ביסוס מערכת קשרים חברתיים ושמירה על קשר עם אנשים קרובים הינם לא רק אמצעי להפחית את הבדידות שמביאה עימה הזיקנה באופן טבעי, מדובר גם באמצעי להימנעות ממחלת האלצהיימר, כך טוענים חוקרים מהמרכז לחקר מחלת האלצהיימר באוניברסיטת ראש, ממדינת אילינוי בארה"ב.
צוות החוקרים, שבראשה עמד ד"ר דייויד בנט, בחן כ-1,100 זקנים וזקנות שלא סבלו ממחלת הדמנציה. "זקנים רבים שבמוחם מתגלה שכבת צבר החיידקים הגורמת למחלת האלצהיימר, לא מגלים בהכרח סימנים של מחלת הדמנציה, והממצאים שלנו מצביעים על כך שקשרים חברתיים ענפים קשורים מספקים למוח מעין הגנה המונעת את התפתחות האלצהיימר", אמר ד"ר בנט.
חשוב להסביר כי הדמנציה (שיטיון) הינה תסמונת הנובעת ממחלה של המוח, המתבטאת בהדרדרות מוקדמת של היכולת המוחית והמאופיינת בהפרעות זיכרון, שינויי אישיות וחוסר יכולת התמצאות. אחת הסיבות השכיחות ביותר להתפתחות התופעה היא מחלת האלצהיימר.
המשתתפים במחקר עברו בדיקות רפואיות ו-21 מבחנים שבחנו את פעילותם המוחית וכושרם השכלי. הם נשאלו לגבי מידת מעורבותם החברתית וקשריהם החברתיים, כמו גם לגבי רמת הקרבה ומספר הפגישות שלהם עם בני משפחתם הקרובים.
מהממצאים עולה כי יש קשר בין התפתחות מחלת האלצהיימר והקשיים הקוגניטיביים אצל הנבחנים ובין מספר האנשים שאתם קיימו הנבחנים קשרים חברתיים כמו גם משך הזמן הקדישו הזקנים לקשרים אלו: ככל שהנבחן היה חברותי יותר ונהנה ממערכת קשרים חברתית עניפה יותר, כך עלו השתפרו תוצאותיו במבחנים הקוגניטיביים.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
