מוטרדים מבעיות היום-יום? זה מונע דמנציה

אנשים שמתעמקים בבעיות היום-יום שלהם, והופכים בהן מכל כיוון, צפויים אולי להיות עצבניים ומוטרדים יותר, אבל גם לסבול מסיכוי מופחת ללקות במחלת דמנציה - כך מציע מחקר ישראלי חדש
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 09/09/2008 |
צפיות: 5,448
האופן שבו אנשים מגיבים לעימותים, בין אם עימותים בחיים האישיים ובין אם במהלך יום העבודה, קשורה לאפשרות שיפתחו את המחלת הדמנציה - כך קובע מחקר ישראלי חדש שמצא שאנשים מרבים להטריד את עצמם במחשבות על בעיותיהם נהנים מסיכוי נמוך יותר ללקוחת במחלת דמנציה.

ממצאי המחקר נחשפו לאחרונה בכנס בינ"ל שעסק במחלת האלצהיימר ונערך בשיקגו (International Conference on Alzheimer's Disease in Chicago).

ד"ר רמית רבונה-שפרינגר, העומדת בראש המרפאה לבעיות זיכרון בבית החולים שיבא, שגם עמדה בראש המחקר, הסבירה לאתר ISRAEL21c כי "ממחקרנו עולה שאנשים בגיל העמידה שנוטים להרהר ולהתעמק בבעיותיהם, מוגנים יותר מפני התפתחות מחלת הדמנציה בגיל מבוגר, לעומת מי שנוטים שלא להתעמק בבעיותיהם.

מדובר בממצא מפתיע, שכן מדובר במאפיין קוגנטיבי של טיפוסים עצבניים במיוחד, ועצבנות יתר, לפי מחקרים, הינה גורם סיכון למחלת דמנציה", הוסיפה ד"ר רבונה-שפרינגר.

עוד על תחום גיל הזהב, בפורומים:
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום רפואת משפחה

המחקר של ד"ר רבונה-שפרינגר כלל נתונים שנאספו בשנת 1963 בישראל על נטייתם של גברים לפתח מחלות לב. החוקרים בחנו את מידת הסכנה לפתח דמנציה, שתחתה נמצאו 1,890 מהגברים שהשתתפו במחקר המקורי.

גילם הממוצע של הגברים היה 82. 308 מהמשתתפים אובחן כחולה דמנציה, 175 מהם נמצאו כסובלים מליקויים קוגנטיביים קלים (בעיות זיכרון), כאשר שאר 1,407 המשתתפים לא לקו במחלה.

לכתבות נוספות בנושא דמנציה, אלצהיימר:
דמנציה - אנשים נמוכים יסבלו יותר
בעיות זיכרון: גברים סובלים יותר מנשים
אלצהיימר - האם קיים קשר תורשתי?
שירה מסייעת לקשישים חולי דמנציה
דיכאון, דמנציה - מה הקשר?

"ההשערה שלנו היא שכאשר מדובר בפיתרון בעיות, יש מספר סוגים של שקיעה בהרהורים והתעמקות בעיה. חלק מהם יכולים להוות צורה של פעילות קוגנטיבית, שמחקרים בעבר העידו עליה כעל כלי להגנה מפני התפתחות דמנציה", אמרה ד"ר רבונה-שפירנגר.

עוד השתתפו במחקר פרופ' אורי גולדבורט, ממכון הלב בבית החולים שיבא ומהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וד"ר מיכל שניידר-בארי, עוזרת פרופסור בבית הספר לרפואה מאונט-סיני בניו יורק.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר