סקר: מודעות למחלת פרקינסון

פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, עקב חוסר במוליך העצבי דופמין. הסיבה למחסור בדופמין הינה אידיופתית (סיבה שאינה ידועה), אך ידוע שהיא כרוכה במוות של קבוצת תאי החומר השחור.

מחלת פרקינסון תוארה כבר במאה ה-19 על ידי הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון, שעל שמו היא קרויה, כתופעה של שיתוק המלווה רעד. הגילויים ברחבי העולם שונים ממדינה למדינה. הסינים כמעט ולא סובלים ממנה ואילו בארגנטינה השכיחות בה היא מהגבוהות בעולם, מציין ד"ר רפיק מסאלחה, רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. מחלת פרקינסון נחשבה עד כה למחלה של זקנים. בישראל, ההערכה היא כי מספר החולים במחלת פרקינסון מגיע לכ- 20,000 איש ברמות חומרה שונות.

למידע נוסף בנושא פרקינסון, ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פרקינסון
פורום אלצהיימר, דמנציה
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
פורום נכויות, אחוזי נכות
פורום תרופות ייעוץ תרופתי

סקר ישראלי שנערך לאחרונה בהשתתפות 500 איש בגילאי 18 ומעלה על ידי מכון מותגים עבור חברת מדטרוניק יצרנית מערכות מושתלות לגירוי חשמלי למוח לטיפול בפרקינסון, מגלה כי מרבית הציבור בישראל (91%) שמע על מחלת פרקינסון. בנוסף, 81% מהמרואיינים ידעו למסור לפחות סימפטום אחד של מחלת פרקינסון.

על פי ממצאי הסקר, המודעות למחלת פרקינסון עולה עם גיל הנשאלים. המודעות הנמוכה ביותר למחלה היא בקרב צעירים מתחת לגיל 25 (79% שמעו על המחלה) ובקרב גילאי 35 ומעלה המודעות למחלה מגיעה ל- 95% .

בקרב הציבור הדתי חרדי המודעות למחלה נמוכה. אחוז גבוה יותר מהחילונים שמעו על מחלת פרקינסון לעומת הציבור הדתי (97% לעומת 85%-90%).

פרקינסון: התבטאות המחלה

על פי הסקר, מרבית הישראלים סבורים שמחלת פרקינסון מתבטאת בעיקר ברעד (66%), ולאחריו אובדן זיכרון-13%, קושי בתפקוד והפרעות בתנועה- 9%, כאבי שרירים-7%, חוסר יציבות וקואורדינציה-7%, דיבור לא ברור-5% ותנועה איטית-3%.

אחוז גבוה יותר מהחילונים, הדתיים והמסורתיים (64%-75%) מסרו את הסימפטום "רעד" לעומת הציבור החרדי (45%).

למעשה, סימניה המוקדמים של המחלה אינם בולטים ומופיעים בהדרגה. כגון אי יציבות קלה, שכחת מילים, קושי בקימה ועוד.

בשלביה השונים מתבטאת המחלה ברעידות בחלקי הגוף, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, בדיבור בלתי ברור ומונוטוני, בירידה ביכולת ההבעה בפנים ובשפת הגוף, איטיות תנועה ואי יציבות או שיווי משקל וקואורדינציה פגומים. עיקר פגיעתה של המחלה הקשה היא ביכולת תפקודו של החולה, אשר הופך עם הזמן לנכה בדרגה גבוהה ביותר, הנזקק לעזרה צמודה וקבועה בביצוע פעולות ולו הקלות ביותר.

למחלה גם היבטים נפשיים כמו ירידה בקוגניטיביות, דיכאון, חרדה והזיות. חולי פרקינסון רבים מדווחים כי הם מרגישים כלואים בתוך גופם. החולים חווים תנודות קיצוניות ביכולת שליטתם בתנועה מתקופות של תפקוד מוטורי נורמאלי לחלוטין להתקפות של חוסר ניידות מוחלט. שינויים קיצוניים אלה יכולים להתרחש בהפרשי זמן קצרים.

