בני הגיל השלישי בדיכאון

רבים מבני ה-50 פלוס לוקים במחלת הדיכאון מסיבות שונות שחלקן קשורות בפיזיולוגיה, וחלקן בפסיכולוגיה.
לבעיה זו חשיבות מכרעת במיוחד לנוכח העובדה, כי אוכלוסיית הקשישים בעולם היא האוכלוסייה שגדלה הכי מהר, הציפייה כיום היא שבשנת 2030 יהיו פי 2 בני 80 ומעלה מאשר היום.

המודעות לקיומן של מחלות נפשיות בגיל השלישי תפסה תאוצה לאחר מלחמת העולם השניה, עם היווצרותו של דור ה"בייבי בום", שהמשתייכים אליו הם היום בני 60 לערך. אותם אנשים ידועים כבעלי נטיה למחלות נפשיות - דיכאון והפרעות אישיות אחרות, שנוצרו כנראה בגלל צירוף של נסיבות חיצוניות.

גם בישראל, אחוז בני הגיל השלישי מאוד גבוה ותרמו לכך סיבות שונות כגון: העליות השונות, בהן הגיעו ארצה הרבה אנשים מבוגרים. אוכלוסייה זו סובלת לרוב מקשיי הסתגלות, מקשיי שפה, משינוי הרגלים, ירידה בסטטוס וכדומה, מה שעלול עוד יותר להשפיע עליהם ללקות בדיכאון.

לדברי ד"ר אייזיק סולומיש, פסיכוגריאטר בכיר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומנהל המרכז לבריאות הנפש של הקשיש, בבית החולים "שער-מנשה": "שכיחות הדיכאון בבני גיל הזהב בישראל (מעל גיל 65) היא בין 15%-18%. יחד עם זאת, ידוע כי רק 50% מהסובלים מדיכאון מאובחנים על ידי רופא משפחה, רק 50% מתוכם מקבלים טיפול, ורק 25% מהם מקבלים טיפול נכון," הוא אומר.

נתון מעניין נוסף העולה ממחקר שנערך בנושא דיכאון בני הגיל השלישי, מצביע על כך שכשני שליש סובלים מתופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון, וחצי מהם סובלים מתופעות לוואי קשות.

בין תופעות הלוואי השכיחות: בעיות הקשורות במערכת העיכול (בחילות, עצירות, חוסר תאבון, כאבים בקיבה, יובש בפה); כאבי ראש; הפרעות שינה ועוד.

טיפול תרופתי - מהן החלופות?

התרופות לטיפול בדיכאון מתחלקות כיום לשלושה סוגים עיקריים: תרופות טריציקליות, תרופות מסוג SSRI ותרופות מסוג SNRI.

התרופות מסוג SSRI, דוגמת פרוזאק, נחשבות לתרופות מהדור הישן. יתרונן של תרופות אלו בכך שהן סלקטיביות באופן יחסי לתרופות הטריציקליות ומשפיעות על נוירוטרנסמיטר אחד בלבד (סרוטונין), לעומת השפעה על ריבוי נוירוטרנסמיטרים, גם כאלה שאין כוונה להשפיע עליהם.

"תרופות אלו הביאו למהפכה במודעות בכל הקשור לתרופות נוגדות דיכאון אולם, בהדרגה התגלה כי על אף יעילותן היחסית, הן גורמות לתופעות לוואי קשות כגון: שינויים בתיאבון, עליה במשקל והשמנה, בעיות במערכת העיכול (בחילות, הקאות, כאבי בטן) ובעיות בתפקוד המיני. תופעות הלוואי חזקות במיוחד בקרב אוכלוסיית הקשישים, הרגישים יותר לתרופות וסובלים יותר מבעיות של פגיעה בזיכרון עד כדי אשפוז, עצירת שתן וכדומה", הוסיף ד"ר סולומיש.

התרופות מסוג SNRI הן תרופות מהדור החדש. אלו כוללות את היתרונות של התרופות הטריציקליות, אך הן משופרות בכך שהן סלקטיביות מחד, ובעלות השפעה רחבה יותר מאידך. בין תרופות אלו ניתן למצוא את איקסל, אפקסור ורמירון.

לדברי ד"ר סולומיש: "בכל הקשור לדיכאון בקשישים, ישנה חשיבות לשמירה על איזון של התרופה. איקסל, לדוגמא מחד מאוזנת ונטילתה אינה בעלת השפעה סדטיבית חזקה (לא גורמת לעייפות ורצון לנמנם), ומאידך - אינה מעוררת, ולכן אינה גורמת לחוסר שקט".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר