נהדר - בעלי מת...

לא יכולים לחיות בלעדיה? חושבות מה יקרה כשהוא כבר לא יהיה לידכן? תרגעו, זה לא סוף העולם. מחקר חדש טוען שמרבית האלמנים/ות מצליחים להמשיך בחייהם, למרות תחושות אובדן של האהוב/ה

מוות של בן זוג, במיוחד עבור בני הגיל השלישי, יכול להיות מכה קשה. זהו ציון לסיום של דרך משותפת, שלרוב נעשתה ע"י בני הזוג לאורך שנים. ברור שהמוות משפיע על בן הזוג שנותר בחיים - אבל כיצד? האם הוא גורם לדיכאון או משחרר ומוציא לדרך חדשה ואופטימית?

צוות חוקרים מאוניברסיטת מישיגן סטייט בחן את השפעות המוות של בני זוג על האלמנים/ות. החוקרים עקבו אחרי 1,500 זוגות אמריקאיים מעל גיל 65 ובחנו את איכות חיי הנישואים שלהם לעומת חייהם לאחר המוות, וגילו תוצאות מפתיעות: כמעט מחצית מהזוגות אמרו שנהנו מחיי הנישואים שלהם, אבל הצליחו להתמודד עם האבל בצורה טובה.

בעבר חשבו מומחים כי בני גיל הזהב שלא סבלו באבלם, לא היו קשורים לבן זוגם או שהיו בשלב של הכחשה. דבורה קאר, סוציולוגית מאוניברסיטת רוטגר, שהיתה חלק מצוות החוקרים, אמרה לחדשות BBC כי "46 אחוזים מהאלמנים והאלמנות דיווחו על כך שנהנו מחיי הנישואים שלהם, אבל האמינו כי מות אהובם/תן היה חלק טבעי מהחיים. הם התנחמו בזיכרונות שנשארו".

וקאר המשיכה: "הממצאים מצביעים על כך שגברים ונשים ש'ממשיכים בחייהם' לאחר מות הפרטנר שלהם, אינם מנותקים רגשית וגם לא חיים בהכחשה, אלא הם פשוט אנשים בעלי כושר הסתגלות גבוה, שמגיבים לסיטואציות כואבות בצורה בריאה".

אולם בעוד רבים מהנבחנים היו סתגלנים שהתמודדו עם כאבם בצורה מעוררת כבוד, עבור 10 אחוזים מהמשיבים היווה מות יקירם/תן הקלה. קאר מסבירה: "מדובר באנשים שחשו לכודים במערכת יחסים שבה היו צריכים לטפל בבן הזוג ומותו אפשר להם הקלה ו'בריחה'. בעבר היו רואים באנשים אלו ככאלו החיים בהכחשה, אולם בעצם, המוות מהווה סיום ליגונם ולמתח בו היו שרויים".

עוד מצא המחקר כי 16 אחוזים מהאלמנים/ות חווים תחושה קשה של אבל שנמשכת למעלה מ-18 חודשים וכי אחד מכל 10 חש בדיכאון קשה לאחר כחצי שנה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר