האם אובדן שמיעה יכול לנבא אלצהיימר?

מחקר חדש שנערך לאחרונה מצביע על כך שמבוגרים שחווים אובדן שמיעה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דמנציה ולחלות באלצהיימר, הסיכוי לאלצהיימר גובר ככל שאובדן השמיעה מחמיר. המחקר נערך על רקע האחוזים המאמירים של אלצהיימר באוכלוסייה. על פי הנתונים העדכניים, בשנת 2050 יהיו בעולם כ-100 מיליון אנשים עם דמנציה. החוקרים סבורים שהתערבות רפואית שתעכב את הופעת הדמנציה, אפילו בשנה אחת, יכולה להוריד את השכיחות של דמנציה ביותר מ-10% במשך 40 השנים הקרובות. יש צורך במחקר אינטנסיבי במטרה לבחון אילו התערבויות טיפוליות יכולות לעכב את תחילת הדמנציה, נכון לעכשיו קיימים רמזים והשערות לא מבוססות של חוקרים אבל אין ראיות מוצקות לנכונותם.

למידע נוסף בנושא אובדן שמיעה ואלצהיימר היכנסו לפורומים:
פורום אלצהיימר, דמנציה
פורום גריאטריה
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשות
פורום סיעוד

מהו אלצהיימר?

אלצהיימר היא מחלה המתאפיינת בדמנציה שגורמת לבעיות זיכרון, עיוותים בחשיבה ובעיות התנהגות המחמירים עם הזמן. בשלבים ההתחלתיים חולי אלצהיימר סובלים מאובדן קל בזיכרון אולם בשלבים מתקדמים הם מאבדים את היכולת לנהל שיחה ולהגיב לסביבתם. חולי אלצהיימר חיים בממוצע 8 שנים לאחר שהסימפטומים של מחלתם הפכו מורגשים על ידי הסביבה. ההישרדות של חולי אלצהיימר יכולה לנוע בין 4-20 שנים לאחר גילוי המחלה, בהתאם לגילם ומצבם הבריאותי הכולל. נכון להיום, אין כל תרופה לאלצהיימר, אולם קיימים טיפולים ותרופות המונעים את החרפת הסימפטומים ומשפרים את איכות החיים של חולי אלצהיימר וסביבתם. קיים מאמץ עולמי של חוקרים למצוא דרכי טיפול יעילות, לדחות את התפרצות המחלה ולמנוע את הופעתה.

אפידמיולוגים העוסקים בחקר התפשטות מחלות באוכלוסייה התמקדו בזיהוי גורמי סיכון משוערים שמעלים את הסבירות כי אדם מסוים יפתח אלצהיימר. גישה זאת נובעת מהרעיון הנכון בבסיסו שדמנציה קלה יותר למניעה מאשר לטיפול. הגורמים העיקריים שנבדקו כוללים רמת מעורבות חברתית נמוכה, מחסור בפעילות גופנית, סוכרת ויתר לחץ דם. אובדן שמיעה בגילאים מבוגרים היא סיבה נפוצה למעורבות נמוכה בפעילויות פנאי וחברה, המובילה לאורח חיים בלתי פעיל.

מהלך המחקר

החוקרים מבית החולים ג'ונס הופקינס ביצעו מעקב על 639 נבדקים בין הגילאים 36-90 שלא סבלו מדמנציה ואלצהיימר בשעה שהמחקר התחיל. הנבדקים עברו בדיקת שמיעה ובדיקה קוגניטיבית במהלך השנים 1990-1994 והיו נתונים למעקב עד תום המחקר בשנת 2008. מבין 639 המשתתפים, 125 סבלו מאובדן שמיעה קל, 53 נבדקים סבלו מאובדן שמיעה מתון ואילו שישה סבלו מאובדן שמיעה חמור. לאחר כמעט 12 שנים, אובחנה דמנציה אצל 58 מהנבדקים, מתוכם 37 היו גם חולי אלצהיימר.

לדברי החוקרים, לנבדקים עם אובדן שמיעה מתון של לפחות 25 דציבלים היה סיכוי מוגבר לפתח דמנציה, סיכוי שעלה בהדרגה ככל שבעיות השמיעה החמירו. במילים אחרות לנבדקים שסבלו מאובדן שמיעה חמור, היה הסיכוי הטוב ביותר לפתח דמנציה ואלצהיימר.

על פי תוצאות המחקר למשתתפים מגילאי 60 ומעלה שסבלו מבעיות שמיעה היה בממוצע סיכוי גדול יותר ב-36.4% לפתח דמנציה כאשר עם כל אובדן של 10 דציבלים, הסיכון גבר בשיעור של 20%. החוקרים לא מצאו קשר סטטיסטי בין שימוש במכשירי שמיעה על פי עדותם של הנבדקים לבין ירידה באחוזי הדמנציה.

לכתבות נוספות בנושא אלצהיימר:
אלצהיימר: עובדות חשובות ותסמינים
אכילת דגים מונעת אלצהיימר וליקוי שכלי
לא רק שכחה: עוד סימפטומים של אלצהיימר
טיפול פסיכולוגי אונליין, למי הוא מתאים?
בעיות זיכרון? לא עוד! 5 תרגילים לזיכרון

החוקרים שיערו כי אובדן השמיעה עשוי ליצור נסיבות שמעלות את הסבירות להתפתחות של אלצהיימר כמו מיצוי חלקי של הכישורים הקוגניטיביים ובידוד חברתי. הקשר הנסיבתי בין השניים בא לידי ביטוי בתוצאות המחקר. החוקרים מדגישים כי לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות משמעותיות על בריאות הציבור ואיכות חייהם של בני הגיל השלישי. אובדן שמיעה בקרב אנשים מבוגרים ניתן לאבחון מוקדם וטיפול יעיל באמצעות עזרי שמיעה ושתלי שבלול. התערבויות שיקומיות והטבה של התנאים הסביבתיים והחברתיים עשויים להפחית את שיעור הסובלים מדמנציה ואת האחוזים של חולי האלצהיימר באוכלוסיה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר