האם האלצהיימר תורשתי?

ממצאי המחקר הגדול ביותר שנערך אי פעם על הסיכויים להופעת מחלת האלצהיימר בקרב תאומים, התפרסמו השבוע והם מצביעים על כך שטובים הסיכויים שהמחלה עוברת בירושה.

החוקרים, מאוניברסיטת דרום קליפורניה, התבסס על נתונים ומחקר של 392 זוגות תאומים זהים, בגילאי 65 ומעלה, כאשר לפחות אחד מכל זוג תאומים אובחן כחולה אלצהיימר. קבוצת הבקרה כללה מספר דומה של זוגות תאומים זהים בני אותו גיל, שהיו חפים מהמחלה. ממצאי המחקר, שהתפרסמו בכתב העת Archives of General Psychiatry, הסיקו כי אצל 79 אחוזים מבין הנבדקים היה גורם לא-סביבתי שהביא למחלה.

בעבר כבר הוכח שלמחלה יש מרכיבים גנטיים, אולם לטענת החוקרת הראשי, ד"ר מרגרט גאטץ, המחקר החדש "אימת את ההנחות הקיצוניות ביותר שנשמעו בעבר. המשתנה החשוב הוא שמעולם לא היתה לחוקרים כמות כזאת של נבדקים שאותה יכלו לדגום". לטענתה מדובר בקבוצה הגדולה פי 10 מכל כמות תאומים שנבדקה בעבר.

גאטץ המשיכה והסבירה כי "אכן נראה שלמחלה יש גורם גנטי, אבל עדיין אין להפחית מחשיבות התנאים הסביבתיים, לא רק בכל הקשור למי יקבל את המחלה, אלא גם מתי".

במחקר נוסף שהתפרסם באותו כתב העת ונסב סביב מחלת האלצהיימר, מצאו חוקרים מבית הספר לרפואה 'הר סיני' בניו יורק, כי אצל אנשים שסבלו במהלך כל חייהם מדיכאון ומאוחר יותר אף פיתחו את מחלת האלצהיימר, הסתמנו שינויים הפיזיים גדולים יותר במוח, מאשר חולי אלצהיימר שלא סבלו מדיכאון. כמו כן טוען המחקר, שהתבסס על 90 חולי אלצהיימר, כי אצל החולים שסבלו מדיכאון נרשמה הידרדרות במצב הנפשי מהרגע בו התגלתה המחלה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר