פרקינסון: מהם הטיפולים הקיימים?

בישראל חיים כ- 20,000 חולי פרקינסון שמתמודדים עם רעד, נוקשות שרירים, בעיות הליכה ועוד, כאשר הגורם למחלה איננו ידוע. מי הראשון שתיאר את המחלה, כיצד היא מתפתחת ואיזה טיפולים קיימים עבור חולי פרקינסון?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 02/07/2011 |
צפיות: 5,047
מחלת הפרקינסון תוארה לראשונה על ידי רופא וחוקר אנגלי בשם דר' ג'יימס פרקינסון בשנת 1817 כמחלה קשה המלווה ברעד, נוקשות שרירים, בעיות הליכה, גוף כפוף ונפילות. זו המחלה השניה בשכיחותה אחרי מחלת האלצהיימר בקרב המחלות המוחיות הניווניות. שכיחותה של מחלת הפרקינסון עולה עם הגיל, ולאחר גיל 65 היא מאובחנת אצל 1% מהאוכלוסיה.

ההערכה היא כי בישראל חיים כ-20,000 חולים, ואילו בארה"ב – כמיליון חולים, ביניהם אישים ידועים כמו המתאגרף מוחמד עלי והשחקן מייקל ג'יי פוקס. הסיבה למחלה אינה ידועה, וההשערות הן שבחלק מהמקרים הגורם יכול להיות תורשתי.

למידע נוסף בנושא פרקינסון היכנסו לפורומים:
פורום אלצהיימר, דמנציה
פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
פורום גריאטריה
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
פורום פרקינסון

מחלת הפרקינסון גורמת לניוון תאים במוח באזור שנקרא "החומר השחור", ממנו מופרש הדופאמין (חומר האחראי לתנועה). לכן מחלת פרקינסון נגרמת בעקבות ירידה בהפרשת הדופאמין במוח. זה גורם לבעיות מוטוריות כגון רעד, נוקשות בשרירי הגפיים ואיטיות בתנועה. עם התקדמות המחלה, אצל חלק מהחולים יופיעו גם הפרעות במתן שתן, הפרעות שינה והפרעות בהליכה עד כדי הזדקקות להליכון או כיסא גלגלים. בנוסף להתמודדות עם הבעיות הפיזיולוגיות, החולה נאלץ להתמודד גם עם שינויים קוגניטיביים כגון ירידה בזיכרון או בריכוז ושינויים נפשיים כגון מצבי רוח או דיכאון.

לשמחתנו, עם השנים השתנו פני המחלה כך שהתסמינים שתיאר ד"ר פרקינסון הפכו לתסמינים פחות קשים בזכות טיפול שהתגלה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת - הטיפול בדופאמין, במסגרתו החולה מקבל דופאמין המאפשר לו לתפקד, במקום הדופאמין שהמוח שלו הפסיק להפריש.

תהליך גילוי הדופאמין תואר בצורה יפה בסרט "התעוררות" (Awakenings) בכיכובם של רובין וויליאמס ורוברט דה נירו המבוסס על ספרו של נוירולוג וסופר דר' אוליבר סאקס. בנוסף פותחו תרופות היכולות לגרות את הקולטנים במוח שתפקידם לקלוט את הדופאמין ובדרך זו לשפר את תסמיני המחלה. יחד עם זאת לדופאמין ישנן תופעות לוואי, והעיקריות בהן הן התנודות המוטוריות במהלך היממה: שעות ביום בהן החולה יכול לתפקד בצורה טובה ושעות בהן הוא סובל מהתסמינים, לסירוגין.

כיום אין טיפול המרפא את המחלה, אך הטיפול הקיים, טיפול בדופאמין, נועד להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות חייו של החולה. כמו כן, לאחרונה נכנסה לשימוש תרופה בשם אזילקט שיתכן ומשנה לטובה את מהלך המחלה. עבור חולים בשלבים מתקדמים יותר, הסובלים מתופעות לוואי מרובות של הטיפול בדופאמין דרך הפה, פותחו טיפולים נוספים, כגון ניתוח גרייה מוחית DBS – Deep Brain Stimulation במסגרתו מוכנס למוח מכשיר המגרה באופן קבוע אזורים במוח האחראיים לתנועה על מנת לשפר את עבודתם.

טיפול זה אינו מתאים לכל המטופלים עקב מצב מנטלי או סיבות נפשיות ובנוסף לא כולם מוכנים לעבור ניתוח מח הדורש התערבות כירורגית. טיפול חדשני נוסף שקיים עבור חולים במצב מתקדם הוא הדאודופה, טיפול בדופאמין המוזלף ישירות למעי ומשם למערכת הדם ולמוח, כך משופרת ספיגת הדופאמין בדם בהשוואה לכדורים המגיעים קודם לקיבה, שם מתרחשת "תחרות" על הספיגה בדם עם חומרים נוספים כגון חלבונים המגיעים מהמזון.

דואודופה המוזלפת למעי החולה דרך מערכת אשר מתקינים בגוף החולה בעזרת תהליך כירורגי קצר, במסגרתו צינורית המחוברת לנרתיק עם דופאמין מוחדרת לדופן הבטן החולה, וכך מובל החומר ישירות למעי החולה. כאשר החומר מגיע ישירות למעי, הוא נספג טוב יותר ומבצע היטב את פעולתו. ברוב המקרים ניתנת אפשרות להוריד או להפסיק את התרופות האנטי פרקינסוניות הנוספות שנוטל המטופל וכך להפחית ממספר התרופות שהאדם נוטל ביום.

מאפיין נוסף של הטיפול בדואודופה הוא הקצב האחיד והקבוע שבו מגיע הדופאמין לדם וכך מונע תנודות מוטוריות. קצב זה מחקה את התהליך הפיזיולוגי שקורה במוח כאשר הוא מפריש דופאמין, מה שתורם לשיפור התנועה. טיפול ממושך בדואודופה אף עשוי לגרום להורדת מינון הדופאמין היומי הנדרש. ביכולתו של החולה לשנות את קצב הפרשת הדופאמין במידה והוא מרגיש רעידות, או להפסיק אותו כליל בעת שינה או מקלחת.

לכתבות נוספות בנושא פרקינסון:
ויטמין D מקטין את הסיכוי למחלת פרקינסון
חולי פרקינסון: אימוני פילאטיס יעזרו לכם
סקר: מודעות למחלת פרקינסון
פרקינסון: נקודת המבט של הרפואה החדשה
ניתוח חדשני לטיפול במחלת פרקינסון

מחלת הפרקינסון נתפסת בתודעה הציבורית כמחלה קשה מאוד, אך חשוב לדעת כי הרפואה התקדמה מאוד מאז התגלתה המחלה במאה ה-19 וכיום הרופאים מציעים לחולים טיפולים שיכולים לטפל ברוב סימני המחלה ולשמור על איכות חייו של המטופל ברמה סבירה. החולים מצדם נלחמים על היום יום שלהם באומץ ונאבקים כדי להמשיך ולתפקד למרות הקשיים שמציבה בפניהם מחלתם.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד
  • ד"ר תמרה אליזוב פישל
    ד"ר תמרה אליזוב פישל
    נוירופסיכיאטריה פסיכיאטרית העוסקת בנוירופסיכיאטריה תחומי טיפול: אפילפסיה, פרקינסון, פגיעות ראש, חרדה, דיכאון, פוסט טראומה, משברים, קשיי הסתגלות ועוד ... קרא עוד
  • ד"ר רוברטו שפיגלמן
    ד"ר רוברטו שפיגלמן
    נוירוכירורג מומחה בכיר תחומי טיפול: גידולים מורכבים, גרורות באזורים רגישים, מנינגיומות, נוירומות אקוסטיות ועוד... קרא עוד

אולי יעניין אותך גם

כיצד לסייע לאדם עם דמנציה?
ד"ר דנה פאר
| 24/04/2019 |
צפיות: 1,026
ההנחה הרווחת בציבור הרחב טוענת שהמוח שלנו הוא כמו שריר, ולכן, ישנה חשיבות רבה לקיום אימונים לחידוד המוח ושיפור כושרו. או, בשפת הציבור – Use it or lose it. האומנם? ד"ר דנה פאר מתייחסת למה באמת חשוב להעניק לאדם החולה בדמנציה. לגזור, לשמור ולזכור
קרא עוד
דליריום: איך מזהים מצב בלבולי חריף?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 12/03/2019 |
צפיות: 471
סבא וסבתא מבולבלים, מתקשים לדבר באופן רציף וסובלים מהזיות? הדוד האלכוהוליסט עצבני, חושב שכולם נגדו והופך לפרנואיד? אל תתעלמו מהמצב והיו קשובים לתסמינים. אולי מדובר בדליריום. וגם: איך קשור לכל זה האקלברי פין?
קרא עוד
עושים סדר: מדוע אנשים עם דמנציה נוברים בחפצים?
ד"ר דנה פאר
| 10/03/2019 |
צפיות: 508
לחולי דמנציה יש נטייה לנבור ולחטט בחפצים שונים. גם אם נראה כי זו פעולה חסרת תכלית שרק עושה בלגן, דווקא יש לה הצדקות שמסייעות לרוגע ולתחושת הביטחון
קרא עוד
מתי צריך לעבור לבית אבות?
ד"ר דנה פאר
| 25/02/2019 |
צפיות: 414
ההחלטה לעבור לבית אבות אינה פשוטה ויש הרבה גורמים שיש להביא בחשבון, כמו מצב בריאותי, מצב מנטלי ונכונותו של האדם לעשות את השינוי
קרא עוד
איך שמן רוזמרין מעכב אלצהיימר?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 06/11/2016 |
צפיות: 1,894
חוקרים מצאו כי בשמן הרוזמרין יש מרכיבים אשר משפרים את יכולות הזיכרון והם יכולים לעכב את התסמינים הקוגניטיביים של מחלת האלצהיימר
קרא עוד
יחסי מין בגיל השלישי – טוב לנשים אבל מסוכן לגברים
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 13/10/2016 |
צפיות: 1,966
יחסי המין אינם מאבדים מחשיבותם גם בגיל השלישי, מחקר חדש גילה כי נשים מרוויחות מסקס הטבות בריאותית בעוד גברים עומדים בסיכון למחלות לב וללחץ דם גבוה
קרא עוד
מחזור בגיל 50: מדוע נשים סובלות ממחזור בגיל המעבר?
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 29/05/2016 |
צפיות: 13,289
גיל הבלות או מנופאוזה היא התקופה שבה נשים מפסיקות לקבל את המחזור החודשי. מרבית הנשים נכנסות לגיל המעבר בגיל 50, אך ישנן נשים שממשיכות לקבל את הוסת החודשית. מהי מנופאוזה מאוחרת ומהם הגורמים לה?
קרא עוד
מעבר בטוח ומוצלח לבית אבות
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 01/04/2015 |
צפיות: 21,356
באופן טבעי, המעבר לבית האבות מלווה בלא מעט התבלטויות וחששות אישיים, הן בקרב הקשיש והן בקרב בני משפחתו. לחששות אלו נלווה גם הצורך המעשי בניהולו הנכון של הליך המעבר. ריכזנו עבורכם מידע מקצועי אודות אופן התכנון וההיערכות לקראת המעבר לבית אבות.
קרא עוד
האם ניתן לשפר כושר גופני בגיל מבוגר?
ד"ר איתי זיו
| 12/08/2014 |
צפיות: 32,179
אימון גופני ושמירה על אורח חיים בריא כבר הוכחו כמאריכי חיים ומשפרי איכות חיים. אך האם הקפדה עליהם רק בגיל מבוגר תעשה את העבודה או שזה כבר מאוחר מדי?
קרא עוד
תופעה - ניצול קשישים. כך תמנעו זאת
ד"ר איתי זיו
| 29/07/2014 |
צפיות: 31,907
ניצול קשישים, או Elderly Abuse הפכה לצערנו לתופעה רווחת. לצד אנשי מקצוע ישרים, קיימים נוכלים המנצלים את חוסר התושייה של קשישים על מנת לסחוט מהם כספים בגין הצעות או תיקונים שאינם נחוצים. כך תתמודדו עם התופעה
קרא עוד