשד. אם התכוונת ל-sebaceous carcinoma אז חשוב לדעת מהי מידת מעורבות הרקמה, האם ניתן לכרות/להקרין? האם כל פני שטח העין מעורבים? עברת ביופסית מיפוי של פני שטח העין?

רון שלום,
כמו שהבנת, אין מספיק מידע לעזור לך בשלב זה.
האפשרויות כוללות הקרנה חיצונית או פנימית, כמותרפיה, אימונותרפיה, וניתוח. כל גידול, וכל מיקום ספציפי בארובה והטיפול המתאים להם.

מאירה שלום,

ראשית, כמו בכל ניתוח, יכול להיות דימום, הצטלקות הפצע וזיהום.

בנוסף, יכולה להשאר צלקת בקרנית עליה צמח הפטריגיום בלי קשר לניתוח, אלא מאופי המחלה.
לעיתים התפרים נפתחים וצריך לסגור מחדש את הלחמית.

פעם פטריגיום היה חוזר בכ-50% מהניתוחים. מאז התחלת השימוש בכמותרפיה בזמן הניתוח, השכיחות הזו ירדה לכ-10-15% בלבד.

הסיבוך החמור ביותר - אם הריקמה שהוסרה לא נשלחה להערכה היסטופתולוגית עלולים לפספס שינוי ממאיר שחל על פני הפטריגיום, או טעות באבחנה ופיספוס גידול של פני שטח העין.

עינת שלום,
בנושא עפעפיים תמיד מומלץ לפנות לרופא עיניים.
בתלות בסוג הגידול המדובר זה יתחלק בין מומחה לגידולי עיניים לבין מומחה לעפעפיים (אוקולופסלסטיקה).