פרקינסון היא לא רק מחלה של זקנים

בעוד שמחלת פרקינסון נתפסת בעיני הציבור כמחלה של זקנים (35% ממשתתפי הסקר ציינו כי המחלה מתרחשת בגיל 65 ומעלה) לעיתים מתגלים אותותיה גם בקרב צעירים בשנות השלושים והארבעים לחייהם. הגיל הממוצע בו מתגלית המחלה הוא 58 ועל פי האומדן מגיע מספר החולים במחלת פרקינסון בישראל לכ-20,000.

בסקר שנעשה בארה"ב נמצא שהופעת המחלה מתחת לגיל 30 נדירה. כ-10% מהמקרים מתגלים סביב גיל 40. כמו כן נמצא, שיש 10.9 מיקרים של פרקינסון על כל 100,000 תושבים באוכלוסיה הכללית לעומת 49.7 מיקרים לכל 100,000 בקרב בני 50 ומעלה.

לגבי צעירים קיים קושי באבחון. במקרים רבים צעירים מאובחנים כחולים במחלת פרקינסון רק אחרי תקופה ארוכה לאחר הופעה ראשונית של התסמינים, היות וסימני המחלה בתחילתה זהים למחלות אחרות, דבר המקשה על אבחון מוקדם ומביא להידרדרות במצבו של החולה. ההערכה על פי מחקרים, היא שזיהום סביבתי, אורח החיים המודרני, חשיפה לרעלנים, רגישות גנטית ופגיעות ראש, הן הסיבה לעלייה בשכיחות המחלה בקרב אנשים צעירים.

47% מהמרואיינים מסרו לפחות סיבה אחת להתפרצות המחלה כאשר גנטיקה או תורשה (35%) מובילים כסיבה העיקרית.
<@ --- IMG_2 --- @>
על פי הסקר כמחצית מהישראלים (49%) סבורים כי גברים סובלים יותר ממחלת פרקינסון. "ידוע על פי מחקרים, כי שכיחות מחלת הפרקינסון בקרב גברים, גבוהה בכ-1.5 לעומת שכיחותה בקרב נשים", מאשר ד"ר מסאלחה.

פרקינסון: הציבור לא מודע לטיפולים

38% ממשתתפי הסקר מודעים לטיפולים כלשהם למחלת פרקינסון כאשר הטיפול העיקרי שנמסר הוא "תרופות" (33%) ואחריו "פיזיותרפיה" (6%).

לעומת המודעות הגבוהה למחלה, ממצא מדאיג במיוחד הינו, המודעות הנמוכה לטיפולים מתקדמים כמו "ניתוחי מוח" (3%) והשתלת מערכות זעירות לגירוי חשמלי במוח (3%).

למאמרים נוספים בנושא פרקינסון ועוד:
פרקינסון: נקודת המבט של הרפואה החדשה
מחלת פרקינסון: הטיפול שמציעה הומאופתיה
ניתוח חדשני לטיפול במחלת פרקינסון
פרקינסון: אזילקט מעכבת התפתחות המחלה
פרקינסון, שתיית תה מונעת את המחלה

ממצאים אלה מאששים את המציאות בישראל של חוסר היענות מצד המתמודדים עם מחלת פרקינסון לטיפולים החדשניים, מעבר לטיפול התרופתי המהווה בסיס לטיפול יעיל בחמש השנים הראשונות. כפועל יוצא מכך, מספר המטופלים המגיע להשתלות של אלקטרודות לגירוי חשמלי במוח ונהנים משיפור משמעותי בתפקוד ובתנועה, הינו נמוך, לעומת מספר החולים הפוטנציאלים להשתלה.

טיפול זה מוכר וידוע מזה 20 שנה ברחבי העולם עם עשרות אלפי חולי פרקינסון מושתלים שחייהם השתפרו לאין ערוך, תופעות הרעד והקיפאון נעלמות או משתפרות מאוד וזה מאפשר חזרה לתפקוד עצמאי, החל מהפעולות הפשוטות ביותר. הטיפול נכלל בסל הבריאות, אולם מעטים מהחולים מודעים לקיומו.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר