למידע נוסף על גיל הזהב היכנסו לפורומים:
פורום אלצהיימר, דמנציה
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום גריאטריה
פורום נכים, שיקום נכים - תמיכה
פורום סיעוד
החלטה זו גורמת למשפחות צער רב. לבנים או לבנות בוגרים קשה מאוד להודות שהוריהם- אשר נתנו להם חיים, גידלו וטיפחו אותם כל כך הרבה שנים- זקוקים עכשיו לטיפול שהם פשוט אינם מסוגלים לספק בתמורה.
האם אתם יכולים להרשות לעצמכם לקחת פסק זמן מהעבודה על מנת לספק להוריכם את רמת הטיפול הדרושה? למשך כמה זמן, בהתחשב בכך שמצבם הבריאותי כנראה לא ישתפר? האם אתם בכלל מסוגלים לספק את רמת המיומנות הדרושה לטיפול?
האם זה הגיוני עבורכם לנסוע הלוך ושוב בין הבתים כל יום כדי לוודא שהאדם הקרוב אליכם אוכל מספיק- כאשר הצוות בבית האבות יהיה מסוגל להאכיל אותו בזמן, כל יום, מספר פעמים ביום?
אפילו אם הוריכם המבוגרים עדיין עצמאיים, ייתכן והם מראים סימנים מדאיגים כגון שכחה או בלבול. האם קיימות אפשרויות טיפול זמינות עבור מי שאינו זקוק לטיפול רצוף סביב השעון?
נציג בפניכם חמישה סימנים לכך שקרוביכם המבוגרים עשויים להזדקק לשירות סיעודי בביתם או למגורים קבועים בבית אבות או בדיור מוגן:
1. הם בריאים, אבל לא יכולים לחיות לבד בבטחה
אפילו האדם הבריא ביותר עלול למעוד או ליפול מדי פעם. רוב הזמן, אנחנו פשוט יכולים להרים את עצמנו ולהמשיך הלאה. לאנשים מבוגרים, לעומת זאת, יש סיכון גבוה הרבה יותר לשברים בעצמות בשל אובדן הדרגתי של מסת עצם. בנוסף, תהליך ההחלמה שלהם ארוך יותר ככל שהם מזדקנים. גם הורה מבוגר בריא לחלוטין עלול לסבול פגיעה חמורה מנפילה, אשר בהמשך תציג קשיים חדשים בתהליך הריפוי ובטיפול.
לעתים קרובות, הבתים בהם אנו חיים בצעירותנו כבר אינם בטיחותיים עבורנו ברגע שאנו מגיעים לגיל מבוגר יותר. גרמי מדרגות, מסדרונות מפותלים, מרצפות חלקלקות ומדפים גבוהים מהווים מכשולים מסוכנים באופן יומיומי. כמו כן, חצרות גדולות עם משטחים לא ישרים, חדרים אפלוליים או חדרי אמבטיה קטנים בביתם של מבוגרים צריכים לגרום לבני המשפחה לבחון מחדש את הסדרי המגורים.
גם כאשר בני משפחה מבוגרים עדיין עצמאיים למדי ולא זקוקים לטיפול סיעודי מלא, רבים מהם צריכים סיוע במטלות יומיומיות. משימות אלה כוללות רחצה, בישול, אכילה והחלפת בגדים. עבור אנשים אלה, דיור מוגן עשוי להיות התשובה- הוא ממלא את פער בין עצמאות מלאה לבין טיפול מסביב לשעון. זוהי אפשרות למבוגרים שעדיין רוצים רמה גבוהה של חופש ועצמאות.

2. הם נמצאים בשלבים מוקדמים של אלצהיימר
מחלת האלצהיימר פוגעת בזיכרון, בשיפוט ובתפישה. במשך הזמן, אנשים הסובלים מאלצהיימר מאבדים את היכולת לדבר, ללכת ולבלוע. זוהי מחלה פרוגרסיבית וקטלנית, ולמרות ההתקדמות שחלה במחקרים רבים- כרגע אין תרופות למחלה.
בשלבים המוקדמים של אלצהיימר לאדם יש קושי לעבד מידע, להתרכז ולזכור פריטים או משימות פשוטים. בעוד שאנשים אלה עדיין יכולים לדאוג לעצמם רוב הזמן, עצמאותם תמשיך להתכווץ בחודשים ובשנים שיבואו. אפילו בשלבים המוקדמים, היעדרות רגעית של ריכוז יכולה להיות הרת אסון תוך כדי נהיגה, הליכה ברחוב או עבודה בבית.
האתגרים של טיפול בחולה אלצהיימר בבית רק מתרבים, כך שגם אם אתם יכולים לעזור לו כרגע במידה מספקת להתמודד עם המחלה, הצרכים שלו רק יגדלו בהמשך. אנשי מקצוע בבתי אבות לעתים קרובות צוידו ואומנו לעזור לחולי אלצהיימר. ברגע שאדם מבוגר מאובחן כחולה אלצהיימר, בני המשפחה צריכים להתחיל לדון באפשרויות לטיפול בטווח הארוך.
3. הם סובלים ממחלה או מבעיות תפקוד גופניות
לא קל לדעת מתי הצרכים של בן משפחה מבוגר התרחבו מעבר לרמת הטיפול שהמשפחה יכולה לספק. עם מחלות מסוימות, כגון סוכרת, ניתן להתמודד לאורך תקופות ארוכות של זמן עד שמגיעה ההחמרה לנקודה שבה נדרש טיפול מקצועי.
מחלות רבות, כמו מחלת הפרקינסון או אי ספיקת כליות, נפוצות באוכלוסיית הקשישים והם זקוקים לטיפול מסביב לשעון שחברים ובני משפחה פשוט לא יכולים לספק. סוכרת במצב מתקדם משפיעה לעיתים קרובות על הראייה, מצב אשר הופך את ביצוע המטלות היומיומיות למסוכן. איבוד הראייה גם מגביר את הסיכון לשימוש לא נכון בתרופות מרשם.
כאשר נראה כי אדם מבוגר נמצא יותר זמן במוסדות רפואיים (בתי חולים, קופות חולים ועוד) מאשר בביתו, צריך לחקור את האפשרויות לטיפול סיעודי מקיף יותר. הסיכון לתאונות ולזיהומים יופחת בהרבה אם יקירכם יקבל את רמת הטיפול המקצועי שהוא צריך.
4. קיימת אצלם ירידה ברמת ההיגיינה או מתרחשים אצלם שינויים באישיות
בין אם זה בעקבות הגיל מתקדם או בשל דמנציה, ירידה מורגשת בהיגיינה האישית, במראה או בהרגלים החברתיים עשויה להיות סימן לכך שיקירכם צריך להיות לעבור לדיור מוגן או לבית אבות.
הקשיים של חיי היומיום עבור מבוגרים בעלי בריאות רופפת יכולים להיות מאוד מתסכלים. יחד עם הבדידות זה יכול להוביל לתחושות דיכאון. דיכאון לא רק משפיע על נפשו של האדם, אלא גם משפיע לרעה על המערכת החיסונית שלו. מצב זה הופך אדם מדוכא לרגיש יותר למחלות גופניות נוספות.
<@ --- IMG_2 --- @>
אם אתם מבחינים בבן משפחה מבוגר שכבר לא נהנה מרמה בסיסית של כבוד, חברות ושביעות רצון- כדאי להעביר אותו לסביבה יותר תומכת ומלאת תשומת לב אישית, כמו דיור מוגן או בית אבות.
5. קיים עומס רב מדי על המשפחה
משפחות רבות מלהטטות בין גידול הילדים, ניהול הבית, העבודה וטיפול בהורים המזדקנים. אולם יכול להגיע הרגע שבו הדרישות שנוצרות על ידי טיפול בהורה מבוגר גוברות על המשאבים הלוגיסטיים, הפיננסיים או הרגשיים הזמינים.
זה לא נדיר עבור אנשים להרגיש שהם נוטשים בן משפחה או "נפטרים" מהבעיה. לפעמים, רגשות אלה מחריפים בעקבות התחושה של קרוב המשפחה המבוגר בעצמו שהוא יהיה "רחוק מהעין ורחוק מהלב".
לכתבות נוספות בנושא גיל הזהב:
דיור מוגן, חופש או ביטחון?
לבני גיל הזהב: טיפים לבחירת דיור מוגן
הקשיש החדש: דיור מוגן, כפר גמלאים וכו'
אלצהיימר: עובדות חשובות ותסמינים
גיל הזהב: מה טוב למוח כדי לא לשכוח?
המציאות היא שמגיעה לעיתים הנקודה בה אנשי מקצוע יכולים לספק טיפול ותמיכה הרבה יותר מתאימים לאדם מבוגר מאשר בני המשפחה. גם מבחינה כלכלית, עלויות הטיפול הרפואי באדם מבוגר המתגורר לבדו יכולות להגיע לסכום גבוה יותר משמעותית לעומת התשלום לבית אבות או לדיור מוגן- שם הוא מקבל את הטיפול הרפואי במקום.
מתן טיפול להורה מזדקן ללא עזרה מבחוץ יכול לרוקן את המשאבים הכלכליים והרגשיים של משפחתכם. לפני שזה קורה, עליכם לחקור את האפשרות להעבירו למוסד סיעודי אשר יוכל לטפל בו לטווח הארוך בסביבה המותאמת לצרכיו.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)






