ראיה תפישתית - תפישת חפצים נעים במרחב

במחקר אשר התפרסם השבוע בארצות הברית וגרף התעניינות רבה, ניתן הסבר מקיף על האופן בו אנו תופשים את תנועתו המהירה של אלמנט במרחב ומצליחים לחמוק ממנו, לרוב. התגלית הזו מספקת הסבר לתופעה הבאה: בני אדם מסוגלים לחשב את מסלול תנועתו של חפץ הנע במהירות רבה לכיוונם, למרות שהמוח נזקק לעשירית השניה על מנת לעבד את מה שהעיניים רואות. עיכוב זה, בן 100 מילישניות, משמעו שבזמן אמת, כדור טניס שנע במהירות 120 מטר/שניה, כבר יתקדם 4.5 מטרים נוספים עוד לפני שהמוח קלט את מיקום הכדור.

למידע נוסף בנושא ראיה ועיניים היכנסו לפורומים:
פורום אופטיקה, משקפיים, עדשות מגע
פורום כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
פורום ניתוחי עיניים, ניתוחי עפעפיים
פורום רפואת עיניים ילדים
פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה

אם המוח שלנו לא יכול היה לפצות על העיכוב הזה בראיה התפישתית, היינו נפגעים באופן תמידי על ידי חפצים מהירים כמו כדורים, מכוניות ואופניים. למרבה המזל, המוח רואה מעבר למיקום הנוכחי של אותו חפץ, כך שאנו תופשים את החפץ בנקודה מתקדמת יותר מזו בה הוא נמצא בזמן אמת. למעשה, המוח עושה לנו חישוב מסלול, וזה מהלך קריטי מבחינה הישרדותית.

הבנה ברורה יותר של האופן בו המוח מעבד את תנועתם של חפצים נעים, יכולה לעזור באבחון וטיפול באינספור הפרעות, כולל הפרעות המחלישות את תפישת התנועה. אנשים שלא יכולים לתפוש תנועה, יחיו בחרדה מתמדת ולא יצליחו לצפות מהו מיקומם המדוייק של חפצים במרחב וכפועל יוצא, לא יהיו מסוגלים לבצע פעולות פשוטות כמו מזיגת משקה לתוך כוס או חציית הכביש.

כמו כן, מחקר מסוג זה עשוי להיות בעל השפעה רחבה על מחקרי מוח אחרים. המטרה הסופית היא למפות את המוח ואת מעגלי החשיבה, בדומה למיפוי הגנום האנושי.
החוקרים, ג'ייסון פישר ודויד וויטני, השתמשו ב-fMRI על מנת לאתר את החלק בקורטקס הראייתי שאחראי על חישוב הפיצוי שיש לבצע בין מה שהעין רואה למה שהמוח רואה בכל שבריר שניה. החוקרים הצליחו לראות את המכניזם הזה בפעולה ועל פי הממצאים שלהם, אזור הקורטקס הצדעי (באזור הרקות), המכונה V5, אחראי על חישוב נקודת היעד אליה חפצים נעים ככל הנראה יגיעו.


במחקר השתתפו שישה מתנדבים, אשר עברו סריקת מוח על ידי fMRI, בזמן שצפו ב"אפקט גרירת פלאשים". הכוונה לאשליה אופטית בת שני חלקים, במהלכה מראים למשתתפים פלאשים קצרים הנעים בכיוון התנועה, על רקע נע ובחלק השני הפלאשים נעים על רקע סטטי. המוח מפרש את הפלאשים כחלק מהרקע הנע ולכן הוא מגייס את מכניזם הפיצוי שלו על מנת לפצות על עיכובים בעיבוד התנועה. החוקרים מצאו כי האשליה, המורכבת מפלאשים שנחזו במיקום הצפוי כנגד רקע נע, לעומת פלאשים שממש הופיעו במיקום הצפוי כנגד רקע עומד, יצרה את אותה פעילות נוירונים באזור V5 במוח. זה הוכיח כי V5 הוא האזור בו מכניזם עיבוד התנועה פועל.

במחקר נוסף שנערך השנה, שיערו אותם החוקרים בהצלחה כי אזור V5 הוא כנראה האזור האחראי על עיבוד וצפי התנועה. הם השתמשו בגירוי מגנטי על הקרנית, טכניקה שאינה פולשנית ליצירת גירוי של תאי העצב באזור V5 במוח ולהפרעת המנגנון הראייתי לתפישת המיקום והתנועה במרחב.

לכתבות נוספות בנושא ראיה ועיניים:
הסרת משקפיים בלייזר: האם PRK עדיף?
בעיות ראיה לאחר פגיעת מוח טראומתית
נהיגה וראיית לילה בגילאים מבוגרים
הסרת משקפיים: נפטרים גם ממשקפי הקריאה
מיגרנה של העין: תסמינים וטיפול

ברמה האבולוציונית, הממצאים מוכיחים כי יש יתרון בלא לראות את הדברים בדיוק כפי שהם. למעשה, זה חיוני להשרדות שלנו. התמונה שמגיעה לעין ועוברת לאחר מכן עיבוד על ידי המוח, אינה מסונכרנת עם העולם האמיתי, אך המוח חכם מספיק על מנת לפצות על כך, על פי החוקרים. מה שאנו תופשים כתמונה שאנו רואים אינו בהכרח קשור למה שקורה במציאות, אך חיוני עבורנו לראות זאת כך על מנת שנוכל להסתדר בסביבה באותו רגע נתון.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר