דום נשימה בשינה מעלה את הסיכון לדמנציה

דום נשימה בעת שינה הוא בעיה נפוצה המתאפיינת בהתעוררויות חוזרות ונשנות והפסקות נשימה במהלך הלילה. אנשים הלוקים בדום נשימה לעתים קרובות נוחרים ומשתנקים בשנתם. התופעה קושרה ליתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, וסוכרת. בנוסף, דום הנשימה גורם לשינויים תכופים ברמת החמצן בדם שעלולים להסתיים בהתקפי לב, שבץ מוחי ואפילו מוות. כיצד תדעו אם אתם סובלים מדום נשימה? אם אתם נוחרים בשנתכם וסובלים מעייפות כדאי לכם ללכת להיבדק.

למידע נוסף בנושא הפרעות שינה והפרעות זיכרון היכנסו לפורומים:
פורום אלצהיימר, דמנציה
פורום גריאטריה
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום הפרעות שינה ועייפות
פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים

על פי מחקר חדש שפורסם לאחרונה ייתכן שקיים קשר בין התופעה של דום נשימה לירידה בכושר המנטלי ולדמנציה (שיטיון). המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association, אינו הראשון שמוצא קשר בין דום נשימה ודמנציה, אך הוא הראשון שמשתמש במדד אובייקטיבי של בעיות נשימה בשינה. מדד זה מתבסס על ספירת אירועי דום הנשימה במהלך שנת לילה תוך שימוש ב-EEG ומכשירים נוספים.

כמו כן, מחקר זה הינו המחקר הראשון החוקר את הקשר בין דום נשימה ובעיות זיכרון לטווח הרחוק. במחקר נערכה תחילה בדיקה של דגם הפרעות השינה באנשים בריאים שאינם לוקים בדמנציה. בדיקת נוספת, שנערכה מספר שנים אחר כך, בדקה האם חלה ירידה בתפקוד המנטלי של אותם האנשים לעומת תפקודם המנטלי של אנשים שלא סבלו מבעיות שינה בתחילת המחקר.

צוות החוקרים, שבראשו עמדה ד"ר קריסטין יפה, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו, בדק 298 נשים בריאות מבחינה גופנית ונפשית שגילן הממוצע 82. לכל אשה נערכה סדרת מבחנים שבדקו את כישוריה המנטליים ובילתה לילה אחד מחוברת למכשירים שמדדו את הנשימה שלה ואת דגם ההירדמויות וההתעוררויות שלה במהלך השינה. מתוך 298 הנשים, 105 ענו לקריטריון של נשים הסובלות מדום נשימה. בקרב נשים אלו נצפו במהלך שנתן 15 או יותר אירועים של נשימה מקוטעת בשעה.

בבדיקה חוזרת שנערכה חמש שנים מאוחר יותר, 45% מן הנשים שסבלו מדום נשימה פיתחו פגיעה קוגניטיבית מתונה או דמנציה בהשוואה ל-31% מהנשים ששנתן היתה נורמלית. החוקרים מצאו שהסיכוי שנשים שסבלו מדום נשימה בתחילת המחקר יפתחו פגיעה קוגניטיבית מתונה או דמנציה גבוה ב-85% מסיכוי זה בנשים ששנתן היתה נורמלית. זאת לאחר שנלקחו בחשבון גורמים כמו גיל, מוצא, BMI (מסת גוף), רמת השכלה, עישון, נוכחות סוכרת, נוכחות יתר לחץ דם ושימוש בנוגדי-דיכאון ותרופות אחרות.

השינה עצמה משחקת תפקיד בייצוב הזיכרון לטווח ארוך. לכן החוקרים חשדו תחילה שהפסקות שינה תכופות ושינה מועטה עשויות להיות אלו שגורמות לפגיעה בזיכרון. אך הם מצאו שמספר הפרעות השינה ומשך השינה הכולל לא הראו קשר לירידה בתפקוד המנטלי. רק היפוקסיה - מצב בו מועבר פחות חמצן למוח מהדרוש כתוצאה מהפרעות הנשימה - הראתה קשר עקבי לירידה בתפקוד המנטלי.

החוקרים מכירים בכך שמחקרם הוא בעל מגבלות מסוימות. הנתונים על שנתן של הנשים נאספו רק במהלך לילה אחד, כך שלא התקבלה תמונה של שינויים אפשריים בהפרעות השינה לאורך זמן. כמו כן, המחקר כלל בעיקר נשים לבנות, כך שייתכן שלא ניתן להכליל את הממצאים על גברים או על אנשים ממוצא שונה. אך מה שמחזק את התוצאות הוא המבנה ארוך הטווח של המחקר והשימוש במדד אובייקטיבי לכימות דום נשימה.

לכתבות נוספות בנושא הפרעות שינה והפרעות זיכרון:
אלצהיימר: כל הטיפים לשיפור בעיות זיכרון
אלצהיימר מואבחן טוב יותר ע"י בני משפחה
גיל הזהב: מה טוב למוח כדי לא לשכוח?
הקשר בין נחירות לבין דום נשימה בשינה
כמה מאיתנו סובלים מבעיית הפרעות שינה?

לסיכום, אין סיבה שתילחצו ותרוצו היישר למעבדת השינה הקרובה, אך אם אתם סובלים מדום נשימה רצוי שתעברו בדיקות תקופתיות לניטור יכולותיכם הקוגניטיביות. קיימים מחקרים לפיהם טיפול בדום נשימה עשוי למעשה לשפר את היכולות הקוגניטיביות.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר