עודף בהורמון מין גורם לדמנציה?

חוקרים רבים ניסו להבין את גורמי הסיכון למחלת הדמנציה וגישות רבות גרסו כי הורמוני המין משחקים כאן תפקיד מרכזי. מחקר חדש מאשש טענה זו ומגלה: רמה גבוהה של אסטרוגן קשורה בקשר ישיר להתפתחות דמנציה, אך האם מדובר בסיבה או בתוצאה?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 08/08/2006 |
צפיות: 3,184
מחקר חדש שנערך לאחרונה מצא כי רמה גבוהה של אסטרוגן בגברים מבוגרים מגדילה את הסיכון להתפתחות של מחלת הדמנציה, ולרמת הטסטוסטרון, לעומת זאת, אין כלל קשר לתופעה. מחקר קודם שנערך בנושא, אף מצא כי נשים מבוגרות הנוטלות אסטרוגן, הינן בעלות סיכון רב יותר ללקות בדמנציה.

הדמנציה הינה התדרדרות ביכולות הקוגניטיביות הכוללת פגיעה בזיכרון, ביכולת הלימוד וביכולות קוגניטיביות נוספות, המחריפה עם הגיל. מחלת האלצהיימר היא אחד הגורמים הנפוצים לדמנציה וההערכה היא שעד לשנת 2050 יסבלו מהמחלה 13 מיליון אמריקאים.

חוקרים רבים ניסו לאבחן את גורמי הסיכון למחלה ואחת מהגישות גורסת כי הורמונים מיניים משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחותה. בכדי לפענח ולהבין את תפקידם של ההורמונים כגורם למחלה, בדקו החוקרים את הקשר בין רמות הטסטוסטרון והאסטרוגן לבין היווצרות מחלות הדמנציה והאלצהיימר.

במסגרת המחקר, שהתנהל בראשותה של ד"ר מירים גירלינגס מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי באוטרכט שבהולנד, בדקו החוקרים את נתוניהם של 2974 יפנים-אמריקאים בגילאים 70-91, שהשתתפו במחקר קודם בנושא זיקנה שנערך בין השנים 1991-1993.

משתתפי המחקר לא הראו כלל סימני דמנציה במחקר הקודם שנערך, בו נלקחו מהם דגימות דם. החוקרים בדקו את רמות הטסטוסטרון והאסטרדיול (האסטרוגן העיקרי בגוף), ואותם הנבדקים נבדקו שוב בין השנים 1994-1996 ובין השנים 1997-1999.

מתוך 2,300 איש שסיימו את המחקר, 223 מהם אובחנו כלוקים בדמנציה. מתוכם, 134 חלו במחלת האלצהיימר ו- 44 חלו בדמנציה וסקולרית (הצרת כלי הדם המובילים למוח). חלק מהנבדקים לא סיימו את הבדיקות הנדרשות כתוצאה מסירוב או תמותה.

"ממצאי המחקר העלו כי רמות שונות של טסטוסטרון אינן קשורות לירידה ביכולות הקוגניטיביות ולדמנציה. לעומת זאת, רמות גבוהות של אסטרדיול הצביעו על סיכון גבוה יותר לדמנציה ומחלת האלצהיימר. כל סטייה מתקן האסטרדיול מעלה את הסיכון לדימנציה ב-25 אחוזים", דיווחו החוקרים.

עדיין, מזהירים החוקרים, יש להתייחס בזהירות לממצאים, שכן רמות גבוהות של אסטרוגן אצל גברים יכולות להתרחש בעקבות פעילות מוגברת של אנזים הארומטז (אנזים ההופך את האדרוגנים, הורמוני מין גבריים, לאסטרוגן) הקשורה לניוון מוחי-עצבי.

כלומר, יתכן כי רמות האסטרוגן הגבוהות הינן אחד מהסימנים המוקדמים להתפתחותה של מחלת האלצהיימר ובעצם הם מהווים תוצאה של המחלה ולא הגורם לה.

"ממצאינו מראים על סיכון גבוה לירידה ביכולות הקוגניטיביות ולמחלת האלצהיימר, הקשור לרמות גבוהות של אסטרדיול. ממצאים אלו זהים לממצאים קודמים אצל נשים בגיל המעבר. עדיין יש צורך במחקרים נוספים בכדי לבדוק את הקשר בין אסטרדיול ודמנציה", מסכמים החוקרים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר