מגמת המעבר לדיור המוגן בקרב מבוגרים בעלי אמצעים בישראל הולכת וצוברת פופולריות בשנים האחרונות, והיא עולה בקנה אחד עם המתרחש במדינות מערביות מתקדמות אחרות, בהן עומד אחוז המתגוררים בבתי דיור מוגן על 20% עד 30% מקרב קהל היעד.
בסקר מדגמי שנערך לאחרונה בקרב 300 מבוגרים בני 75+ מאזור המרכז, נמצא כי למעלה מ-70% מהנשאלים אינם שוללים מעבר לדיור מוגן. עוד מעלה הסקר כי 80% מבני המשתתפים בסקר לא יתנגדו ואף יתמכו במעבר הוריהם לדיור המוגן.
בסקר, בו נטלו חלק 300 איש ואישה בין הגילאים 75-82, מאזור המרכז וגוש דן, בעלי יכולת כלכלית סבירה ובמצב בריאותי תקין, דיווחו 20% מהנשאלים כי בכוונתם לשקול את המעבר בטווח המיידי.
עוד על איכות חיים בגיל הזהב:לאהבה אין גילההליכה לבית כנסת בריאההכל על טיפוח נשי בגיל 60בייבי סיטר לנכד, מתכון לקשר טוב5 טיפים לכושר בגיל הזהבעדות. מחקרים סטטיסטיים שבוצעו בנושא הדיור המוגן בישראל, הצביעו על רוב ברור ליוצאי אירופה -אמריקה בקרב הדיירים, כש-74% מהדיירים הם ממוצא זה, רק 21% הם ממוצא מזרחי ו-5% האחוזים הנותרים הם ילידי ישראל.
לדעת מומחים לגרונטולוגיה (מדעי הזיקנה), ההסבר נעוץ בהבדלי מנטליות, כאשר בקרב בני עדות המזרח, משפחות מסורתיות וגם משפחות ערביות, ערך הכבוד לאדם המבוגר, שנחשב לראש המשפחה, משפיע ומכריע כנגד ההחלטה לעבור לדיור מוגן.
נושא זה מעוגן בערכים מוסלמיים ויהודיים כאחד. בני עדות המזרח חשים כי נתינת יד להוצאת ההורה מהבית כמוה כחילול כבודו, ופעולה כזו תגרור רגשות אשם כבדים של התנערות מהטיפול בהורה.
עם זאת, ניצני השינוי בתפיסה זו כבר נראים בשטח, וערכי החברה הליברלית, השמה דגש על אינדיבידואליזם, אוטונומיה והגשמה עצמית של הילדים מחלחלים גם בקרב האוכלוסיה המזרחית. עדות לכך ניתן למצוא בהקמתם של שני בתי דיור מוגן לאוכלוסייה הערבית באיזור חיפה.
מין. נשים מהוות את הרוב המכריע של הדיירים. 71% מהדיירים הם נשים ו-21% בלבד הם גברים. ניתן להסביר חלקית נתון זה על ידי תוחלת החיים הארוכה יותר של נשים, שחיות בשל כך אחרי בן זוגן לעיתים קרובות. הסבר זה מתחזק לנוכח העובדה ש-85% מהדיירים הם בני 75 ומעלה.
אברהם אלון, מומחה לאיכות חיים בגיל השלישי ויועץ שיווקי לבית הדיור המוגן "בית שבעה כוכבים", מעניק טיפים לבחירת בית הדיור המוגן המתאים:
1. גודל המרכז. בחנו את גודלו של המרכז - כמה יחידות דיור כלולות בו? מרכז גדול פירושו הרכב מגוון של דיירים ומעגלי היכרות רחבים. מרכז קטן פירושו יחס אישי ואינטימיות.
2. מיתקנים. בדקו את מפרט המיתקנים הקיימים לרשות דיירי הבית: מספרה, מכון יופי, מסעדה, בריכת שחיה, חדר כושר, אולמות אירועים, מרפאה מאובזרת, חדרי חוגים, משטחים ציבוריים, חניון מרווח וכדומה.
3. שירותים. השוו את מגוון השירותים המוצעים במרכז- אילו חוגי העשרה מציע המרכז ? אילו פעילויות פנאי מיוחדות ניתנות בו ?
בחנו מה כלול ב"סל" - חשוב לבחון אילו שירותים כלולים ממילא ב"סל" שנקבע וניתנים בתמורה לתשלום חודשי, אילו כרוכים בתשלום נוסף ואילו אינם מוצעים במקום כלל.
4. תקופת ניסיון. בררו האם יש אפשרות להתגורר במקום לתקופת ניסיון.
5. הצוות. בדקו את ההכשרה של אנשי הצוות הפועלים במקום - מה ניסיונם המקצועי?
6. מיקום. התרשמו מהמיקום הגיאוגרפי של המרכז- האם הוא מתאים לכם? האם הוא נמצא בסביבה עירונית רועשת או בשכונה שקטה ופסטורלית? האם הוא מרכזי או מבודד? מה הולם יותר את האופי וההרגלים שלכם משנים עברו?
בחנו היטב האם יש בקרבת מקום שירותים חיוניים כגון בית כנסת, בנק, דואר וסופרמרקט, האם יש נגישות לתחבורה ציבורית?
7. סיוע. בדקו אילו מחלקות קיימות במקום בבוא היום, האם ניתן להישאר במקום ולעבור לסיוע של מחלקה סיעודית?
8. הדירות. בדקו את טיב וגודל הדירות המוצעות - האם יש במקום היצע מגוון של דגמי דירות? האם יש דירות מרווחות דיו לזוג המעוניין גם לארח בני משפחה ונכדים? האם ניתן לתכנן את הדירה באופן עצמאי ולערוך בה שינויים ?
9. תקנות. בדקו אילו חוקים והגבלות קיימים במקום. האם מותר לאפשר לינה של הנכדים ? לגדל בעל חיים?
10. ביטחון. חשוב ביותר - בדקו האם המקום מספק ביטחון פיזי הולם, בעיקר בתקופה בו גואה ומתעצמת תופעת האלימות כנגד קשישים.