הקשישים בחיפה פחדו פחות במלחמה

הקשישים בחיפה והקריות היו פחות חרדים בתקופת מלחמת לבנון השנייה משאר האוכלוסייה (למעט ניצולי שואה עם סינדרום פוסט טראומתי), כך עולה מסקר שהציג ד"ר איזידור ברטהולץ - מנהל המחלקה לפסיכיאטריה של הזקנה ב"מרכז לבריאות הנפש טירת כרמל", ביום עיון על "זקנה ושעת חירום" שהתקיים בסוף השבוע באוניברסיטת חיפה.

עם זאת, הוסיף ד"ר ברטהולץ, נמצא כי אוכלוסיית הקשישים איננה הומוגנית. יש כאלה שחוו בחייהם מלחמות כעורף, יש שחוו אותן כלוחמים ויש ניצולי שואה שגם הם לא עשויים מקשה אחת. החרדים ביותר בעקבות המצב היו ניצולי השואה שהרגישו איום קיומי למדינה וחשו דאגה לעם ולבני משפחותיהם, אך פחות לעצמם.

קשישים שסבלו מחרדות הסתגרו בזמן המלחמה בבתיהם, לא העזו לצאת מהבית ולא פנו לקבלת עזרה נפשית. דווקא החולים הקשישים שמאושפזים במחלקה לפסיכיאטריה של הזיקנה ב"מרכז לבריאות הנפש טירת כרמל" לא ביטאו תגובות חריגות, הם היו ממושמעים בזמן האזעקות וגילו סולידריות עם תושבי חיפה והצפון.

ד"ר ברטהולץ אמר כי כלקח מהמלחמה שעברה וכדי להתכונן לשעת חירום בעתיד, על קופות החולים ושירותי הרפואה להכין תוכנית כיצד להגיע אל הקשישים שהסתגרו בבתיהם, אם מחמת חרדה ואם בגלל מצבם הפיזי הירוד.

יש להכין מראש מספרי חירום פשוטים שקל לזכור, שיאפשרו להם לצלצל למוקד חירום, שם יוכלו לקבל סעד נפשי ומשם יישלחו אליהם אנשים שיקנו עבורם מוצרים בסיסיים, ידאגו להם לאספקת תרופות ועוד.

ביום עיון קודם שנערך בנושא השלכות המלחמה על בריאות הנפש של האזרחים בעורף 'הצפוני' נמצא כי כ-1.1 מיליון אזרחים בישראל עזבו בתקופת מלחמת לבנון השניה את בתיהם ועבודותיהם, למשך כחודש ימים. כ-5,000 אנשים פיתחו "תגובות קרב" מסוגים שונים, כשמתוכם 10%-25% פיתחו צורות שונות של הפרעות פוסט-טראומתיות, חרדות, תגובות דיכאוניות.

כיום נעשים מעקבים אחרי כמה מאות אנשים, במרפאות בחיפה והצפון, שממשיכים לסבול מהפרעות נפשיות בעקבות אירועי המלחמה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר